קריוקי חמדני

חמדני משמאל ושומר ראשו בכניסה למעלית בבית המשפט

בית משפט השלום בתל אביב אירח סבב נוסף ב"מופע" של עו"ד ברק כהן. באולמה של השופטת דנה אמיר נשמעה עדותו של רכז מודיעין לשעבר במרחב מוריה בירושלים, אלון חמדני, שנטען כי הוא נאלץ לעזוב את תפקידו במשטרת ירושלים עקב שיימינג שעשה לו כהן בשורת פוסטים מלגלגלים בפייסבוק ובסרטוני יוטיוב.

את כהן, הנאשם בהעלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ליוו כמו במאבקיו החברתיים ובהופעותיו בבית משפט מול מנכ"ל בנק הפועלים ומנכ"לית בנק לאומי, עשרות אוהדים אשר גדשו את האולם. חמדני, שהגיע מאובטח בשלושה שוטרים, טען כי "הקהל של כהן" רדף אחריו גם בהפסקת הדיון בבית המשפט, הקניט אותו והשמיע לו את שיר הקאלט שחיבר כהן בגנותו, "רכז מידע". חמדני התלונן: "זו הטרדת עד".

עדותו של חמדני סיפקה הרבה יותר מפולקלור. מדובר בעדות מפורטת, מדהימה, שיכולה לשמש נושא לעבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית, עדות שמלמדת על הדינמיקה והכוח של מנהיג בקבוצת "שיימינג", ומנגד על חוסר אונים גם של איש משטרה קשוח, רכז מודיעין מתוחכם בפני עצמו. "ברק כהן שם לי מקלות בגלגלים המקצועיים. הוא טירפד לי קשרים ומקורות", טען חמדני בעדות.

עורך דין כמקור מודיעיני

הרקע לפרשה מרתק: מדובר בתקופה בה בית"ר ירושלים בסוף עידן גאידמק רכשה שני שחקנים זרים, צ'צ'נים מוסלמים, מה שהוביל להתפרעויות ואיומים מצד קבוצת האוהדים הפנאטית "לה פמיליה". חמדני (46) המשרת במשטרה 23 שנים, שימש כרכז מודיעין של כוח המשטרה אשר אחראי על שמירת הסדר הציבורי במרחב מוריה – ובכלל זה מניעת התפרעויות במשחקי כדורגל באצטדיון טדי, כמו גם בהפגנות בקריית הממשלה.

"נכנסתי לתפקיד בתחילת 2013", סיפר חמדני בפתח עדותו. "רכישת השחקנים מצ'צ'ניה הובילה להתקפות של אוהדים, לקללות ואיומים ולהפגנות מול בתי חברי ההנהלה, היו"ר איציק קורנפיין ונציגי הבעלים ארקדי גאידמק. השחקנים אובטחו 24 שעות ושוכנו במקומות מסתור. האוהדים הפנאטים היו נותני הטון ומובילי הדעה בתוך ומחוץ למגרש. חיפשנו גשר ללב הקהל, מישהו שימתן את הלהט של האוהדים, מישהו שאפשר לדבר איתו", העיד חמדני.

בתוך קבוצת האוהדים, הופיע כהן, עורך דין ופעיל חברתי תל אביבי שגדל במרכז ירושלים, ובמשטרה זיהו אותו כמי שמחובר לקהל, הן במשחקים והן בהפגנות, אבל גם כמי שמייצג חלק מהמעורבים בהליכים פליליים ומשפטיים. עו"ד כהן הסביר פעם בכתבה שפורסמה ב"סופהשבוע מעריב" ו"פוסטה" כי הוא נרתם למאבק על הזכות להפגין ועסק בעיצוב מאבק עממי, וגם הסביר לאוהדים מארגון "לה פמיליה" מה מותר ומה אסור. באותה תקופה, שהיתה תחת רושם המחאה וההתעוררות החברתית, הוא התחבר לקבוצות מיעוטים, קבוצות בדלניות וקבוצות פעילים נוספות, בהם אנשי קבוצת "המעברה" שדרשו דיור ציבורי.

