"אם נלך ברחוב אני ואחד הדיינים או הבנקאים, רק אותי ישבחו ויחבקו וינשקו"

ברק כהן בתום הדיון בבית הדין המשמעתי לפני מספר שבועות

"השנים האחרונות שלי הן שנים של מסע פוליטי ולא מסע משפטי, וכך גם האופק שלי פוליטי, לא משפטי. אם האופק שלי היה להקים משרד שמרבה בלקוחות ובהכנסות, הייתי עושה דברים אחרים. זה שהחלטת בית הדין שגויה, זה דבר אחד, זה שהתקבלה החלטה שמטרתה לגדוע את מטה לחמי זה עניין שני. אבל האופק שלי הוא פוליטי, וההחלטה של בית הדין המשמעתי נתפסת כפי שהיא: נסיון השתקה אשר לא יצליח".

כך אומר ל"פוסטה" ברק כהן, זמן קצר אחרי הפסק דין של בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין, שהחליט ברוב דעות על השעייתו מעריכת דין למשך שנה וחצי (15 מאי). "המעשים המיוחסים לעו"ד ברק כהן בכתב האישום מהווים חציית קו אדום ברור, ולמעשים אלה חייב שיהיה תג מחיר" – כתבה עו"ד מיכל רבינוביץ, אחת משני הדיינים בדעת הרוב של בית הדין במחוז תל אביב אשר הורה על ההשעיה הזמנית.

עו"ד רבינוביץ עומדת בראש מחלקת הליטיגציה במשרד עו"ד שילנסקי – ולפי אתר המשרד, היא "מנוסה בניהול תיקים מורכבים", כאשר בראש רשימת הלקוחות הגדולים שלה מופיעים – הבנקים. עו"ד רבינוביץ, אשר הצהירה במהלך הדיון שהתקיים לפני מספר שבועות על עיסוקה, הצטרפה בקביעתה הפסקנית לעמדת אב בית הדין, עו"ד מרווין ניסן כהן (שעיסוקו בתיקי משפחה), אשר קבע כי "האינטרס הציבורי מחייב שברק כהן לא יוכל להמשיך ולכהן כעורך דין לנוכח העבירות המיוחסות לו, שיש עמן קלון".

לעמדתם התנגד הדיין הנוסף בהרכב, עו"ד יוסי בן דוד, שנותר בדעת מיעוט כאשר קבע כי "ההשעיה מהווה 'עונש על החשבון' בגין עבירות שהמשיב טרם נמצא אשם בהן".

רקפת רוסק עמינח	ציון קינן

חרצובות הלשון

דייני הרוב קיבלו את טענת ועדת האתיקה כי "פעילות המחאה שקיים ברק כהן נגד ראשי המערכת הבנקאית לא עומדת בסטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך דין". נגד ברק כהן הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום על עבירות פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים, עקב המאבק האזרחי שהוביל נגד ראשי הבנקים.

הקובל של ועדת האתיקה, עו"ד דודי פרחיה, טען: "לא יכול עו"ד לבוא ולהטריד אנשים באמצעות מגאפון ולקרוא קריאות ליד ביתם, או להגיע לבית הספר של ילדיהם ולומר שאמם גנבת". בנוסף לכתב האישום נגדו, לבית הדין הוגשה תמצית החומר בתיק הפלילי וכן החלטות בית משפט בבקשות למניעת הטרדה מאיימת, שהגישו מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן ומנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח.

ברק כהן שייצג את עצמו, הציג את הפן המוסרי בפעילותו, וציין כי הוא מקדיש מזמנו – ועל חשבון פרנסתו – לפעילות מחאה שבעיניו היא בעלת חשיבות ציבורית, לשמש פה לאזרחים חלשים ולמחות נגד בעלי שררה שלשיטתו עושקים את החברה.

אב בית הדין, עו"ד ניסן–כהן כתב: "אין לקבל את הטיעון כי המעשים המיוחסים נעשו במסגרת פעילות פוליטית לגיטימית. אין לקבל ולהכשיר כל התנהגות של עורך דין הפוגעת מטרידה ומאיימת על אדם, יהא מעמדו ותפקידו אשר יהא… חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת. הזכות להפגין קיימת כאשר בכוונת האזרחים לממשה ב'דרכי שלום'. ברור כי במידה מסוימת של הפרעה לסדר הציבורי, הטרדה או פגיעה בפרטיות של אדם ובני משפחתו עד כדי הטרדה מאיימת – החופש להפגין אינו יכול להתקיים… חופש הביטוי אינו מאפשר את חופש הביזוי. אינטרס הפרט… ולשמור על כבודו העצמי בעיני הציבור מפני הכפשה והוקעה פומביים". עוד כתב אב בית הדין כי "עורך דין אינו יכול לנהוג ככל אזרח רגיל היוצא להפגין, ואינו יכול לשחרר את חרצובות לשונו ולנקוט בלשון איומים".

