דו"ח המבקר: רוב הפדופילים משוחררים ללא טיפול

לפי דוח מבקר המדינה יוסף שפירא, בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר הדיווחים על פגיעות מין בקטינים, ובמספר כתבי האישום על פדופיליה. במקביל, נרשמה עלייה גם במספר עברייני המין המשתחררים מדי שנה בתום מאסרם, אך רובם אינם עוברים טיפול מונע בשב"ס להפחתת מסוכנותם, וגם לא לאחר מכן עם חזרתם לקהילה.

לפי נתוני המשטרה, מספר התיקים בעבירות מין בקטינים שנפתחו ב-2017, עמד על כ-1400, גבוה פי שמונה ממספר התיקים שנפתחו בשנת 2010. מספר הקורבנות הקטינים בשנים אלה היה כ-9,900, חצי מהם בני 12 ומטה. לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה, אחד מכל חמישה בני נוער חווה פגיעה מינית, אך מנתוני הפרקליטות עולה כי רוב תיקי החקירה נסגרים ללא הגשת כתבי אישום. כ-70 אחוז מהתיקים נסגרים מחוסר ראיות, אך לטענת משרד המשפטים זה שיעור נמוך יחסית לזה של סגירת התיקים בעבירות מין אחרות, ובכלל התיקים, העומד על כ-80 אחוז.

ב-2011 החליטה הממשלה על הקמת מרכזי הגנה לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, שם היו אמורים לקבל סיוע ראשוני לנפגעי העבירה, אבחון וטיפול נפשי, ופגישה עם חוקר ילדים. ב-2017 הגיעו למרכזי ההגנה 2,827 קטינים, מספר הרחוק מלשקף את כל הקורבנות. מבקר המדינה מצא שהמשטרה פועלת בניגוד להנחיות ולנהלים, ומבצעת חקירות רבות של נפגעי העבירה בתחנות המשטרה, וגם משרד הרווחה אייש עד השנה חוקרי ילדים (שהינם עובדים סוציאליים) רק בשלושה מרכזי הגנה מתוך שמונה הפועלים בארץ.

מנתקים את שרשרת הטיפול

"טיפול בעברייני מין ושיקום מונע, הן במסגרות עונשיות כגון מאסר, והן בקהילה, עשוי להפחית את רמת המסוכנות ולמנוע עבירות מין חוזרות", כתב המבקר. "מודל הטיפול השיקומי לעברייני מין מבוסס על רצף טיפולי שתחילתו בבית הסוהר, והמשכו בטיפול, בפיקוח ובמעקב בקהילה".

בפועל, לפי הממצאים, מכלל 1,400 עברייני המין שהיו בשב"ס ב-2017, כ-60 אחוז לא שולבו בתוכנית טיפולית כלשהי. רק 559 שולבו בתוכנית טיפולית, מהם 202 בטיפול ייעודי ממוקד. המבקר מצא שתנאי הקבלה לקבוצות הטיפול הייעודי, ובהם יתרת מאסר של שנתיים לפחות והבעת מוטיבציה לטיפול, מהווים חסם לשילובם של עברייני המין בתהליך הטיפולי. לאור זאת, רוב עברייני המין הכלואים אינם מקבלים טיפול בבית הסוהר, טיפול שהוא החוליה הראשונה ברצף השיקום.

כאמור, נרשמת עלייה במספר עברייני המין המשתחררים מדי שנה. בשנים 2015-2017 הגיע מספרם ל-790, אך שב"ס לא בדק את רמת המסוכנות של חלק ניכר מהם. מדיניות שב"ס היא לא לבצע הערכת מסוכנות לאסירים שתקופת מאסרם עד שנתיים, אולם ההערכה חשובה עם חזרתם לקהילה. לדברי המבקר שפירא, "חזרתם לחברה של אסירים משוחררים בלי ששום גורם בקהילה יודע את רמת מסוכנותם ואת מידת הסכנה שיעברו שוב עבירת מין, עלולה לפגוע בציבור".

