 |
| אל"מ רן כהן |
אחד היעדים המרכזיים והדחופים שמקדמת הסנגוריה הצבאית הוא עריכת תסקירי מבחן לחיילים העומדים לדין פלילי. כך עולה מדו"ח הסנגוריה הצבאית שפורסם השבוע.
בעוד שבמערכת האזרחית הפלילית קיימת חובה לערוך תסקיר מבחן לנאשם לפני גיל 21 – חוק השיפוט הצבאי לא מאפשר כלל מעורבות של שירות המבחן האזרחי או גורם תנאי שירות דומה אחר בצבא עצמו. התוצאה, האבסורדית, היא שבעוד שבני גילם שנאשמים בעבירות פליליות והשתמטו או קיבלו פטור משירות, יקבלו בדרך כלל הקלה בעונש על בסיס תסקיר מבחן, חיילים המשרתים במערכת הצבאית נשלחים למאסר ללא קבלת הזדמנות דומה. "חרף חלוף הזמן ופניותינו החוזרות, הנושא לא קודם על ידי צה"ל", מבהיר הדו"ח המסכם את פעילות הסנגוריה הצבאית בשנתיים האחרונות.
"חוק השיפוט הצבאי הוא חוק עתיק בן 60", מסביר הסנגור הצבאי הראשי, אל"מ רן כהן. הסנגוריה הצבאית, במהלכים עיקשים, פועלת לשינוי מערכת האכיפה הצבאית, הנוקשה יותר מהאזרחית במובנים רבים, ולהחדרת "שיח הזכויות" אליה. המהלך טרם הושלם, והכנסת שירות המבחן לצה"ל עשויה להיות אחד משיאיו. אל"מ כהן נחוש בעניין זה: "הפערים בין מה שקורה בצבא לבין האזרחים הם כבר בלתי נסבלים", הוא אומר בראיון מיוחד ל"פוסטה".
הסנגוריה הצבאית מטפלת באלפי תיקים, ומייצגת את הרוב המכריע של חיילי צה"ל הנאשמים בפלילים (ב-77 אחוז מהתיקים הנדונים בבתי הדין). מדו"ח הסנגוריה הצבאית עולה כי העבירות הנפוצות ביותר, הנחקרות על ידי מצ"ח, הן עבירות סמים ומדובר בכמחצית מהתיקים בצה"ל. לשם השוואה, רק שישה אחוז מהתיקים עוסקים בעבירות מין.
 |
| 77 אחוז מהתיקים בטיפול הסנגוריה הצבאית |
סמים וסלולר
"בשנים האחרונות עברה מערכת האכיפה הצבאית שינויים מרחיקי לכת – חלקם הגדול על רקע פועלה של הסנגוריה", אומר אל"מ כהן ומציין למשל כי תקופת המעצר הראשונית לפני הבאה בפני שופט קוצרה לפני שנתיים מ-48 ל-24 שעות.
תחום אחד בו קודמו זכויות החיילים באופן משמעותי ושונתה מדיניות ההעמדה לדין, הוא תחום עבירות הסמים. הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), תא"ל שרון אפק, אישר בשנה האחרונה להחיל "הסדרים מותנים" כתחליף להגשת כתבי אישום פליליים כאשר מדובר בשימוש בסמים פעמים בודדות וראשונות בהקשרים חברתיים מחוץ לבסיס. במקרה אחד, חייל שהואשם בשימוש בקנביס וכתב האישום נגדו בוטל, יצא בעקבות ביטול האישום לקורס קצינים, והיום הוא מפקד מחלקה (מ"מ) בצנחנים.
אגב, דו"ח הסנגוריה הצבאית מגלה כי בשנים 2015-2016 חלה עלייה משמעותית במספר כתבי האישום שהוגשו על שימוש בסמים – נתון התואם גם נתונים של הרשות למלחמה בסמים על עלייה בשימוש בסמים בקרב האוכלוסיה בכלל. נראה שדווקא מגמה זו, באופן אירוני, תרמה להחלטת גופי האכיפה, גם הצבאיים, על שינוי כיוון.
נושא אחר בו תוקפת הסנגוריה את מדיניות מצ"ח והתביעה הצבאית, הוא בעניין החיפושים במכשירים סלולריים. מתברר כי גם בתחום זה, מצ"ח אגרסיבית יותר ממשטרת ישראל וזכויות החיילים נמצאות במקום נמוך בהרבה מאזרח רגיל. בשנים האחרונות ניהלה הסנגוריה הצבאית "מלחמת חורמה" נגד מדיניות מצ"ח לערוך חיפוש בטלפונים של אלפי חיילים במסגרת חקירות – ודרשה להשוות את תנאי החיפוש על ידי מצ"ח לאלו הנדרשים ממשטרת ישראל. בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את עמדת הסנגוריה כי אין די בהבעת הסכמה של נחקר לביצוע חיפוש במכשיר שלו במעבדה, וכי מצ"ח צריכה להצטייד בצו שיפוטי לשם כך.