עו"ד רבינוביץ שחיזקה את עמדת ההגמוניה, דחתה את דבריו של ברק כהן כי המחאה נגד הבנקים היא פעילות פוליטית אשר אינה קשורה למקצוע. עו"ד רבינוביץ כתבה, בסוג של לעג, כי כהן מנסה להעניק לפעילותו "נופך הרואי–אלטרואיסטי", כך כדבריה, ולהרחיק עצמו משיפוט תחת כובע העורך דין, בשעה שעניין זה "כלל אינו מעלה או מוריד".

עו"ד מרוין ניסן כהן

דעת מיעוט מנומקת

עו"ד יוסי בן דוד, בדעת המיעוט, חלק על דעתה של רבינוביץ, כי אין חשיבות לקשר בין העבירות המיוחסות למקצוע עריכת הדין, ועמדתו הפוכה: מדובר בשאלה מהותית. לדברי עו"ד בן דוד, "התכלית העומדת בבסיס הסמכות להשעייה זמנית היא מניעתית במהותה, ואין המדובר בענישה משמעתית שמקומה רק לאחר הכרעת דין חלוטה. לכן יש להשתמש בסמכות זו רק כאשר קיימת סכנה ממשית שייגרם נזק לציבור כתוצאה מהמשך פעילות העורך דין".

לעומת אינטרס השמירה על הציבור, הוסיף עו"ד בן דוד, "עומדים שיקולים אחרים כגון חופש העיסוק, הפגיעה הקשה בעורך דין הנהנה מחזקת חפות, ההשלכות הקשות על פרנסתו ושמו הטוב, ומשמעות ההשעייה הזמנית במקרה שיימצא זכאי. הקושי מגיע למלוא עוצמתו שעה שהעניין שלפנינו מעורר מתח סביב חופש הביטוי של המשיב, כאזרח מהשורה וכעורך דין".

הדיין בדעת המיעוט סבור כי לבית הדין אין סמכות להשעות עורך דין בהשעיה זמנית טרם החל משפטו, כאשר מדובר באישומים שאינם נוגעים ישירות לליבת העיסוק במקצוע. בענין זה הוא ציטט פסק דין שנתן בית הדין המשמעתי הארצי לפני כמה שנים בעניינו של עו"ד חיים שטנגר שהואשם באיומים על שכנו. שם נקבע כי "עורך דין אינו צריך 'לתת את הדין' על מעשיו הנטענים כל עוד לא הוכחה אשמתו, ואינו צריך להיענש בטרם הורשע".

בית הדין ערך בתיק הזה הבחנה לפיה, רק במצב "שמעמדו כעורך דין מקנה לו הזדמנות חוזרת לבצע עבירות חמורות הפוגעות בציבור – הרי שאז, כאקט מניעתי, יש למנוע זאת ממנו… אין אנו יכולים לקבל עמדתו של הקובל לפיה עצם בחירתו לכאורה של המשיב, באפיק אנטי חברתי ופלילי כאמצעי לפתרון סכסוכים, מהווה כביכול קשר למקצוע עריכת הדין".

בהמשך לכך, נימק עו"ד בן דוד את עמדתו, כי "ככל שמתרחק הקשר בין העבירות המיוחסות לעורך הדין לבין המקצוע והשירותים המוענקים על ידו כעורך דין, כך הולכת ונחלשת התכלית המניעתית ועמה ההצדקה שבהשעיה זמנית". הדיין אף ציטט את עמדת שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר גרשון גונטובניק, שדן בראיות לכאורה נגד ברק כהן. השופט קבע כי "נחצו גבולות לגיטימיים במחאה", בעיקר בהקשר של פעילות מול בני משפחות הבנקאים, ועם זאת הוסיף השופט: "מסקנה זו אינה הופכת בהכרח את הפעילות לפלילית".

