 |
| 700 תביעות בממוצע לשנה (צילום: דוברות המשטרה, למצולמים אין קשר לכתבה) |
בשנת 2015 שילמה המשטרה פיצויים בסך 15 מיליון שקל לאזרחים שהגישו תביעות נגדה. כך עולה מדו"ח הנזיקין השנתי שפרסמה המשטרה. מדובר בעלייה של יותר מחמישה מיליון שקל בהיקף הפיצויים לעומת השנה הקודמת: ב-2014 שולמו לאזרחים שתבעו את המשטרה 9.5 מיליון שקלים בלבד. עם זאת בשנים קודמות סכומי הפיצויים היו גבוהים יותר: 19 מיליון שקל בשנת 2013, 28 מיליון שקל ב-2012 ו-18 מיליון שקל ב-2011.
מספר תביעות הנזיקין המוגשות מידי שנה נגד המשטרה עומד על כ-700 תיקים בממוצע. מבין התביעות שבירורן הסתיים בשנה האחרונה, 155 תביעות נדחו ו-50 נמחקו. מנגד, 108 תביעות התקבלו ו-111 הסתיימו בפשרה.
בחלוקה למחוזות, המחוז הדרומי ומחוז תל אביב שילמו את סכומי הפיצויים הגבוהים ביותר, 2.8 מיליון שקל כל מחוז. בהתפלגות לפי עילות התביעה, המשטרה שילמה בשנת 2015, 3.5 מיליון שקל פיצויים לאזרחים שתבעו עקב עוולות בחקירה ובהעמדה לדין, שני מיליון שקל פיצויים על אירועי ירי, 1.8 מיליון שקל בגין אירועי תקיפה ושימוש בכוח של שוטרים. 1.2 מיליון שקל פיצויים שולמו לאזרחים עקב עיכוב, חוסר טיפול או תגובה לאירוע או תלונה. מיליון שקל פיצויים שולמו בגין מרדפים. 400 אלף שקל עקב אי שמירה על רכוש ומוצגים במשמורת המשטרה. 200 אלף שקל עקב התנהגות שוטרים בהפגנות ואירועי סדר ציבורי ו-185 אלף שקל בגין כניסה לדירה וגרימת נזק.
 |
| 3.5 מיליון על עוולות בחקירה (צילום: דוברות המשטרה, למצולמים אין קשר לכתבה) |
רפ"ק עו"ד מרב אלישוב, ראש תחום נזיקין בייעוץ המשפטי של המשטרה, טוענת כי "משטרת ישראל מטפלת מדי שנה במאות אלפי אירועים, תלונות וחקירות. גרימת נזקים תוך כדי פעילות מבצעית וחקירתית היא בלתי נמנעת. העובדה שמספר תביעות הנזיקין המוגשות מידי שנה מסתכם במאות בודדות, מלמדת על העשייה המקצועית והטובה של משטרת ישראל ברוב המכריע של המקרים". לדברי רפ"ק אלישוב, "התביעות הן בגין אירועים שהתרחשו ברובם הגדול שנים רבות קודם. בנתוני הדו"ח יש כדי לסייע בזיהוי תופעות או תקלות החוזרות על עצמן, אותן ניתן למפות ולנסות לגזור מתוכן מסקנות, הפקת לקחים ודרכי פעולה עתידיות. כל זאת על מנת לצמצם הישנותם של נזקים הנגרמים כתוצאה מרשלנות או מפעולה לא מקצועית ולא נכונה, וכמובן במטרה לנסות לצמצם את סכומי הפיצויים המשולמים מתקציב המשטרה".
עו"ד פנחס פישלר, לשעבר יו"ר ועדת משטרה בלשכת עורכי הדין, דורש הסברים: "משטרת ישראל הנכבדה, למה שילמנו עוד חמישה מיליון שקל השנה ולמה אף אחד לא נותן את הדין? מי אחראי? תפקידה של דוברת המשטרה הוא להתייצב מול הציבור ולהסביר מדוע ולמה גדל דו"ח הנזיקין ב-50 אחוז לעומת שנה קודמת. הכסף הוא שלנו".
לפי הסטטיסטיקה נראה כי שנת 2014, בה נרשם סכום פיצויים נמוך יחסית – היתה שנה חריגה ולא מייצגת, אולם עו"ד פישלר מזכיר: "הם השוויצו בה! אתה לא יכול להחזיק את המקל בשני קצותיו. כל שנה היועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ שאול גורדון, מבטיח להפיק לקחים. אילו לקחים הפקתם? בינתיים אתם מנפיקים שקלים". על תגובת רפ"ק אלישוב, שמתהדרת במאות תביעות נזיקין "בלבד" בשנה, אומר עו"ד פישלר ש"הנתון הזה הוא בלוף. אנשים פוחדים להגיש תביעות, ויודעים שהליך בבית משפט לוקח זמן ועולה כסף – אגרה ושכר טרחת עורך דין. מספר התביעות לא משקף את המציאות".
