ישראל תמשיך ליישר קו עם הכללים המחמירים ביותר בזירה הבינלאומית, הנוגעים לאכיפת חוקי הלבנת הון. כך עולה מדבריה של ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, שהופיעה בכנס לשכת עורכי הדין בנושא פשיעה כלכלית שנערך (13 במאי) במלון קרלטון בתל אביב.
במסגרת הצעדים שבדרך, אמרה עו"ד ווגמן-רטנר שהרשות תבקש סמכות מנהלית לעיכוב כספים חשודים, לתקופה מוגבלת, בטרם תבוצע בהם פעולה על ידי מוסד פיננסי. סמכות זו תצטרף לסמכויות מנהליות להקפאת רכוש הקיימות במסגרת חקירה פלילית למשטרה. כן מתוכנן צו להסדרת הפעילות במטבעות וירטואליים במסגרת צו איסור הלבנת הון, וקביעת צו אחיד לצמצום פערי פיקוח בין עסקים מסקטורים שונים.
מדינת ישראל היא לא רק המצטרפת האחרונה והטרייה ביותר לארגון הבינלאומי FATF, שקובע את הכללים העולמיים בתחום פיקוח פיננסי והלבנת הון. ישראל, אמרה עו"ד ווגמן-רטנר, נחשבת גם מצטיינת בין 36 המדינות בארגון, ואחת משתי המדינות המובילות בעולם באפקטיביות חילוט תוצרי פשיעה. כמעט שני מיליארד שקליים היו תפוסים בתיקים מתנהלים של חשודים ונאשמים בפלילים בשנת 2018, ו-70 אחוז מהרכוש התפוס מחולט בסופו של דבר.
ראש הרשות ציינה גם את העמקת שיתוף הפעולה עם המשטרה, השב"כ ורשות המסים, והכפלת הפרפארזות המודיעיניות שמופצות על ידה באופן יזום, או לבקשת גופי האכיפה והביטחון. עם זאת, לדברי עו"ד ווגמן-רטנר על פי הדוחות הבינלאומיים, רמת הרגולציה על עסקים פיננסיים לוקה בחסר, ודרגת הפיקוח נמוכה במיוחד לגבי צ'יינג'ים (נותני שירותים פיננסיים בשמם החדש), עורכי דין ורואי חשבון נותני שירות עסקי וסוחרי יהלומים. ה-FATF העיר לישראל על שימוש מועט מדי בכלי של סנקציות מנהליות בעקבות הפרות חובות דיווח מצד גורמים אלה, והמליץ להחיל חובות דיווח גם על מתווכי נדל"ן.
בפאנל שעסק בחוק צמצום השימוש במזומן, אחד מתיקוני החקיקה האחרונים בתחום הלבנת הון, אמר המשנה לראש הלשכה, עו"ד יוסף ויצמן, שהמדינה הופכת את האזרחים ועורכי הדין לעבריינים, כשלקוחות מלבינים את הכסף המזומן שלהם בדרכים שלא כולן חוקיות. ניסיון להחריג את עורכי הדין מהחוק הקובע תקרה לשימוש במזומנים עד 11 אלף שקל, לא צלח. ההגבלות החדשות על גלגול צ'קים והסבתם, פוגעות באופן קשה גם בעסקים, שסובלים ממחנק בנקאי וערוץ מימון שלהם נחסם.
פאנל אחר עסק בחוק הסדרת מוסדות גמילות חסדים (גמ"חים) בקהילה החרדית, עוד תוצר של גל החקיקה. החוק אמור להיכנס לתוקף רק ביוני 2022, ויש המאמינים שיידחה לעולם, כל עוד המפלגות החרדיות יושבות בקואליציה. החוק נועד לסתום פירצה משמעותית של מלביני ההון, שכן כיום גמ"חים לא חייבים בשום דיווח, ואיש לא יודע כמה כסף מגולגל בהם. ההערכה שמדובר במיליארדים.
עו"ד אורי גולדמן, המלווה ומייצג בין היתר חצרות וגמ"חים בעולם החרדי, הציע למדינה להרחיב מבט ולטפל ברגישות במוסדות שקיימים עשרות שנים ומהווים גורם מרכזי בכלכלה של החברה החרדית, המסייע למשפחות שמתקשות לקחת הלוואה בנקאית. הגמ"חים מהווים עזרה פנים-קהילתית, טען, וכניסה לא מבוקרת תגרום לבריחת תורמים ותעביר את הנטל אל המדינה.
בפאנל בנושא חובות עורכי דין נותני שירותים עסקיים (המטפלים בנדל"ן והשקעות) בזיהוי לקוח והצהרה על מקור הכספים, אמר עו"ד גיל דחוח כי "המחיר של המאבק בהון השחור הוא כבד. הכרסום בחסיון של עורכי הדין יפגע בסופו של דבר באזרח הפשוט. אזרח שלא ירגיש חופשי להיוועץ בעורך דין, יקבל ייעוץ לקוי וייגרם נזק לציבור. החסיון ביחסי עו"ד-לקוח הוא הגרעין החשוב ביותר של המקצוע, והפיכת עורך הדין לסוכן של המשטר תגרום נזק גדול מאוד למרקם החיים הדמוקרטיים".