לא בונה על הגלימה. ברק כהן

הקמפיין של ברק כהן

ברק כהן, שפרסם מאז פסק הדין פוסט נרחב בפייסבוק, כמנהגו, הגיב בשיחה עם "פוסטה" לפסק הדין: "מבחינה משפטית מדובר בהחלטה שגויה ויוגש ערעור, כי לסנקציה של השעיה זמנית בגין פעילות פוליטית שקיימתי, אין דבר וחצי דבר עם ההלכות המשפטיות. מבחינה פוליטית, ברור שמדובר בנסיון לגבות ממני מחיר בכיס על פעילות פוליטית נגד מי שנתפסים כגורמים החזקים במדינה. כנראה שעוררנו הרבה מאוד אנשים שיש להם עניין להפסיק את הפעילות מהסוג שקיימתי עם שותפיי, מאות פעילים ופעילות. זה לא יקרה. אנחנו נמשיך וניפגש במחוזות הפוליטיים. יודעים שאנחנו הולכים וצוברים כוח – ואני לא לבד, אלא עם פעילות ופעילים מכל הקשת והמגוון, שמהווים את הכוח המשמעותי ביותר בהתנגדות לדיכוי שהשלטון מעביר פה את יושבי הארץ בכל הזירות".

"יש נסיון לערער את הלגיטימציה שלנו, מבחינה פוליטית", סבור כהן, המתבשם מהתגובות שהוא זוכה להן ברחוב: "אם נלך ברחוב אני ואחד הדיינים, או אחד הבנקאים", הוא אומר, "סביר שרק אותי ישבחו ויחבקו וינשקו… אנשים מבינים שהפעילות שלנו מוצדקת ופסק הדין נועד לפגוע ולא לייצר 'איזונים ראויים' לחופש הביטוי". כהן מאמין כי "פעולות גרילת הרחוב" בתחום המחאה נגד הבנקאים, חלחלה עמוק לתודעתם ותרמה לייצוב העין הציבורית על התנהלותם, ולתפיסתם בציבור כאנשי עסקים שלדבריו דואגים לביתם, ולאו דווקא מנהלים כלכלה מועילה.

בדף הפייסבוק של קבוצת האקטיביסטים "צדק חברתי – חדר המצב", העוסקת במאבקים כלכליים–חברתיים, אשר התגבשה בזמן "המחאה החברתית" הגדולה לפני מספר שנים, כתבו בעקבות פסק הדין נגד ברק כהן (אשר אינו מהווה רשמית חלק מהקבוצה, ונתפס כסוליסט), כי מדובר ב"החלטה מטרידה מאוד המעוררת סימני שאלה רבים, וכבר נמתחה בעבר ביקורת ציבורית על אופי ההליך המשמעתי ועל חשש מהיותו נגוע בניגוד עניינים לכאורה. כך למשל, אחת משלושת היושבים בהרכב היא עו"ד רבינוביץ, שעל פי אתר משרד עורכי הדין בו היא מועסקת, מתמחה בייצוג המערכת הבנקאית, נגדה כיוון כהן את פעילות המחאה שלו".

לדף פעילי "צדק חברתי" המאגד פעילים מוכרים ממגוון מאבקים חברתיים, בהם מאבק הגז, מאבק הדיור הציבורי, הצדק החלוקתי ועוד, כ-90 אלף עוקבים. הפעילים כתבו בסטטוס התמיכה בכהן כי "לא נאמרה המילה האחרונה. חשוב לקרוא את דעת המיעוט של עו"ד בן דוד. גם זכות הערעור לבית משפט פתוחה בפני ברק… מדובר בנסיון לשלול מקור פרנסה ממוביל מאבק חברתי, שבית משפט מחוזי קבע לאחרונה כי הוא מנהיג מאבק אותנטי, ובמובן הזה יש כאן חציית קו אדום ממסדית, ובהחלט אות מבשר רעה".

האגודה לזכויות האזרח הצטרפה לביקורת על ההשעיה, אשר לדבריה "גורמת פגיעה חמורה ומיותרת לחופש העיסוק ולחופש הביטוי והמחאה. עו"ד ברק כהן מוביל מאבק חברתי, וגם אם פעולותיו חרגו לעתים מגבולות הלגיטימי, עדיין אין זה מצדיק את הסנקציה החמורה שננקטה. החלטת לשכת עורכי הדין נשענת על כתב אישום שהוגש נגד עו"ד כהן ושותפיו למחאה החברתית, ולא היה מקום לנקוט בצעד כה נמהר ומרחיק לכת בטרם יסתיים ההליך המשפטי. מן הראוי שהלשכה תלך בעקבותיו של בית המשפט המחוזי שהטיל לאחרונה ספק ב'לגיטימיות של הנקיטה בצעדים פליליים' בנסיבות העניין. אנו מקווים שיוגש ערעור ואנו תומכים בדרישה לבטל את ההחלטה".