בקשה לביטול אישום נגד פעילים למען בעלי חיים שהפגינו בבית מטבחיים

הפעילים בתוך בית המטבחיים

בית המשפט שדן בכתב האישום נגד 11 אקטיביסטים למען זכויות בעלי חיים, שהפגינו בבית מטבחיים במפרץ חיפה, המליץ "בחום" לבטל את כתב האישום בישיבת ההקראה.  סנגורם של 11 הנאשמים, עו"ד אלון דוידוב, המייצג פרו בונו את הפעילים מארגונים בהם "החזית לשחרור בעלי חיים" ו"קירות שקופים", פנה בעקבות זאת ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים.

כתב האישום מייחס ל-11 הפעילים, בני 22-50 מכל הארץ, עבירות של הסגת גבול; לחלקם גם הפרעה לשוטר, ולאחד החזקת סכין. הנאשמת מספר 1 בכתב האישום היא טל גלבוע, זוכת העונה השישית של "האח הגדול", ואחת מראשי הפעילים למען זכויות בעלי חיים בארץ. באחת השבתות ביולי לפני שנה ערכו הפעילים הפגנה ובלשונם "פעולה" בבית המטבחיים. הם קפצו מעל שער הכניסה, הדביקו מדבקות "לא תרצח", כבלו עצמם בשרשראות למכלאות במקום, קראו סיסמאות, צילמו והעלו לרשת. מאחר והיה זה יום שבת, המקום היה שומם מאדם, למעט שומר.

עו"ד דוידוב אמר בבית המשפט כי מדובר בצעירים נורמטיביים ללא עבר פלילי, והמחאה היא לגיטימית. השופטת הבכירה יעל אבירם מבית משפט שלום בחיפה אמרה כך: "לנוכח דברי הסנגור, מומלץ בחום כי תיק זה ייסגר. מיותר להגיש כתב אישום נגד נאשמים נורמטיביים, צעירים, ללא הרשעות, שמפגינים בסוגיה צודקת".

במכתב ששלח ליועמ"ש אביחי מנדלבליט בימים האחרונים בבקשה לסגירת התיק, ציטט עו"ד דוידוב מקורות שונים, בין היתר דברים של הרב קוק, וגם אמירה של פול מקרטני: "אם קירות בתי המטבחיים היו עשויים מזכוכית, כולם היו צמחונים".

"מרשיי עומדים לדין בגין הסגת גבול בבית מטבחיים", כתב עו"ד דוידוב. "יסודות עבירת הסגת הגבול מחייבות כניסה לנכס על מנת להפחיד, להעליב, להקניט את מחזיקו או לעבור עבירה. מרשיי נכנסו לנכס שלא במטרה לבצע עבירה. נקודת הזמן בו בוצעה הכניסה מלמדת כי הכוונה היתה דווקא להיכנס בשעה שאין איש במקום… ישאל עצמו בר הדעת למה נכנסו מרשיי לנכס? מה לצעירים, נורמטיביים, ללא הרשעות, להגיע בצהריי יום שבת לבית מטבחיים?".

"במפעל המוות הידוע בכינויו (שם העסק, ז"ק) מתבצע טבח סביב השעון", כתב עו"ד דוידוב. "הדברים נעשים מאחורי חומות בצורות ושערים סגורים המלווים בשומרים ובמאבטחים וחלילה שאיש לא יצלם בהם. היום, בעידן האינפורמציה המלאה, לא ניתן יותר לטמון ראש בחול ולהתעלם מהעוולות והפשעים שיוצרות תעשיות המזון מן החי. קיימת חובה מוסרית וחוקית ראשונה במעלה ליידע את ציבור האנשים הניזון מצורות חיים אחרות למה הם נותנים ידם, למה הם גורמים, את מי הם מממנים, מהי עוצמת הסבל הנגרמת והרוע הכרוכה בכך, ומה הם מכניסים לתוך גופם ולתוך גוף ילדיהם. לא ייתכן שתעשיות של מוות, הרג והשמדת יצורים חיים, יתנהלו בישראל מאחורי חומות ושערים ואיש לא יורשה לראותם או לדעת מה קורה בפנים". 

עו"ד אלון דוידוב

"למפעל הספציפי הזה מובלים על גבי אוניות, בעיקר מאירופה, עגלים וטלאים למטרות שחיטה במה שמכונה משלוחים חיים", כתב עו"ד דוידוב. "הובלת חיים, כאילו היו סחורה חסרת רגש וחסרת יכולת לחוש כאב, גורמת להם סבל רב, אם בשל ההפרדה מהמשפחות, האלימות המכוונת שתועדה רבות, היעדר תנאים נאותים, שינויי מזג אויר קיצוניים, העדר סניטציה, צפיפות גבוהה… ההפלגה מאירופה לחיפה או אשדוד, נמשכת בממוצע חמישה ימים. חלקן של ההפלגות מתארך מסיבות שונות, דבר המגביר את הסבל לחיים.

"חומרי החקירה האמיתיים בתיק זה הם דווקא תוצרי מצלמות האבטחה ותיעוד העגלים האומללים, בני חודשים ספורים בלבד שהופרדו באלימות מאימותיהם, הועמסו על אונייה, שקעו עד צוואר בהפרשות גופם ימים ארוכים, בשל הסטרס הרב חלקם פצעו את עצמם עד נכות ואף פצעו אחרים, חלקם הוכו באכזריות והוכנעו במתקני ריסון אינקוויזטורים, חלקם נפחו נשמתם במהלך המסע שכל כולו צער בעלי חיים ברמות שטניות ואז נגזר עליהם להמתין במפעל המוות להוצאתם להורג במתקן המכונה 'תא העקידה'… אבוי לנו אם דווקא אותם אידיאליסטים, בעלי שאיפה מוסרית טבעית, נרדפים על ידי מוסדות אכיפת החוק ומובאים לדין כאחרוני העבריינים כאילו עשו דבר פוגעני או עשו לביתם או לסיפוק צרכיהם האישיים".