נושא אחר שמקדמת הסנגוריה, כפי שפורסם, הוא הטלת "עבודות צבאיות" על נאשמים, בדומה לעבודות שירות, כתחליף לעונשי מאסר. לדברי אל"מ כהן, "למרות חומרתן הנמוכה יחסית של חלק מהעבירות, המערכת הצבאית מטילה כמעין 'ברירת מחדל' עונשי מאסר, והגיע הזמן לבחינת חלופות. כליאת חיילים מעודדת נשירה משירות, ומצד שני – כפי שהוכח מהעלייה במספר כתבי האישום על עבירות סמים – עונשי המאסר לא יצרו אפקט הרתעתי".
 |
האחות הבכורה
הסנגוריה הצבאית, אשר ניתן לראותה כ"אחותה הבכורה" של הסנגוריה הציבורית (קיימת מאז ראשית צה"ל), היא מחלקה בפרקליטות הצבאית. לפי ההגדרה הפיקודית, הסנגור הראשי כפוף לפצ"ר, אולם לדברי אל"מ כהן מבחינה מקצועית הוא עומד בראש גוף הנהנה מעצמאות מוחלטת ויוצאת דופן במערכת הצה"לית. "כסנגורים, אנחנו פועלים רק לטובת הלקוחות שלנו", הוא אומר. "הסנגור הצבאי מגיש עתירות נגד הפצ"ר והרמטכ"ל. לפני חודש היה דיון בבית משפט עליון בסוגיית החיפוש בטלפונים. התייצבנו מול התביעה הצבאית והיועץ המשפטי לממשלה, וניצחנו, כאשר לצידנו התייצבו הסנגוריה הציבורית והאגודה לזכויות האזרח. זו רק דוגמה אחת שמשקפת את חוסר התלות שלנו, שנקבע בפקודות הצבא".
הסנגוריה הצבאית מונה כ-25 סנגורים, קצינים בקבע, ומפעילה עוד כ-100 אנשי מילואים, ביניהם עורכי דין בכירים. גם אל"מ כהן גדל במערכת המשפט הצבאית, וכמו שקורה בדרך כלל בצבא הוא החליף תפקידים ו"חצה קווים" מספר פעמים בין הסנגוריה והתביעה. "זה אופייני לצבא ולפרקליטות הצבאית. יש אצלנו ורסטיליות", הוא אומר, "זה פחות קורה בשירות הציבורי, במשרד המשפטים. חלק גדול מהשירות שלי היה בתביעה, וקודם הייתי סגן הסנגור הראשי. אני יכול להעיד באופן אישי שהמעברים האלה מאירים עיניים ונותנים תמונה רחבה יותר של האינטרסים והמורכבויות".
בשונה מיתר הנוכחים באולמות בתי הדין הצבאיים – הסנגורים הצבאיים אינם לובשים מדים – כדי להבדילם מהשוטרים, מהתובעים, מהשופטים הצבאיים ואפילו מהרשמת. זה עניין של נראות, אומר הסנגור הראשי, שהוא לובש המדים היחיד בין אנשיו. לדבריו, המטרה היא לשדר לחיילים את "מה שברור על פי הפקודות והנהלים, שאנחנו לא חלק מהמערכת ואנחנו שוקלים רק שיקולים של טובת הלקוח".
אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי גזר הדין בערעור של אלאור אזריה. נשמעה ביקורת ציבורית רבה על ההגנה בתיק, ועורכי דין המשרתים במילואים בסנגוריה טענו כי מוטב היה לאלאור להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הצבאית.
"עו"ד בכיר שהוא איש מילואים שלנו היה בדרכו לבסיס המצ"ח בו נחקר אזריה. בסופו של דבר המשפחה החליטה להיעזר בעורכי דין שלהם, וזו זכותה (עו"ד אילן כץ, סגן הפצ"ר לשעבר שייצג את אזריה באופן פרטי יחד עם עו"ד אייל בסרגליק, הוא איש מילואים של הסנגוריה הצבאית בתיקים אחרים – ז"ק). לגוף השאלה – אני לא נוהג להתייחס לתיקים של קולגות. אני יכול לחלק ציונים רק לעצמנו".
אפשר לשאול את השאלה באופן עקרוני – מעבר להיבט הכלכלי, מה היתרון, אם יש כזה, ומה הפרספקטיבה בייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית לעומת סנגור פרטי?
"זו שאלה מצוינת. ההיבט הכלכלי (הייצוג בחינם) הוא לא עיקר ההצדקה לשימוש בשירותינו בעיניי. להיפך. בחוגים מסוימים רווחת התפיסה שמה שלא עולה כסף שווה פחות, ואי-תשלום יכול להיות חיסרון מבחינת איך שאנחנו נתפסים. אני חושב שהערך המרכזי בנו הוא המיומנות הרבה, הידע הרב והניסיון שצברנו בתיקים הצבאיים. אנחנו מומחים ברמה הגבוהה ביותר גם בטיפול בתיקים של פעילות מבצעית וכדומה. אנחנו כמובן מכירים היטב מפקדים בצבא. אנחנו שחקנים חוזרים מול שחקנים חוזרים אחרים – חוקרי מצ"ח, פרקליטים, תובעים. אנחנו טוענים כל טענה, גם אם היא נשמעת ביקורתית כלפי הצבא, כלפי מפקדים.
"מה שיפה בפרקליטות הצבאית – ואני הייתי משני עברי המתרס (בתביעה ובסנגוריה) – הוא שאנשים שלמדו יחד כעתודאים וצמחו במהלך השירות אחד עם השני, הם חברים מחוץ לאולם, אבל באולם חושפים שיניים ומצחצחים חרבות. אנו לא חוסכים אף טענה אחד מהשני. אנחנו לא טוענים את הטענות דווקא להכעיס, להיות פרובוקטורים – אבל נטען כל טענה ביקורתית לגבי קבילות ראיות והתנהלות לא חוקית, וננסה לתפוס בקלקלתם חוקרי מצ"ח ובעלי תפקידים".
