שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, כיבד הסדר טיעון שנחתם בין הפרקליטות לבין סנגוריהם של איתי סנקר (29) ומשה בן נתן (33), שהואשמו בניסיון החיסול של "שוורצמן" – מי שהפך מאוחר יותר לעד המדינה בפרשה 1131.
לאחר גיוסו של שוורצמן כעד מדינה, בעדות הניקיון שלו הוא טען כי סנקר ובן נתן היו אלו שירו לעברו בקיץ 2015 בגינה הציבורית הסמוכה לביתו. השניים נעצרו בחשד לניסיון רצח, אולם בסופו של דבר הוגש נגדם כתב אישום שייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק, הצתה, השמדת ראיה ושינוי זהות רכב.
בכתב האישום המקורי נטען, כי השניים הצטיידו באקדח 9 מ"מ מסוג "יריחו" שנגנב מבעליו בחודש ספטמבר 2009, ובאקדח נוסף. בהמשך, כך נטען, הם קיבלו רכב גנוב מסוג ניסאן קשקאי, זייפו והצמידו אליו לוחית רישוי, וב-14 באוגוסט החנו אותו בחניית פארק בבת ים, סמוך למקום מגוריו של שוורצמן, שם המתינו להגעתו כשהם חמושים באקדחים.
בהמשך, עד המדינה ירד לפארק יחד עם חברו, בעת ששהו בו עוברי אורח וילדים ששיחקו בגינת המשחקים. לפי האישום, כאשר הבחינו הנאשמים בשוורצמן, הם יצאו מהרכב רעולי פנים, רצו לכיוונו וירו לעברו מספר יריות. שוורצמן נפתע בידו הימנית ונגרם לו שבר, אך הוא הצליח להימלט מהמקום ומאוחר יותר אושפז לשלושה ימים בבית החולים.
לאחר מכן, נטען, סנקר ובן נתן השליכו את אחד האקדחים, נכנסו לרכב ונמלטו מזרחה. הפרקליטות טענה, כי כאשר הגיעו לרחבת חול בבת ים, השניים עצרו את הרכב והציתו אותו בחומר דליק על מנת להשמיד ראיות וממצאים פורנזיים. מיד לאחר מכן נמלטו מהמקום.
כתב האישום, שהוגש בתום חקירת היאחב"ל, התבסס על ראיות נסיבתיות, אבל גם על עדויות שונות של שוורצמן, בהן פירט לגבי אירוע הירי, ציין כי נהג לצאת מידי יום באותה שעה לטיול עם כלבתו, וזיהה את הנאשמים בחלק מסרטוני מצלמות האבטחה בהם הם נצפו נמלטים.
עדויות באפלה
עם תחילת הליך ההוכחות דרשו הסנגורים – עו"ד אלי כהן ועו"ד ארז אבוהב – לקבל מהפרקליטות את עדותו של שוורצמן בפרשה 1131, בנימוק שבעדויותיו הוא התייחס מספר פעמים לירי שבוצע לעברו – ירי שלמעשה היווה את הטריגר להחלטתו להפוך לעד מדינה. בפרקליטות סירבו לדרישה בטענה שאין קשר בין שני התיקים, אלא שאז הסנגורים הגישו בקשה בנדון לבית המשפט העליון, שם חזרה בה הפרקליטות מהתנגדותה.
למרות זאת, גם לאחר שחלפו שבועות רבים, חומרי חקירה חלקיים בלבד הועברו להגנה, למורת רוחם של הסנגורים. לכן, שבוע לפני ששוורצמן אמור היה להעיד במשפט, עורכי הדין כהן ואבוהב הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביזיון החלטת בית המשפט העליון. לטענתם, למרות ההחלטה לא הועברו אליהם החומרים הרלוונטיים. הם גם דרשו שהפרקליטות תשלם קנס של 100 אלף שקל בשל אי מילוי החלטת בית המשפט העליון.