עו"ד ברק כהן, עו"ד רובינשטיין (בגבו) ואלון חמדני נערכים לחקירה הנגדית

"אני לא זוכר מי יצר את הקשר, אבל היינו מדברים לא מעט", טען חמדני, שהודה כי הוא ניסה לקרב אליו את עו"ד כהן לצורכי מודיעין משטרתי. לטענת חמדני, הוא ביקש מכהן שיעזור רק בהיבט של "עשיית סדר", הוצאת רשיון להפגנות ומיתון הפעילים. כהן סירב לשתף פעולה. הוא טען כי חמדני ביקש בסופו של דבר לגייס אותו כמקור מודיעיני, ולשכלל בעזרתו את שיטת הפעולה של זימון פעילים והסתתם למסור מידע אחד נגד השני.

ביוני 2013, לאחר ה"תאקל" עם חמדני, כהן פרסם פוסט ראשון בו הוא כתב "רכזי מודיעין יקרים. אנחנו לא רואים אתכם ממטר. אתם מנציחים את משטר הדיכוי".

בבית המשפט אמר על כך חמדני: "כהן כתב שאני מזמן זימוני סרק למשטרה ומבצע מעצרי הרתעה. הוא קרא לאוהדים לא להתייחס אלי ולא לענות לי. הוא פרסם את מספר הטלפון שלי וקרא לי 'חולדה המכרסמת בחול'. פרסום כזה הוא כדור שלג. אני רכז מודיעין ויש לי קשר עם אנשים. מישהי התקשרה ושאלה למה אני מטריד את ברק. אחד מראשי קבוצת 'המעברה' כתב לי שאני פאתטי. התחיל רצף של הטרדות וכל פוסט נוסף יצר הד של תגובות של אזרחים ושוטרים, אוהדי בית"ר וסתם מפגינים".

כל כתבה הגבירה את המחאה. עו"ד כהן מתראיין אחרי מעצרו ל"מעריב" ופוסטה"

שיימינג לדיכוי קצין המודיעין

הפוסטים הבאים, העיד חמדני, כללו חזרה על דברים בנוסח "חמדני אתה משרת משטר דיכוי. אתה פועל נגד בני האדם שחיים בארץ הזאת… השוטר שעובד כמלשן. עבריין במדים… ברמת בית שימוש".

לטענתו בבית המשפט, "חלק התחילו לזלזל וללעוג לי. חלק הסתכלו עליי כעבריין ומסוכן. התרחקו ממני. כל פוסט וכתבה עברו שיתופים. זה עידן הווטסאפ. כל מאמר ותכתובת יצרו סדק בדימוי המקצועי וביחסיי עם אנשים. אוהדי בית"ר התחילו להתרחק ממני, לא לדבר איתי, להביט בי בצורה עוינת ולהתלחש".

מנגד, הטון של עו"ד כהן החריף, לאחר שלדבריו חמדני קידם נגדו תלונות שווא שונות, הזהיר אוהדים מלהיות איתו בקשר ואף זימן את חלקם למשטרה. השיא בקמפיין הנגד של כהן היה בפרסום השיר "רכז מידע" ביוטיוב בדצמבר 2013. שיר קליט ולעגני על "שוטר זוטר, רכז מידע למען המשטר, שבלי מדים ובלי חוקים מכה בכל הילדים".

הפזמון תפס. בתיק החקירה יש תיקייה שהחוקרים קראו לה בשם "קריוקי חמדני" על שם כל הגרסאות שהופקו לשיר והועלו לרשת, גרסת רינגטונים, גרסת חבורה שכהן מנצח עליה וגרסת אוהדים רעולי פנים.

אווירה עכורה בירושלים ובבית המשפט. אלון חמדני

מעצרו של כהן בעקבות הפוסטים בפייסבוק, והסרטון, רק הגביר את האפקט. "אחרי שהוא נעצר, השיר והסרטונים רצו בכל כלי התקשורת", העיד חמדני. "כהן עשה 'הופעות חיות' עם קהל רב סביבו. כל פרסום או כתבה העצימו את השיימינג. זה שיר מנמיך ומשפיל. הוא קרא לי נחש, חיה שנועדה לחיי זחילה, ו'כלב בן כלב'. דימה אותי לאיש אפל שרודף אחרי אנשים ברחובות. הסית קהלים כלפיי ורדף אותי תחת אצטלה של עורך דין… שם לי מקלות בגלגלים המקצועיים. טירפד לי קשרים שהיו לי עם אוהדים. אנשים הטיחו בילדים שלי את הדברים באופן קנטרני. הרגשתי את האווירה העכורה, את ההתלחשויות, ההתרחקות. העבודה נעשתה קשה. לא יכולתי להסתובב.

