עורך דין בעקבות גורלו

חקירת פרשת "בלוק חוסם" שהביאה – כך לפחות מקווים חוקרי ימ"ר לכיש – להפללתם של ראשי ארגוני הפשע מקואליציית שלום דומרני – גררה התפתחות מדאיגה מבחינת עורכי הדין: מעצרן של שתי סנגוריות שייצגו בתיק.

במשטרה טוענים כי החקירה בעניין עורכות הדין נמשכת, ועשויה להניב כתבי אישום בעבירות של קשירת קשר לפשע ומעשי שיבוש. שתי עורכות הדין נעצרו למשך שלושה ימים: אחת מהן היא עו"ד שני דרי, נגדה נטען כי העבירה לכאורה פתקים מראש ארגון הפשיעה יוסי אדרי היושב בכלא, לעבריין נמלט שהפך לעד מדינה בתיק. עו"ד דרי שוחררה בתום המעצר ללא תנאים.

עורכת הדין האחרת, צעירה במקצוע, בשנות ה-20 לחייה ששמה לא נחשף, נחקרה בחשד חמור יותר – הברחת חפץ, מכשיר טלפון או כרטיסי חיוג, ללקוח שלה בכלא. במהלך החקירה הסמויה, המשטרה ביצעה האזנות סתר לשיחות שערכה עם הלקוח. לאחר מעצרה היא נשלחהלמעצר בית של חמישה ימים.

אלו לא המקרים היחידים בתקופה האחרונה:בחודש יוני נחקרה באזהרה עורכת דין בפרשה 512, בחשד שהעבירה מסרים בין לקוח שלה לעצור אחר, שהפך גם הוא לעד מדינה ו"פתח" עליה. באפריל נחקר סנגור פלילי מוכר אחר בימ"ר תל אביב, בהקשר לחקירת ארגון מוסלי, לאחר שגם בתיק זה עד המדינה סיבך את הסנגור בעדות על קשירת קשר למעשה פלילי כביכול.   

בכל המקרים שתוארו, לא הוגש כתב אישום; עורכי הדין הנחקרים הכחישו את החשדות וטענו כי המשטרה מנסה להלך עליהם אימים. 

האם קיימת מגמה של התרבות חקירות משטרתיות ומעצרים של עורכי דין בתקופה האחרונה, במקביל להתרבות הגשת כתבי אישום נגד ארגוני הפשע? אם כן, האם לשכת עורכי הדין נותנת את הדעת על האפשרות של מעצרי שווא ואולי נסיונות להטיל מורא על סנגורים?

היד על ההדק

לומר שסנגור פלילי הולך על קו גבול עדין, "חי את הלכלוך" של עולם הפשע, זו קלישאה. בין בכירי לשכת עורכי הדין בהווה ובעבר, יש לא מעט הסבורים שהגבול בין המותר לאסור בייצוג היטשטש, בעוד שהשטח האפור כתוצאה מהתחרות על תיקים, והצפת התחום שהפכה את עורכי הדין לחיצים מאי פעם, התרחב. "לא בכדי, ברוני הפשע מחפשים עורכי דין צעירים שיסכימו לעשות הרבה דברים", אומר עורך דין ותיק.

יחד עם זאת, מעצר של עורכי דין הוא עדיין החריג. בלשכת עורכי הדין קיים קונצנזוס לפיו המשטרה חייבת להפעיל שיקול דעת זהיר ביותר לפני חקירות ומעצרים שיסכנו פרנסתם של סנגורים, במיוחד כשמדובר בחקירות על רקע ביצוע התפקיד של ייצוג לקוח, וכשהחקירה מסתמכת על עדויות של עבריינים בעלי אינטרס.

לכן נשאלת השאלה: האם הגילדה עושה מספיק כדי לבחון, לפקח ולהתריע מפני יד קלה מדי על הדק המעצר של חבריה?  

לעו"ד משה יוחאי שייצג את עו"ד דרי מול גורמי החקירה, טענות קשות ללשכת עורכי הדין. לדבריו, בלשכה לא התעניינו כשנעצרה וככלל הם "לא נשכבים על הגדר". "אני מכיר כמה עורכי דין שנחקרו ואף אחד מלשכת עורכי הדין לא עמד לצידם", אומר עו"ד יוחאי, "אם המשטרה היתה יודעת שקיים גוף חזק שדורש דין וחשבון ועומד מאחורי החברים שלו, היא לא היתה ממהרת לעצור סנגורים".

"הסנגורים זו אוכלוסיה שנמצאת במלחמה יומיומית עקבית עם המשטרה", הוא מוסיף. "הלשכה חייבת לשאול מדוע מבקשים מעצר ולבחון אם הוא מוצדק. כשעורך דין נעצר, נציג של הלשכה צריך לנסוע מיד לתחנה, לגבות את עורך הדין, ואז המשטרה תחשוש לעשות שטויות".

לטענתו, במעצר של דרי היתה למשטרה מטרה סמויה: לחלץ ממנה עדות מסייעת, ולהפוך את הסנגורית לעדת תביעה בתיק נגד ארגון דומרני. אלא שבעימות שנערך בינה לבין עד המדינה, האחרון התכחש לדברים שהוצגו כאילו אמר אותם בפני בית המשפט, והיוו את הבסיס לבקשת המעצר נגד עורכת הדין.

