פינת הצרכנות של האסיר אייל בן משה

האסיר אייל בן משה ביקש בשתי עתירות אסיר להוזיל את מחירי שיחות הטלפון מבית הסוהר, ולהגדיל את סכום הרכישות החודשי המותר לאסירים בקנטינה, שלא עודכן חמש שנים. בעתירה אחת בן משה הצליח, באחרת פחות. השופט אהרון משניות מבית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה לשב"ס להגיש סקר מחירים עדכני של מוצרי הקנטינה בתוך שלושה שבועות, בעוד בעניין מחירי שיחות הטלפון, הביע השופט "הבנה לטענותיו של העותר", אולם דחה אותן.

בן משה מרצה מאסר של חמש שנים על עבירות סחיטה ואלימות, בכלא אשל. באמצעות עו"ד מוטי אזולאי ביקש בן משה צו שיורה לשב"ס לאפשר לאסירים לרכוש מסלול שיחות טלפון חודשי במחיר זהה לזה של כל אזרח, 20-30 שקלים בחודש. עלות כרטיס שיחות במערכת הטלפונים "שחף" בבתי הסוהר היא 50 שקלים עבור שש שעות שיחה, הרבה יותר מעלות שיחה בשוק החופשי. "העותר כאסיר משלם מאות ואלפי אחוזים מעבר לממוצע במשק", כתב עו"ד אזולאי. "מדובר בחוסר הגינות ובעוול אשר נגרם לכלואים, השייכים לאחד המגזרים החלשים, כאשר שיחות הטלפון הינן עורק חיים וצורך חיוני עבורם".

מערכת "שחף" מאפשרת לשב"ס שליטה על השיחות, ניטור, זיהוי קולי וניתוק אוטומטי של שיחות יוצאות ליעדים שהוגדרו מראש (אם כי אסירים מצאו דרכים לעקוף את המערכת, כפי שהוכיחו מספר עוקצים שבוצעו מבתי הכלא בשנים האחרונות). בחוזה של שב"ס עם חברת בינת, שפיתחה את המערכת, התקנתה ועלויותיה היקרות יוחזרו מתשלומי אסירים עבור דקות שיחה במשך עשר שנים.

עו"ד אזולאי ציין נתון נוסף לכאורה ממסמכי ההתקשרות, לפיו ההכנסות המתוכננות בתקופה זו הן 16 מיליון שקלים. "לא סביר כי העותר ושאר האסירים ישלמו את רווחי חברת בינת ושב'ס", טען עו"ד אזולאי. "כשם שהעותר אינו מממן מקצבתו את הקמת מתקני שב'ס, כשם שאינו נושא בעלויות שכר הסוהרים, כך אין זה סביר להטיל על גבו מימון של התקנת מערכת מודיעין". עו"ד אזולאי הדגיש כי אסירים נמצאים בתחתית השרשרת מבחינה ציבורית, "אך  מלבד שלילת חירותם, אין לפגוע בכל זכות מזכויותיהם כאדם". בדיון שנערך אצל השופט משניות, אמר בן משה: "שב'ס בעצם גובה ממני תשלום על ההאזנות שמאזינים לי".

שב"ס, באמצעות עו"ד רועי קליפה, טען שמצב האסירים דווקא הוטב, מאחר שעלויות דקת שיחה הוזלו משמעותית לעומת מערכת בזק הקודמת, וכי ההתקשרות עם "שחף" נועדה למנוע ביצוע עבירות פליליות מתוך הכלא, ולכן "לא ניתן לערוך השוואה בין אסירים לסוהרים ולאזרחים שאינם מצויים במאסר. זה לא שירות בשוק פתוח לקהל לקוחות גדול".

השופט משניות ציין כי "טענות העותר מובנות ואף שובות לב, אולם נקודת המוצא שגויה. נדרשת יכולת לנטר ולהגביל את אפשרויות השיחה, לכן העלויות שכרוכות במתן שירותי תקשורת לאוכלוסיית האסירים גבוהות יותר במידה ניכרת מעלויות של שירותי התקשורת באוכלוסיות אחרות, ולא ניתן לטעון לאפליה".

בעתירה אחרת, שגם בה נערך דיון אתמול, יצא בן משה לפחות עם הישג ביניים. הוא דרש להעלות את הסכום החודשי שמאשר שב"ס לעריכת קניות בקנטינה מ-1800 שקל ל-2100 שקל, לאור עליית מחירי המוצרים מאז העדכון האחרון לפני חמש שנים.

בעקבות שתי עתירות קודמות שלו ב-2012 וב-2014, אישר בית המשפט את העלאת סכומי הרכישה בקנטינה מ-1500 ל-1600 ול-1800 שקל בחודש. עו"ד אזולאי טען כי "שב"ס התעלם מהצהרתו בעתירות הקודמות, בהן הבטיח לעקוב אחרי עליית המחירים ולעדכן באופן יזום את סכום ההוצאה המותר לאסירים". נציג שב"ס טען בתגובה כי במקרה "ממש בימים אלה עורך שב"ס סקר שוק מקיף של 120 מוצרים". לאור ההצהרה, השופט משניות הורה לשירות בתי הסוהר להגיש את תוצאות הסקר העדכני, עם השוואה למחירי  2014 בתוך שלושה שבועות.