 |
| השופט יצחק עמית |
כאשר מדובר בתיקי צווארון לבן, בניגוד לתיקי פשיעה חמורה וארגוני פשע, בתי המשפט ובכללם בית משפט העליון קשובים מאוד לטענות נגד עדי מדינה.
בשבוע שעבר, בית משפט העליון דחה בקשה פשוטה יחסית בתיק 512, לאפשר להגנה להקליט את עדויות עדי המדינה במשפט על חשבונם. השבוע, בית המשפט העליון דחה את ערר המדינה על היקף החומרים העצום אשר המדינה נדרשה להעתיק ממכשירי הטלפון של עד המדינה ערן מלכה, ולהעביר אותם לסנגורים של רונאל פישר, רות דוד ויתר הנאשמים בתיק השוחד ביחידה למאבק בפשיעה כלכלית – להב 433.
בהחלטה דו משמעית קבע השופט יצחק עמית כי המתווה הרצוי ליישום זכויות עיון של נאשמים בחומרי חקירה על מחשבים וטלפונים שנתפסו בתיק פלילי, הוא ביצוע "חיפוש מושכל", על פי מילות חיפוש, בנוסף לחיפוש שנערך על ידי המשטרה. כלומר, לא כל החומרים והמידע שבמכשירי הטלפון ייחשבו כחומרי חקירה שחובה להעבירם להגנה.
עם זאת, בתיק רונאל פישר ציין השופט כי נוכח מחדלי החקירה של מח"ש ודלות המידע שהפיקה מהטלפונים של מלכה , ונוכח השתלשלות האירועים בתיק עד כה, ההגנה תהיה זכאית לקבל את כל החומרים אשר לא סוננו בטענות לחיסיון שהעלתה התביעה. זאת, מבלי שההגנה תצטרך להציע חיפושים נוספים כקריטריון לסינון וקבלת החומר.
השופט עמית הסביר את החלטתו המסייעת מאוד להגנה בתיק פישר, רות דוד והאחרים: "החיפוש שנערך על ידי חוקר המחשבים של המשטרה לא תועד כהלכה. החיפוש עצמו לא העלה כמעט דבר. על פניו, דומה כי מדובר בחיפוש לא מעמיק בטלפון הנייד, חיפוש מינימאלי בחתך של מספר שמות שנבחרו על ידי החוקרים, אשר לא הכיל מילות חיפוש שאך טבעי היה להשתמש בהן. לאור המעמד המרכזי של הטלפונים הניידים בביצוע העבירות, דומה כי יש ממש בטענת ההגנה שלא נערכו חיפושים כדבעי בתיבת הדוא"ל של מלכה או בווטסאפ, ועשויה להתעורר השאלה אם 'חזקת החיפוש המושכל' עומדת בעינה".
 |
||
| עו"ד מומי למברגר |
פצועים בשטח
השופט עמית התייחס כמובן לערר שהגיש המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד מומי למברגר, על החלטת בית המשפט המחוזי ביחס להיקף העיון בחומרים משלושת הטלפונים של מלכה. לטענת המדינה, קביעת בית המשפט המחוזי ביחס לגילוי החומרים אינה אפשרית, בשל היקף החומר הדיגיטלי העצום (כ-218 אלף קבצים בטלפונים, עוד כ-200 אלף קבצים במחשב), ופגיעה בפרטיות ובחסיונות של מלכה ושל צדדים שלישיים מתוקף עבודתו אז במשטרה.
בהקשר הזה ראוי להזכיר, כי את אחד מהטלפונים שלו מלכה מסר רק לאחר שחתם על הסכם עד מדינה, למרות שקודם לכן טען כי הטלפון הזה "טבע בים".
"הגיעה העת לשים קץ לסאגה הבלתי נגמרת שבפנינו", כתב השופט עמית והוסיף כי הדרך לאיזון הנכון עוברת דרך השאלה הטכנית – כיצד מגיעים לחומר חקירה רלוונטי מתוך הררי החומר שהופק מתוצרי המחשב והטלפון הנייד.
"אפשרות ראשונה", קבע השופט, "היא לחייב את התביעה לעבור באופן פרטני על כל המידע ולסנן את המידע שאינו רלוונטי או שקיים אינטרס נוגד לחשיפתו. ברם, נוכח ההיקף העצום, בחינת כל החומרים תצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה בעליל שהתועלת בה שולית. עם זאת, אני מתקשה לקבל את הגישה לפיה ברירת המחדל היא העברת החומר בשלמותו לידי ההגנה".
השופט ציין כי הוא מתקשה לקבל כמתווה עקרוני גם את דרך המיון שקבעה השופטת חגית מאק קלמנוביץ מבית המשפט המחוזי, לפיה חיפוש מושכל במכשירים "ייעשה על דרך השלילה". כלומר, ייקבעו מילות חיפוש שיסננו את החומר החסוי דווקא שאין למסור להגנה עקב ענייני חיסיון או פרטיות, וכל השאר יועמד לעיון ההגנה.
