לפני 25 שנה, במסגרת הליכי שיקום ולאחר טיפול גמילה מוצלח, קיבל האסיר המשוחרר שמעון עמר שטח מעיריית חדרה במקום מרכזי על כביש החוף, והקים בו דוכן אבטיחים. בשלב מאוחר יותר, צמח העסק למזנון המוכר כמעט לכל נהג שעוצר בצומת גבעת אולגה, בדרך לתל אביב, "מפגש הנהגים".
במשך עשרים שנה עמר לא פתח תיק ברשויות המס ולא שילם מסים, אבל הרשויות נרדמו. רק בשנת 2015 הגישה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום נגדו ונגד אשתו תקוה, בגין מרמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה. כתב האישום ייחס לבני הזוג השמטת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, לאורך השנים 2000-2011. לטענת הפרקליטות, באותן שנים היו לעסק הוצאות של 16 מיליון שקל, מה שמלמד על הכנסות גבוהות הרבה יותר. עוד נטען כי עמר נהג להזמין סחורות על שם אחר, וקשר עם אדם שלישי שהתקין מכשיר לסליקת אשראי בעסק, שדיווח על המכשיר כשלו והתחלק בעמלות עם הנאשם.
נציג הפרקליטות טען שמתחם העונש על העבירות נע בין ארבע לשש שנות מאסר. במהלך ניהול ההוכחות, כמה מנציגי מס הכנסה טענו שלא נערכו ביקורות בעסק, אבל בחקירה הנגדית שערך הסנגור עו"ד אליהו סרור, התברר שהיו ביקורות. רכז מודיעין בפקיד שומה חדרה, טען שבאחד המקרים עמר תקף לכאורה את המבקרים, אבל הממונה עליו בפקיד שומה באותה תקופה הורה למבקרים לא להגיש תלונה.
הודאת העד בקיום הביקורות היוותה גול עצמי של המדינה. בשלב הטיעונים לעונש, לאחר שעמר הודה בעבירות המס, תהה עו"ד סרור כיצד אנשי מס הכנסה ידעו על קיומו של העסק ואף ביקרו בו, ובסופו של דבר לא פתחו לו תיק, אלא לאחר למעלה מעשור. עו"ד סרור ציין כי עמר, שלא השלים את לימודיו ואינו יודע קרוא וכתוב, היה זכאי להקלות בניהול ספרים, והוסיף כי טענת הפרקליטות על העלמה של עשרות מיליוני שקלים אינה נכונה, מאחר שמס הכנסה הסתפק בתשלום מס של 450 אלף שקל להסרת המחדלים.
עו"ד סרור ציין את השיהוי בהגשת כתב האישום על עבירות שראשיתן בשנת 2000, כאשר שני בני הזוג עמר כבר מעל גיל 50, והעסק שכיום מתנהל כדין הוא מקור פרנסתם.
בטיעונים לעונש העיד יגאל אלחדד, יו"ר העמותה לשיקום האסיר בחדרה, שסיפר כי עמר קיבל את המקום להקמת העסק מראש העירייה במסגרת תכנית לשיקום האסיר בשנת 1993, ומאז לא חזר לבית הסוהר. אשר ביטון, מנהל פרויקטים בעירייה, שהיה בעבר מדריך שיקום ביחידה לנפגעי סם ואלכוהול, סיפר כי עמר, שגדל בשכונת גבעת אולגה, היה מהבוגרים המוצלחים ביותר של תכניות הגמילה.
שופט בית משפט השלום בחדרה, משה גינות, השתכנע מנימוקי ההגנה ונמנע מהטלת מאסר בפועל, למרות שמתחם העונש ההולם לדבריו בגין העבירות נע בין 12 ל-48 חודשי מאסר. "הפסיקה בעבירות מסים היא חד משמעית", כתב השופט גינות, "השיקול המכריע הוא הצורך לתקוף את התופעה על ידי ענישה מרתיעה וכואבת, ורק כך יש סיכוי לצמצום התופעה".
חרף זאת, לדבריו, בנסיבות המקרה, "יש הצדקה להקל בעונשו של הנאשם ולסטות מתחת למתחם הענישה, בין משיקולי שיקום, ובין משיקולי הצדק". על עמר נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות, ועל אשתו נגזר מאסר על תנאי. בנוסף הוטלו עליהם קנסות של 15-20 אלף שקל.
בית המשפט ציין כי על כף המאזניים עומד שיקומו ארוך השנים של הנאשם מול "התנהגות רשויות אכיפת החוק". לדבריו, השתכנע כי הרשות המקומית "היא שנתנה לנאשם את המקום לפתוח בו עסק ולהפעילו במקום בולט לעין על כביש 2. במשך השנים הגיעו נציגי המאשימה ועשו ביקורת בעסק, אך עזבו כלעומת שבאו…רשויות המס לא נקטו בהליכים משפטיים במשך למעלה מ-20 שנה, שיהוי אשר יצר אצל הנאשמים את התחושה כי מעשיהם אינם עולים כדי עבירה על החוק…במהלך השנים שחלפו עשה הנאשם כל שניתן כדי לנהל אורח חיים נורמטיבי, לשקם את עצמו ואת משפחתו".