והנה, יום אחרי הגשת הבקשה – וכאמור, שבוע לפני עדותו של שוורצמן – להגנה הועברו כלל החומרים. עיון מעמיק בחומרי החקירה גילה, כי שוורצמן אכן התייחס בעדות הניקיון שלו שוב ושוב לאירוע הירי. לפיכך ביקשו הסנגורים לדחות את מועד עדותו בבית המשפט, כדי להעמיק בתוכן העדויות. וכך היה.
עדויות לא נקיות
עדות הניקיון של שוורצמן הוקלטה באודיו וגם בווידאו. צפייה והאזנה בה לימדה את שצפו בה והאזינו לה, כי אי שם באמצע העדות שאל החוקר את עד המדינה לגבי אירוע הירי, ומיד לאחר מכן השניים יצאו מחדר החקירות למסדרון. במסדרון המצלמה אמנם כבר לא קלטה את השניים, אולם דבריהם הוקלטו. בשל הריחוק ממכשירי ההקלטה, היה קושי לשמוע את כל אמירותיהם.
אבל הסנגורים לקחו את ההקלטות למומחה קול כדי שינתח אותן. לפי המומחה, מההקלטות ניתן להבין כי החוקר עדכן באותה שיחת מסדרון את שוורצמן כי יש בידי המשטרה סרטון. כמו כן, הוא ציין בפניו שרואים בסרטון שתי דמויות ללא פניהם, ויתכן שהוא אף ציין בפניו את שמות היורים. כהוכחה לטענה זו, הסנגורים הציגו אמירה שנלחשה על ידי החוקר באותה שיחה, ובה שלוש הברות, כאשר ההברה הסופית הכילה את המילה "נתן". הסנגורים טענו כי מדובר בסיומת של שם משפחתו של אחד הנאשמים (משה בן נתן). בהמשך נשמע החוקר אומר לשוורצמן: "נראה לי שזה הם…". מיד לאחר מכן, לטענת ההגנה נשמעה מילה שהצליל שלה נשמע כמו "מושיקו" (שמו הפרטי של בן נתן).
כאן לא מסתיימות התהיות. מיד לאחר אמירה זו, שוורצמן נשמע צועק: "וואי, וואי, וואי", ובהמשך אמר: "ידעתי שזה הם… לא רעולים ובלי כובעים?". אחר כך נשמע החוקר מסביר לשוורצמן כי בסרטון לא ניתן לזהות את פני היורים: "…לפי הסרטון הזה לא מזהים פנים כאילו, אם אתה מכיר את הבן אדם – אתה תזהה אותו בטוח". להערכת ההגנה, בהמשך השיחה הראו החוקרים לעד המדינה את הסרטון. הסנגורים טענו כי למעשה החוקר סיפק באותה שיחה לשוורצמן רמזים ופרטים לגבי זהותם של היורים.
שלושה חודשים לאחר עדות הניקיון, באחת מהעדויות הנוספות ששוורצמן מסר במסגרת פרשה 1131, הוא סיפר גם על אירוע הירי. החוקר הציג לו את הסרטון, ואז כביכול התנהלה חקירה סטרילית, שבמהלכה ציין שוורצמן כי הוא מזהה את סנקר ובן נתן לפי מבנה הגוף, צבע העור ואופן ההליכה. על פי קו ההגנה, הרי בשלב הזה שוורצמן כבר היה בקיא בפרטי החקירה, לנוכח שיחת המסדרון שהתקיימה שלושה חודשים לפני כן בעדות הניקיון.
סוף דבר
במשטרה ובפרקליטות אמנם הכחישו את טענות ההגנה, אבל לאחר שהסנגורים על קשיים ראייתיים בתיק – ובעיקר על קשיים בזיהוי הנאשמים – הצדדים הסכימו להסדר טיעון שכלל כתב אישום מתוקן ומרוכך ובו שני סעיפי אישום בלבד: קשירת קשר לפשע וחבלה בנסיבות מחמירות. במסגרת ההסדר, הצדדים הגיעו להסכמה גם לעניין העונשים שיוטלו על השניים.