 |
| עו"ד פיני פישלר (משמאל) ותנ"צ שאול גורדון (ארכיון) |
דוגמאות נבחרות
אלו הם כמה תיקים מרכזיים בהם שילמה המשטרה פיצוי גבוה במיוחד בשנת 2015:
פיצוי של 2.4 מיליון שקל ש"התחלק" בין המשטרה לפרקליטות ניתן לשלושה בני מיעוטים שזוכו מרצח פרוצה בחוף תל ברוך לפני למעלה מ-20 שנה. אחד הנאשמים ישב 1,100 ימים בכלא לפני שזוכה בבית משפט העליון, ואחרי שכבר נדון למאסר עולם. תובע שני ישב 500 ימים. התביעה הוגשה נגד המדינה ונגד החוקרים אפרים ברכה ז"ל, נסים דאודי, ויקטור ללוש והפרקליטה עירית אברמוב. התביעה הוגשה בעקבות הביקורת הנוקבת שמתחו השופטים על התנהלות המשטרה בפסקי הדין המזכים. עד מרכזי בתיק רקם עלילת שקר נגד התובעים ושיטות חקירה פסולות של המשטרה הפכו את העד, הלכה למעשה, לחלק מצוות החקירה ואפשרו לו להפעיל לחצים לא לגיטימיים על העדים, דבר שהביא לשבירתם ולמסירת הודעות שקר שתאמו את גרסתו.
פיצוי של 2 מיליון שקל ניתן בגין הרג אזרח תושב דרום הארץ ופציעת שלושה אחרים באירוע הפרת סדר משנת 2003: שוטרים שנסעו בניידת מוסווית שמעו בקשר דיווח על זריקת אבנים. השוטרים הבחינו בקטין חשוד, מתחת לגיל האחריות הפלילית, והחלו במרדף אחריו לתוך מתחם מאהל בדואי. לאחר התקהלות שנוצרה במקום וביצוע מעצרים, ירה אחד השוטרים והביא למותו של אחד הנוכחים. התביעה הוגשה שנים רבות לאחר האירוע. חלק מהשוטרים שהיו מעורבים סיימו את שירותם במשטרה. בית המשפט קבע פיצוי בניכוי 20 אחוז אשם תורם של התובעים.
 |
| לאון קנטרוב ז"ל |
1.1 מיליון שקל נפסקו להורי הילד המנוח ליאון קלנטרוב, בגין הריגת בנם על ידי האחים סודמי ממושב בני עיש בשנת 2009. התברר כי טרם הרצח הצטבר מידע אודות האחים, הן במשטרה והן בלשכת הרווחה במועצה המקומית, לפיו הם מפתים ילדים קטנים באמצעות ממתקים, לבוא לביתם ולצפות בסרטים פורנוגרפיים. נוכח נסיבות המקרה, מהן עלה כי הרשויות יכלו לעשות פעולות נוספות שלא בוצעו, ונוכח קשיים ראייתיים, לאחר הליך גישור, שולם פיצוי בסך 2.2 מיליון שקל, אשר המשטרה והמועצה המקומית נושאות בו בחלקים שווים.
פיצוי של מיליון שקל נפסק לאוהד קבוצת בני סכנין, שאיבד את עינו במשחק כדורגל בשנת 2011 בין קבוצתו ובית"ר ירושלים. המשטרה עשתה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות בעקבות התפרעויות שהחלו ביציע וירתה רימוני הלם וקליעי FN303 (כלי היורה כדורי סיליקון המכילים צבע). התובע, אשר ישב בקהל, נפגע בעינו. מי שהורה על הפעלת ה-FN303 באירוע לא היה הגורם המוסמך על פי הנוהל וחקירת מח"ש העלתה בעייתיות לגבי אופן הפעלתו באירוע.
 |
918 אלף שקל נפסקו בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד המשטרה עקב גביית קנסות של 750 שקל בגין נהיגה במהירות מופרזת בקטע של כביש 65. תובעת בשם כרמית כהן שקיבלה הודעת קנס טענה כי גובהו היה צריך להיות 250 שקל בלבד, מכיוון שבין התמרור שהגביל מהירות לבין המקום בו נרשם לה דו"ח יש צומת. על פי דיני התנועה, במקרים רבים צומת מבטל תמרור קיים, ולכן לטענת התובעת, הצומת ביטל את הגבלת המהירות ל-80 קמ"ש. התובעת ביקשה לאשר את תביעתה כתביעה ייצוגית ולהשיב את סכומי הקנסות שנגבו שלא כדין מנהגים שקיבלו הודעות קנס בסך 750 שקל בשל ביצוע עבירה זהה באותה דרך, ובית המשפט אישר את הבקשה. דיון בערעור קבוע להמשך השנה בבית משפט העליון.
