 |
| הפגנת המתלוננות |
"עורך דין X הוא אנס ברשות החוק, אני הנאנסת"; "בית המשפט עשה משפט לא צדק"; "אני מאמין לאחותי, עורך הדין אנס".
ארבע נשים אשר בית המשפט העליון קבע כי בדו תלונות שווא על אונס כנגד עורך דין, לא מפסיקות את קמפיין ההשמצה' גם אחרי ששתי ערכאות קבעו ששיקרו וחייבו אותן בתשלום פיצויי לשון הרע של מאות אלפי שקלים.
בשבועיים האחרונים מאז ניתן פסק הדין, הנשים וקרוביהן שבו להפגין בשכונת מגוריו של עורך הדין, מול ביתו ובית הוריו, כאשר ההפגנה "נודדת" גם לבתי משפט וללשכת עורכי הדין. המפגינות מכריזות בשלטים ובקריאות במגאפון כי האיש "אנס". עורך הדין, אשר בית המשפט הורה כעת לא לפרסם את שמו (למרות ששמו פורסם בכל מקום רק לאחרונה כאשר זכה בתביעת הנגד שהגיש), ביקש מבית המשפט צו למניעת הטרדה מאיימת נגד הנשים המפגינות, וטען כי הן הדביקו בבניין ובשכונה בה הוא גר שלטים גדולים, ואף עצרו מכוניות על מנת להציג להן את השלטים. עורך הדין הציג סרטון בו צילם את הנשים בפעולה, פונות אליו: "מה עניינים, אנס? תענה לי, אנס".
לקמפיין הנוכחי שלהן ולהגנה המשפטית שכרו הנשים את עו"ד ברק כהן, המתמחה במאבקים חברתיים ובקמפיינים ציבוריים מסוג ביוש (שיימינג) – בדרך כלל כנגד עובדי ציבור ודמויות ציבוריות בתפקידים בכירים כגון מנהלי בנקים.
 |
הנשים, באמצעות עו"ד כהן, טענו כי כקורבנות עבירת מין לשיטתן, לא ניתן למנוע מהן לטעון כי הן נאנסו. לדבריהן, "יש להבחין בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית", כך שגם אם בית המשפט העליון פסק כי הן אינן דוברות אמת – "הרי שבמרחב הציבורי זכותן להשמיע את קולן כדי להעמיד את הנושא לדיון בשיח הציבורי".
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, טל לוי, דחתה את טענותיהן מכל וכל וקבעה כי זו אינה פעילות ציבורית לגיטימית: "הפגנות אינטנסיביות, בעלות פוטנציאל מסית, תוך נשיאת שלטים אשר יש בהם פוטנציאל לפגוע במבקש, לביישו; להטריד את מנוחתו; להעכיר את שלוות חייו; לשבש את שיגרת יומו; לפגוע במשלח ידו – עולות בוודאי כדי הטרדה מאיימת. מדובר באירועים אשר יש בהם כדי לייצר תחושות מתח וחרדה וכדי לפגוע בשגרת החיים התקינה. בענייננו הדברים מקבלים משנה חומרה… בבסיס מטרות המתלוננות, כפי שהוכרע על ידי בית המשפט העליון, עומדת כוונת זדון, אשר הניבה את תלונות השווא. בית המשפט העליון קבע כי המתלוננות בלתי מהימנות, בדו מליבן דברים, הכפישו את שמו של המבקש כאן, סיכנו את חירותו, ניצלו את הדברים כדי לקדם אינטרסים אישיים וככלי לפגיעה באדם חף מפשע.
"בנסיבות אלו, ובניגוד לסברתן אותה יש להוקיע מכל וכל, אין זו זכותן לשוב ו'להפגין' באופן דומה תוך שימוש בביטויים שכבר נקבעו כחמורים והוכחו ככאלו שנבדו. המתלוננות ומי מקרוביהן אשר בית המשפט העליון מתח ביקורת נוקבת על התנהלותם ממשיכים לנהל מסע נקם של ממש נגד המבקש ומבקשים 'להוציא לפועל' גזר דין – שמעולם לא ניתן, באמצעים לא לגיטימיים".
 |
עוד הוסיפה השופטת כי טענות הנשים בדבר חופש הביטוי חסרות בסיס: "השימוש במונח 'הפגנה' משווה תחושה של אקט ציבורי דמוקרטי. לא כך הדבר. לא כל אימת שפלוני אוחז בשלט יש בכך הפגנה לגיטימית. לעיתים וכך בענייננו, ניתן לראות במעשים כרדיפה, הטרדה וביוש. המרחב הציבורי אינו הפקר ואינו יכול לשמש כלי לחיסול חשבונות, בוודאי לא עבור מי שעניינם כבר הוכרע בבית המשפט העליון… למשיבים אין חופש לבטא ביטוי זדוני או שקרי שמהווה לשון הרע".
 |
| עו"ד ברק כהן |
בצו למניעת הטרדה שהוצא למשך חצי שנה, נאסר על הנשים ומי מטעמן לשאת שלטים; לחלק כרוזים ולפנות לציבור בכלל בעניין טענותיהן לאונס. עקב "נסיבותיו החריגות מאוד של המקרה", השופטת חייבה את הנשים גם בהחזר הוצאות של 5,000 שקל לעורך הדין.
הבוקר הנשים עדיין קיימו משמרת מחאה מול בית המשפט העליון. עו"ד ברק כהן מסר: "נבחן איך להגיב להחלטה".