נציגי הפרקליטות, עורכי הדין צחי הבדלי ומיה בש-מיכאלי, הסבירו בבית המשפט את המניעים להסדר, שהושג כאמור רגע לפני שעד המדינה עצמו אמור היה להעיד: "בית המשפט שמע את העדויות של עדי ראייה, והנאשמים בחרו להודות ולקחת אחריות לפני עדותו של נפגע העבירה. הבאנו בחשבון שפציעתו יחסית מינורית, נלקחו בחשבון הערותיו של בית המשפט בנוגע לרף הענישה בנסיבות תיק זה, העובדה שמדובר בתיק עם ראיות נסיבתיות והפיצוי בסך 30 אלף שקל אשר הופקד עוד בטרם הצגת ההסדר".
עו"ד כהן התייחס בבית המשפט להסדר ואמר: "לא בנקל הגענו להסדר זה. ישבנו רבות, לרבות עם פרקליטת המחוז והיו אין ספור פגישות, נלקחו בחשבון מכלול של שיקולים. הגענו להסדר שהוא הטוב ביותר שניתן היה להגיע אליו, כשכל אחד מהצדדים מושך לכיוון אחר. תיק זה הינו רב בעייתי מבחינת הראיות, קשיים שנובעים בין היתר נוכח החשש לזיהום הזיהוי שנעשה עם הנפגע".
"אין ספק כי הסדר הטיעון שהוצג רחוק במידה מסוימת מרף הענישה המקובל באירועים מסוג זה, ובעבירות מהסוג בהן הורשעו הנאשמים", ציין השופט שגיא בהחלטתו לכבד את הסדר הטיעון, "יחד עם זאת, בשים לב לשלב המתקדם בו היה התיק, התשתית הראייתית שהוצגה בתיק בהחלט מצדיקה את גיבושו של הסדר הטיעון, וזאת על רקע נתונים נוספים אליהם נחשף בית המשפט".
בהתאם להסדר, על סנקר נגזרו 18 חודשי מאסר ואילו על בן נתן נגזרו 21 חודשי מאסר בפועל. העונש כולל הפעלת מאסרים מותנים בני שנה שהיו תלויים נגדם, בחופף לעונש הנוכחי. כמו כן, נגזרו עליהם מאסרים על תנאי וכל אחד מהם ישלם 15 אלף שקלים פיצוי לשוורצמן.
תגובות
עו"ד אבוהב מסר בתגובה: "תיק זה צריך לעבור בכל המחלקות של רשויות האכיפה וללמד על זיהום עדויות עדי מדינה. לא יעלה על הדעת שקצין חקירות מיאחב"ל יוציא את עד המדינה למסדרון ויתלחש איתו על פרטי חקירה מוכמנים ויפרט בפניו מה רואים בסרטון וידריך אותו כיצד עליו לבצע את הזיהוי. זהו אסון! קצין החקירה הזה הוא רשלן במילים עדינות ועבריין במילים נוקבות. זה לא תרגיל חקירה אלא שיבוש מובנה שהוביל לזיהום העדות של עד המדינה. התיק הזה צריך להוביל לקריאה וזעקה לעבר השימוש המופרז והפופולארי בעדי מדינה. לו דעתי תישמע, יש לחייב את עדי המדינה בבדיקת פוליגרף בזמן גיוסם. סופו של דבר וביחס לתמונה הכוללת בתיק התוצאה מאוזנת וטובה ואני מברך על החלטת בית המשפט".
עו"ד כהן מסר בתגובה: "הסדר הטיעון הושג לאחר פגישות רבות עם הפרקליטות בהן נדונה שאלת הזיהוי של הנאשמים. במהלך הדיונים הועלו טענותינו בדבר זיהום הזיהוי שנערך על ידי עד המדינה, ונוכח קשיי הזיהוי הושג ההסדר".