"השיר העלה את דרגת האיומים כלפיי. היה חשש שמישהו מקהל האוהדים, אשר חלקו נחשב מאוד אלים, יפעל באלימות כלפיי או כלפי הילדים שלי. רמת האיום עלתה לגבוהה ביותר, דרגה 6, עם מצלמות וחבלן שבודק כל בוקר את הרכב שלי. קיבלתי טלפון ממספר חסום ואמרו לי 'אתה גמור'. לאחר מכן לא יכולתי להמשיך בתפקידי והפסקתי להיות רכז מודיעין בהחלטה אחת עם מפקד המחוז. נאלצתי לעזוב תפקיד שאהבתי כי הייתי מסומן ונרדף".

בשלב זה של התיאור כהן התפרץ: "מישהו גם הצית לך את הרכב. גם זה קשור אלי?" (המציתים לא נתפסו). "אני אשיר, ושום מדינה לא תגיד לי מה לשיר", אמר הנאשם.

עו"ד מנחם רובינשטיין

ספין מודיעיני: הוא שמאלני ואנרכיסט

החקירה הנגדית של חמדני, שנערכה כעבור יומיים על ידי הסנגור של כהן והמנחה שלו לשעבר, עו"ד מנחם רובינשטיין, נמשכה יותר משבע שעות. הגרסה שהציג עו"ד רובינשטיין היא כי רכז המודיעין החל להתנכל לברק כהן, אחרי שניסה להתקרב אליו, וזכה ל"נפנוף". לאחר הפוסט שבו קרא לאלפי האוהדים והעוקבים שלו להיזהר מרכז המודיעין ולא לדבר איתו, מקורותיו של חמדני "התייבשו", כתוצאה מכך, לפי גרסת כהן, חמדני חשב איך להזיז אותו ויזם חקירות נגדו.

עו"ד רובינשטיין יצא נגד העובדה שחמדני הגיש את התלונה בתחנת מוריה בה הוא משרת, "איזה סיכוי יש לחקירה אובייקטיבית?".

לחמדני לא היה מענה על כך, ורובינשטיין הטיח בו שורה של טענות קשות, שאיש המשטרה התקשה להכחיש: "את הפוסט הראשון כהן כתב אחרי שדיברת עליו עם ראשי 'המעברה' והבטחת לאחד הפעילים שאם ימסור מידע על אחרים, יסגרו לו תיקים. זיהיתם את ברק כדמות דומיננטית ומשפיעה, אבל הוא לא סיפק לך מה שרצית. הוא אמר שהוא לא מתכוון לעבוד איתכם או לעזור לכם כי הוא לא חסיד של הממסד. הוא הרתיע את הציבור הפוטנציאלי שאתה יכול להיעזר בו בעבודתך".

חמדני הכחיש: "לא חיפשנו שהוא יהיה איתנו אלא שירגיע… הוא יצר לי דימוי כאדם שבא לקלקל ולהרוס".

עו"ד רובינשטיין: "אמרת לאוהדים 'מה יש לכם להסתובב איתו, הוא שמאלני ואנרכיסט'. אחרי אחד הפוסטים שברק כתב, הוא נעצר בהפגנה. אתה ידעת על המעצר, באת לתא בתחנת מוריה, וחייכת מולו, אמרת לו, 'זו התוצאה, ככה רצית שזה יהיה?'.

"אחרי פרסום השיר התקשר אליו המפקד שלך ואמר לו, 'אתה לא רוצה להפסיק?'. ברק ענה לו 'אתה לא אוהב את הלחן?, והקצין אמר לו, 'אם אתה רוצה להמשיך ככה, אנחנו נחפש אותך'.

"ציינת בהודעותיך שהנאשם עורך דין. אם אני כעורך דין כותב פוסט ומסביר לאנשים את הזכויות שלהם, לרבות הזכות לא לשתף איתך פעולה, איזו עבירה מבוצעת פה?".

חמדני: "זה לא רק אל תיצרו קשר איתו, אלא הטלת דופי והשמצות. הוא מירר את חיי ושתה את דמי".