 |
| "העולם קטן". שופטת גיליה רביד |
יושבת ראש הרכב השופטים במשפט פרשה 512, השופטת גיליה רביד, שוב נקלעה לעין הסערה, הפעם בדיון תזכורת שנערך ביום ראשון (10 ספטמבר) עם סיום הפגרה.
לקראת העדות של עד המדינה המכונה "המהנדס" נודע לתובע הראשי בתיק, עו"ד ניסים מירום, כי עו"ד יורם שפטל המייצג בתיק את נאשם מספר תשע ייצג לפני כ-20 שנה את "המהנדס" בערעור שהגיש לבית משפט עליון. עו"ד מירום הודיע כי במהלך בדיקת הדברים הוא הופתע לגלות שהשופטת רביד היתה התובעת הראשית באותו תיק בו השופט אמנון סטרשנוב הרשיע בעבירות יבוא סמים חמורות את "המהנדס" ואת העבריין החיפאי דוד שמרלינג (1996).
כך, ישיבת תזכורת שהיתה אמורה לעסוק בעניינים טכניים בלבד כמו מועדי העדויות של עדי המדינה שבדרך, הפכה לישיבה סוערת בה הסנגורים דרשו לדחות את מועד העדות של "המהנדס" (יום ג', 12 ספטמבר), כדי לקבל את פרוטוקול המשפט ולהבין את מערכת היחסים בין התובעת דאז שלימים מונתה לשופטת מחוזית בכירה לבין הנאשם דאז שלימים הפך לעד מדינה.
עו"ד מירום מיהר להסביר, כי "הנפגעת הפוטנציאלית מהעובדה הזאת היא המאשימה, רק המאשימה", שכן אם השופטת מכירה היטב את הנאשם כעבריין חסר אמינות, הדבר לכאורה יפגע בתביעה הטוענת שעדותו אמינה, אבל בתביעה לא חוששים ממשוא פנים של השופטצת בעניין תיק שעסקה בו לפני 21 שנה במסגרת עבודתה כתובעת. עו"ד מירום ציין כי עיסוקיו של העד והראיות נגדו באותן שנים אינן רלוונטיות לתיק הנוכחי, לדבריו רק במהלך המאסר הממושך הוא הכיר העד את דמויות המפתח בארגון אברג'ל וחבר אליהם. עו"ד מירום אמר כי ההחלטה נתונה להחלטת בית המשפט, והדגיש כי לתביעה יש אמון מלא ב"יושרה המקצועית של בית המשפט ואין לנו כוונה לטעון לאיזשהו חשש ממשי למשוא פנים".
השופטת רביד בתגובה ראשונה אמרה: "הפרשה עצמה בגדול זכורה לי (אבל…), אני לא זוכרת את שמות הנאשמים ואני גם לא זוכרת אותם, עברו מאז הרבה אנשים תחת ידי ותחת פניי. אם זה היה בפני מישהו אחר והייתם מתארים לי את העובדה שהאיש הורשע בכך וכך, כולם יודעים שהוא ביצע עבירות, אני לא רואה איך זה יכול לעשות משוא פנים כלפי הנאשמים, רק אפשר לומר שהעולם קטן".
בהקשר זה אמר ל"פוסטה" אחד הסנגורים במשפט, "אם השופטת לא זוכרת את מי היא ייצגה לפני 20 שנה, שמות ופרטים, למה שהיא תיתן אמון בזיכרון של עדי המדינה על פרטים קטנים של אירועים מלפני 15 שנה?".
 |
 |
 |
| עו"ד ניסים מירום | עו"ד יורם שפטל | עו"ד מיקי חובה |
כללי האתיקה של השופטים
עו"ד ניר אלפסה הבהיר לשופטת, כי עדות המהנדס טובה לחלק מהנאשמים ורעה לאחרים, לכן אם יש חשש למשוא פנים הוא עשוי לפגוע בחלק מהנאשמים לפחות. הוא ציין כי במהלך המשפט חזר הנאשם אז על הטענות שהתיק מפוברק, ומנגד התביעה (השופטת היום) העירה שוב ושוב על חוסר האמינות שלו. כדי לא לפספס משהו, טען הסנגור, יש לקבל את כל הפרוטוקול ולא רק את הכרעת הדין שזמינה לעיון במאגרי המידע. "אנחנו צריכים לשקול את כל הספקולציות הנוספות… עד אז אנחנו מבקשים שהעד לא יתחיל להעיד לפני שנקבל את החומר".
