 |
בית משפט העליון קבע, כי בית הדין הרבני הגדול יימנע מלדון בערעור שהגיש אדם אשר לא היה צד לדיון בו החליט בית דין רבני אזורי להתיר אישה מעגינותה.
פסק הדין ניתן במסגרת עתירה לבג"צ שהגישו האישה ועמותת "מבוי סתום", בטענה שלנשיא בית הדין הרבני הגדול אין ולא היתה סמכות לדון כלל בערעור של צד שלישי.
הבעל הפך להיות צמח
חמש שנים לאחר נישואי הצדדים ולידת בתם, הבעל נפגע בראשו בתאונת דרכים קשה, ומאז הוא מאושפז במצב של "צמח". האישה הגישה תביעת גירושין לבית הדין האזורי בצפת, וביקשה לקבל גט שיתיר אותה מנישואיה ויתיר לה להינשא בשנית.
משלא ניתן היה להסדיר גט בדרך המקובלת, הדיינים החליטו לסדר עבור האישה "גט זיכוי" – הליך לפיו בית דין רשאי "לזכות" את האישה בגט מטעם בעלה, בהתקיימם של תנאים מסוימים, גם מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת לכך.
הגט סודר, ונמסר לעותרת על ידי שליח. האפוטרופוס של הבעל, יש לציין, לא התנגד לסידור הגט, ולמחרת ניתן פסק דין לגירושין, שמהווה חידוש הלכתי גדול, אשר מבוסס על ההלכה.
 |
| הרב יצחק יוסף |
פלוני מערער
עורך דין שטען כי הוא מייצג את בן הזוג החולה (הצמח) ואדם נוסף פנו לבית הדין האזורי בבקשה לבטל את פסק הדין לגירושין, משום שהוא "פסק דין מוטעה". בית הדין דחה את הבקשה על הסף, בנימוק שלמבקשים אין כל סמכות לייצג את הגרוש הטרי.
המבקש הנוסף פנה לבית הדין הרבני הגדול והגיש ערעור על החלטת בית הדין האזורי למנוע ממנו את הזכות לבקש דיון נוסף. נשיא בית הדין הגדול, הרב יצחק יוסף, החליט לקיים דיון בערעור שהגיש אותו פלוני, ונקבע תאריך לדיון בערעור.
האישה העגונה ועמותת "מבוי סתום" עתרו לבג"ץ בבקשה שיבטל את החלטת הרב יוסף, בטענה שהיא ניתנה בחוסר סמכות. שכן, המבקש הנוסף אינו בעל דין או צד להליך, ומשכך – לא עומדת לו זכות ערעור על פסק הדין. עוד נטען, כי הוראת בית הדין הגדול לצדדים להגיש סיכומים על "הסוגיה החריגה" מלמדת כי בכוונת בית הדין הגדול לדון בערעור, ולבחון את כשרות הגט באופן שעלול להביא לביטולו.
בית הדין הגדול ונשיאו, הרב יוסף, טענו מנגד כי יש לדחות את העתירה על הסף, בין היתר בטענה כי ענייני נישואין וגירושין המצויים בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים אינם מצומצמים למחלוקת פרטנית של בני הזוג, אלא מדובר בסוג של מחלוקת ציבורית, ולכן החלטה על ביטולו של הגט מצויה בסמכות בית הדין הגדול.
המבקש הנוסף טען בפני בג"צ, כי הוא מייצג את העניין הציבורי, וכי חדשנותה ההלכתית של החלטת בית הדין האזורי מחייבת שבית הדין הרבני הגדול ידון בו ביסודיות.
 |
 |
| השופט רובינשטיין | השופט מלצר |
השבח לאל
בג"צ הקפיד לא התערב בשאלה ההלכתית (התרת העותרת מעגינותה) אלא התמקד בנושא הדיוני בלבד, וקבע כי הזכות להגיש ערעור נתונה רק למי שהיה בעל דין ונפגע מפסק הדין. מכאן, שדיון בערעורו של פלוני עומד בניגוד לתקנות בתי הדין, סותר את עיקרון סופיות הדיון ופוגע בזכות העותרת להסתמך על פסק דין שניתן לה בבית הדין האזורי.
מעבר לנימוקים הענייניים, השופט חנן מלצר ציין כי "בהיותנו ערב חג החירות ראוי שנוודא כי כבודה וחירותה של העותרת 1 יכובדו, ועל דרך של צו מוחלט – ייתם מסע תלאותיה". השופט אליקים רובינשטיין סיכם את ההחלטה בציטוט הבא: "תלך העותרת לשלום ותשקם את חייה. תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם".
 |
||
| עו"ד דפנה לביא |
במישור המשפטי, בג"ץ לא סטה מהעיקרון הבסיסי לפיו מי שאינו בעל דין – אין לו זכות לערער בעניינו של אחר. פסיקה הפוכה היתה עלולה להביא לתוצאה שאינה רצויה: הגשת ערעורים על פסקי דין בענייני המעמד האישי גם מצד מי שאינם בעלי הדין ובאופן שיפגע בעיקרון סופיות הדיון ובזכותם של בעלי הדין להסתמך על פסק דין חלוט.
בג"ץ הביא לקיצה את דרך הייסורים שעברה האישה: תחילה, כאשר התפוגגו בפועל חיי הנישואין שלה עם בעלה שהפך "צמח". אחר כך, בכל אותן שנים בהן נאבקה לקבלת הגט ואחר כך על צדקת הגט.
פסק הדין אף עולה בקנה אחד עם המדיניות ההלכתית: לעשות ככל הניתן למנוע חשש ממזרות ולא להיפך.