עניין של מעמד

עו"ד אבי חימי, הממונה על מחוז מרכז בלשכה ולשעבר יו"ר הפורום הפלילי, הוא שקיבל כנציג הלשכה את ההודעה הטלפונית מראש מחלק תשאול בימ"ר לכיש, על מעצרן של עורכות הדין. חימי ביקש לדבר איתן, אך קצין המשטרה דחה את בקשתו בנימוק שהן מיוצגות באופן פרטי.

לדברי חימי,מאחר שאכן היה לעורכות הדין ייצוג, ומשום שחומר החקירה ממילא לא גלוי בשלב זה, ושופט אישר את הארכת המעצר, ללשכת עורכי הדין אין ולא היתה יכולת להשפיע בשלב כה מוקדם של החקירה. לדבריו, על פי הנוהג הקיים,המשטרה אפילו לא היתה מחויבת להודיע ללשכת עורכי הדין על המעצר (הנוהג הוא שנמסרת הודעה רק לפני חיפוש במשרד עורכי דין – ראו בהמשך). לכן, במקרה זה, לדברי חימי, ללשכה לא היה מעמד של ממש. אך בשלב מאוחר יותר, לדבריו, כשתוצאות החקירה יתבררו, ללשכה יהיה תפקיד, והוא מבטיח: "כשהדברים יבשילו, הלשכה תנקוט עמדה לגבי המעצר. קודם נבין את העובדות ואז ננקוט מהלכים".

גם עו"ד תמי אולמן, מהפליליסטיות הוותיקות, יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, סבורה כי לאיגוד המקצועי אין הרבה יכולת לפעול ולהגיב בשלב המעצר. "בוודאי שאנו חוששים ממעצרי שווא של סנגורים", אומרת עו"ד אולמן, "אבל בסופו של יום התיק מגיע לעיון שופט והוא מחליט אם יש או אין ראיות. גם אם אתה יודע שעורך דין עומד להיעצר, אין לך שום אפשרות לבדוק את חומר החקירה בטרם; זו עבודת משטרה. יש פה הפרדת תפקידים ברורה מאוד. בהמשך, אם התיק ייסגר, הלשכה תירתם לסייע לעורכות הדין, אם יבקשו לתבוע את המשטרה".

משקל נגד

עו"ד יוחאי, שהיה עד לרגעים הקשים שעברו על הלקוחה שלו, לא מסתפק בהסברים האלו ומצפה שלשכת עורכי הדין תדרוש ותקבל מעמד של גוף מבקר לצורך מעצר של עורכי דין.  "נכון שסנגור לא רואה בשלב המעצר את חומר החקירה, אך כשעורך דין נעצר על הלשכה לקבל סמכות של ביקורת, כמשקל נגד לפרקליטות, כך שנציג הלשכה יוכל להציץ בחומר מעבר למה שניתן לסנגור הפרטי".

"עורכי דין שנעצרים לא זקוקים לעזרה בדיעבד, אלא בזמן אמיתי", הוא מוסיף. "מה שקרה זו השפלה שאין לה מחיר. אסור שלשכת עורכי הדין תאפשר שסנגורים יהפכו לשק החבטות של המשטרה".

עו"ד שמשון וייס, שייצג את הסנגורית השנייה שנעצרה, סבור גם הוא כי "קיימת סכנה של הטלת מורא על סנגורים שפועלים בחובת נאמנות מוחלטת כלפי לקוח. במדינה דמוקרטית האזנות סתר לשיחות עו"ד-לקוח חייבות להיות מחוץ לתחום. הלשכה צריכה להיות גורם שהפרקליטות תחויב להתייעץ איתו בטרם חקירת ומעצר עורכי דין, במקרים שהחקירה היא על מהלכים שנעשו במסגרת הייצוג".

עו"ד משה זכות, העוסק בייצוג של עורכי דין בהליכים משמעתיים, ושימש בעבר כתובע מטעם ועדת האתיקה, מסכים שהלשכה צריכה לקבל על עצמה תפקיד יותר גדול בבקרה על חקירות פליליות של עורכי דין. "השאלה מהן הנסיבות, והאם המעצר נועד להפריע לייצוג או להרתיע", הוא אומר, ומציע שהלשכה תעגן בהנחיה, ואולי גם בתקנות ובחקיקה, שנציג של לשכת עורכי הדין ימונה כסנגור נוסף לכל עורך דין שנעצר, אם עורך הדין ביקש זאת. אחרי עיגון כזה, הוא אומר, אי אפשר יהיה למנוע מנציג הלשכה לשוחח עם עורכי דין נחקרים, כמו שקרה לאחרונה.

עם זאת, עו"ד זכות מבהיר כי ההצעה אינה נקייה מבעיות: "אם קיימות ראיות לכאורה נגד עורך הדין, הלשכה עלולה להיות במצב של ניגוד עניינים. תאר לך שנציג הלשכה אכן יפקח, יראה את הראיות שבידי המשטרה וישמע את גרסת עורך הדין הנחקר. נציג הלשכה יצטרך להחליט בו ברגע אם הלשכה משתתפת בהליך או לא. אם אין ראיות לכאורה ואין חשד סביר, ניחא. אבל אם יראה שיש ראיות, הוא יצטרך לצאת מהתמונה ויכול לגרום נזק בלתי הפיך לעורך הדין הנחקר. אז ייווצר הרושם שגם לשכת עורכי הדין סבורה שבוצעה עבירה. לכן אני מציע שהצטרפות לשכת עורכי הדין להליך תהיה תלויה בעורך הדין הנחקר, אך ברגע שיבקש לצרפה להליך, היא תצטרף אוטומטית".