השופטת רביד בהערות ביניים חזרה שוב ושוב על חוסר הרלוונטיות של ההיכרות שלה איתו אז, לדיון בפרשה הנוכחי. "אני מבטיחה לאדוני שבית המשפט בכובעו כתובע עשה את עבודתו נאמנה… שופט או שוטר שיש לו דעה על נאשם זה לא רלוונטי, הרלוונטיות היא למשפט הזה, אם אני חשבתי (עליו) משהו אין לזה שום רלוונטיות להליך שבפנינו… הוא היה נאשם וזה היה מעשה יום ביומו".
עו"ד דניאל כפיר לא הרפה, והפנה את בית המשפט לכללי האתיקה של השופטים, אשר לטענתו חייבו את השופטת לעשות גילוי נאות ולהודיע על כך שהיא היתה תובעת ראשית במשפטו הקודם של עד המדינה. "שופט שמקבל תיק צריך לעיין בו ולראות אם יש טעם שראוי שהתיק לא יידון בפניו והוא צריך ליידע את נשיא בית המשפט", ציטט עו"ד כפיר מסעיף 14, ורמז לראשונה כי במקרה הזה תיתכן בקשה לפסילת השופטת, שכן עולה חשש למשוא פנים. לשם גיבוש עמדה בנושא זה עם הנהלת הסנגוריה הציבורית, הוא ציין, חייבים ללמוד את פרוטוקול המשפט ההוא.
עו"ד מיקי חובה ציין כי לדעתו השופטת צודקת ואין חשש למשוא פנים, אבל כדי להיות בטוחים בכך חייבים ללמוד את פרוטוקול המשפט ההוא, ובכך הוא הצטרף לעמדת הסנגורים.
השופטת חזרה והתנגדה לבקשה והלינה על כך שהנושא עולה רק כעת באמצע המשפט, מה גם שהסנגור שפטל ייצג אז את "המהנדס" והיה אמור לדעת מי היתה התובעת. בשלב מסוים היא אפילו ציטטה את עצמדתו של הסגור מיקי חובה, שהבין כי אין חשש למשוא פנים מצידה.
אבל, בזה אחר זה הצטרפו עוד סנגורים לבקשה לדחות את עדות "המהנדס" עד להבהרת הסוגייה. עו"ד שפטל שהצטרף לדיון הצהיר כי הוא זכר את "המהנדס" כלקוח שלו לשעבר בערעור שהגיש לבית משפט העליון, אבל לא זכר שהשופטת רביד היתה התובעת בערעור. עו"ד מירום סיכם והודיע כי הפרקליטות מתנגדת לדחיית מועד העדות של "המהנדס" רק כדי ללמוד את פרוטוקול המשפט של המהנדס מ-1996.
השופטת רביד קבעה כי מרגע שהתובע התנגד לדחיית מועד העדות לצורך העברת פרוטוקול המשפט של המהנדס, העדות תישמע במועד המתוכנן ולסנגורים נותרה אפשרות לפנות לשופט המעצרים ולבקש ממנו לדון בנושא קבלת הפרוטוקול על פי סעיף 74.
 |
| פנייה לסנגורים בהעדר הנאשמים |
דרוש שת"פ
בסיום הדיון היא ביקשה לשאת דברים על התנהלות המשפט עד כה, והדגישה כי מנהלת את ההזדמנות שהנאשמים אינם באולם. "הטיפול והייצוג בתיק זה אינו מלאכה קלה גם מבחינת בית המשפט וכל הנפשות הפועלות… האופן שבו מתנהל התיק מושפע מאוד מהתנהלות עורכי הדין, אתם ציבור גדול של עורכי דין, לא היה אח ורע לאולם בו יש 18 ולפעמים פי שתיים עורכי דין, היינו עדים בשנה האחרונה להתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם הצורה שצריך להתנהל במשפט פלילי… כלפי בית המשפט וכלפי איש לרעהו…
"עורכי דין מאחורה קמים זו התנהגות של איצטדיון כדורגל… משפחות של נאשמים זורקות הערות… חלק מהדברים גבלו בהסתה של ממש… מצב שעורך דין יגיד שבית משפט אינו רודף צדק וכל טענות ההגננה נדחות… זה לא דבר שאפשר לטעון בבית משפט ולא נעבור עליו לסדר היום… סנקציות ינקטו. מה שקרה בשנה שעברה הצריך אותנו לדרך ניהול תוקפנית ואגרסיבית, אני מצפה לשיתוף פעולה של עורכי הדין, מערכת יחסים טובה נחוצה לנו, נחוצה לכם".