"אפשרות נוספת, והרצויה לטעמי, היא לאפשר להגנה להציע אפשרויות חיפוש מטעמה", כתב השופט עמית. "כדי שאפשרות זו תהיה מעשית ויעילה, כבר בשלב מקדמי יוטל על המאשימה להעביר לידי ההגנה אפיון ראשוני של המידע הדיגיטלי שנתפס באמצעות מיפוי כמויות וסוגי הקבצים בחתכים שונים, כגון: מסמכים, דוא"ל, אנשי קשר, מסרונים, ווטסאפ, קבצי תוכן ותיעוד החיפוש שנערך על ידי חוקרי המשטרה. ההגנה תוכל להציע אפשרויות חיפוש, ובלבד שאפשרויות אלה יהיו סבירות ועומדות במבחן ההגיון וסבירות המשאבים. בקשה גורפת או מוגזמת לגבי התוצרים הדיגיטליים, עלולה להעלות חשש למסע דיג".
לפי השופט, "הפתרון המוצע אינו מושלם מבחינת ההגנה, יש סיכון כי חיפוש באמצעות מילות מפתח או חתכים אחרים 'ישאיר פצועים בשטח'… המתווה המוצע נשען על ההנחה כי לאחר סינון ובקרה מושכלים באמצעות מילות חיפוש או טכנולוגיות אחרות, החומר שלא יאותר הוא חומר המצוי בפריפריה של הדברים…".
השופט הבהיר כי "השאיפה אינה לחיפוש מושלם, אלא לחיפוש מושכל אופטימאלי… אינני מתיימר ליצור הלכה כללית וגורפת לגבי אופן גילוי ועיון בתוצרים דיגיטליים, מדובר בניסיון להתוויית צעדים ראשונים. כל תיק ונסיבותיו הקונקרטיות, ואין להיתפס לכלל גורף אחד".
לדבריו, בתיק פישר-מלכה, הדברים שונים. "ראשית, ייתכן שהמדינה איחרה את הרכבת, לאחר שלא הגישה ערר במועד. שנית, כבר הועברו כ-10,000 פריטים להגנה, כולל מסרונים, הודעות ווטסאפ, שיחות, היסטוריית גלישה ומיקומים… שלישית, בתיק זה כבר נעשו טעויות כמו אי תיעוד בזמן אמת של החיפוש המושכל שביצעה המאשימה והאופן והמתודיקה בה פעל חוקר המחשבים".
 |
 |
| ערן מלכה | רונאל פישר |
טווח פרטיות של עד מדינה
באשר לטענת המדינה שהזהירה מחשיפה רחבה מדי של מידע פרטי ובלתי רלוונטי הנמצא על המכשירים, כתב השופט כי יש לקחת בחשבון שמלכה הינו עד מדינה.
"אכן, גם עד מדינה זכאי למתחם ומרחב של פרטיות, וגם לזכותו עומדים חסיונות שונים, והוא אינו נדרש 'להתפשט' לחלוטין בפני הנאשם… עם זאת, עד מדינה אינו כקורבן עבירה ואינו כעד תביעה רגיל… הוא התחייב מלכתחילה לשקיפות מלאה, כך שהציפייה שלו להגנה מלאה על פרטיותו נמוכה מזו של עד רגיל. מטבע הדברים, גם מפלס החשדנות כלפיו גדול יותר, וגם יש בכך כדי להקרין על מידת הנכונות לחשוף יותר חומר שמקורו בתוצרים דיגיטליים, מאשר לגבי עד רגיל".
השופט קיבל גם את טענת הסנגורים של פישר, כי במסגרת תפקידיו במשטרה רכש מלכה ידע ומומחיות בכל הנוגע להצפנת חומר במדיה דיגיטלית, באופן שיקשה על גילויו, לפי מילות חיפוש מקובלות.
בסיכומו של דבר, כפתרון פרקטי להעברת החומר, השופט קיבל הצעה שהציע ערן מלכה עצמו באמצעות עורך דינו דרור ארד איילון, למנוע חשיפה מורחבת של חומרים פרטיים. מלכה יבצע סינון ראשוני של חומר אותו הוא מבקש לא להעביר להגנה מטעמי חיסיון ופרטיות. "על פניו יש טעם לפגם בהצעה זו, בבחינת הצבת החתול לשמירה על השמנת", כתב השופט עמית, "אך במחשבה שנייה איני סבור כי מדובר בהצעה מופרכת… מלכה לא יהיה הפוסק האחרון. הפרקליטות תבקר את המיון הראשוני שיבוצע על ידו… ויתרת החומרים תועבר להגנה".
השופט קצב לוח זמנים: מלכה יקבל שלושה ימים למלאכת הסינון. לאחר מכן, התביעה תסיים תוך שלושה ימים לבקר את "עבודתו" וההגנה תהיה רשאית לחפש ולעיין ביתרת החומר במשרדי מח"ש במשך חמישה ימים בלבד. "המועדים שנקצבו יספיקו לאיתור וגילוי החומר הנמצא בליבת הדברים, ומה שלא יאותר נמצא מן הסתם בשוליים".
 |
 |
||
| עו"ד ליה פלוס | עו"ד יאיר גולן |
עורכי הדין ליזי שובל ועמית בר מייצגים את רונאל פישר.
עורכי הדין יאיר גולן ונחשון שוחט מייצגים את רות דוד.
יתר הסנגורים בתיק: עורכי הדין איתן פלג ואסף גולן מייצגים את יאיר ביטון. עורכות הדין גליה כהן ו-ויקי ונטורה מייצגות את שי ברס (מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר).
עורכי הדין ליה פלוס ועמית חדד מייצגים את הקבלנים יוסף ואביב נחמיאס.