גם המרכזים לשיקום עברייני מין בקהילה, באחריות משרד הרווחה ושירות המבחן, פועלים בתפוקה נמוכה. קיים רק הוסטל אחד בכל הארץ, המספק מענה לטיפול בעברייני מין משוחררים שהוגדרו כבעלי מסוכנות גבוהה, וביכולתו לקלוט 24 מטופלים בכל שנה. למרות שלא חסרים מועמדים לטיפול, בשנתיים מאז פתיחתו קלט ההוסטל רק 37 עברייני מין. בנוסף פועלים שני מרכזי יום (מסגרות טיפול פתוחות) שיכולים לקלוט עד 20 מטופלים, אך גם הם לא ניצלו את קיבולתם ובפועל מספר המטופלים היה נמוך יותר.

מי שומר על הילדים

בשנת 2016 החליטה הממשלה להקים במשרד לביטחון הפנים, בשיתוף משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד הרווחה ומשרד הבריאות, מערך משולב, משטרתי ואזרחי, שיפעל נגד תופעות אלימות ופשיעה באינטרנט, בעיקר נגד ילדים ובני נוער. המערך הושק רק בנובמבר 2018, אחרי דחיות רבות.

במסגרת המערך הוקמו יחידת מטה, מוקד טלפוני 105 לפניות הציבור ויחידה משטרתית ייעודית למאבק בפשיעה נגד קטינים ברשת, תחת אחריותו של מפקד להב 433. בפועל, קובע המבקר, אין למערך תכנית עבודה סדורה. האחריות הפיקודית פוצלה בין יחידת מטה ויחידה מבצעית, בראש כל אחת מהן קצין בדרגת נצ"מ, ושתיהן מסוכסכות ביניהן. "המבנה הדו ראשי של המערך היקשה על המפקדים ועל העובדים (מיתר משרדי הממשלה) לפעול כמערך אחד בעל מטרות משותפות ויצר יחסים מתוחים וקשיי תפקוד חמורים בעבודה השוטפת", כתב שפירא.

בנוסף, מוקד 105 פועל כבר מתחילתו במצבת כוח אדם חסרה. מהנתונים עד כה עולה שגם היענות הציבור אינה גבוהה: בכל משמרת מתקבלות כ-50 שיחות, אבל רק שבע מהן רלוונטיות, וכל השאר מקורן בטעות. אף שקהל היעד המרכזי של המוקד הוא אוכלוסיית ילדים ונוער, ניתן לפנות אליו רק טלפונית ולא בדרכים אלטרנטיביות, כמו אפליקציות למסרים מיידים.

תגובות

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר כי המשרד "גאה בהקמת המטה הלאומי להגנה על ילדים ובני נוער ברשת שהינו בעל ערך רב. המטה פועל במודל פעילות חדשני וייחודי במסגרתו פועלים תחת קורת גג אחת משטרת ישראל, ומשרדי ביטחון הפנים, החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים. ככל מערך חדשני, מתקיימות פעולות ללמידה ולשיפור שעלו במהלך חודשי הפעילות הראשונים. לאחרונה, הוקם צוות עבודה לבחינה של המערך וההתאמות הנדרשות בהתאם ללקחים שעלו בחודשי ההרצה והפעילות".

שב"ס מסר בתגובה: "כל עבריין מין המסוגל ומסכים, ישתלב בטיפול לאורך מאסרו. בעלי יתרות מאסר קצרות אינם משולבים בטיפול ייעודי, היות שקיימת חובה לסיימו בבית הסוהר, מאחר שהפסקת טיפול נמצאה קשורה להגברת מסוכנות ולהגברת רצידיביזם כמעט פי שניים. במטרה להרחיב את מעגל המטופלים שבעבר לא התגייסו לטיפול, פותחו מענים חדשים כמו קבוצות הכנה לטיפול בקהילה לבעלי יתרות מאסר קצרות ביותר, קבוצות להגברת המוטיבציה וטיפול למכחישים".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל חוקרת עבירות מין באופן סדור ומוקפד על ידי חוקרים מיומנים. ביצוע חקירות במרכזי הגנה שהמשטרה שותפה להובלתם, מאפשר פעילות אפקטיבית יותר הן לטובת הנפגעים הקטינים והן להשגת ראיות. לשמחתנו, זה מכבר הוצבו מחדש חוקרי ילדים קבועים של משרד הרווחה במרכזים, והדבר איפשר לחזור ולהפנות לשם את החקירות כפי שנעשה".