 |
| מימין: ראש מח"ש אורי כרמל, פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט |
כ-1,500 חקירות פליליות נפתחו בשנה האחרונה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ומתוכן נחקרו שוטרים באזהרה ב-640 תיקים. שליש מהתיקים בהם נחקרו שוטרים, הסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי: 102 כתבי אישום פליליים הוגשו ב-2015 על ידי מח"ש ועוד 85 תיקים הועברו לטיפול בתי הדין המשמעתיים של המשטרה. בסך הכל מדובר בכ-300 שוטרים שהועמדו לדין פלילי או משמעתי.
אלו הם נתוני סיכום השנה בדו"ח המחלקה לחקירות שוטרים ל-2015, שהוצג אתמול (8.2). מהנתונים עולה כי כ-85 אחוז מהתיקים שנוהלו על ידי פרקליטי מח"ש בבתי המשפט הסתיימו בהרשעה, ורק בשלושה אחוזים מהתיקים ב-2015 נרשם זיכוי.
במח"ש גאים בנתון שלפיו שני שליש מהתיקים שחקרו בשנה האחרונה באזהרה, הגיעו לכלל מיצוי – כלומר התקבלה בהם החלטה, בין אם של העמדה לדין ובין אם של סגירת התיק. מדובר בנתון הנמצא בעלייה עקבית מדי שנה, והמלמד לשיטת מח"ש, על התייעלות החקירות ואיכות הממצאים.
נתון מעניין שמציגה המחלקה הוא כי מספר העררים שהוגשו על החלטותיה בשלוש השנים האחרונות (כ-1,200 במספר), הוא כמחצית מהעררים שהוגשו לכל יחידות הפרקליטות בכלל. במח"ש מסבירים את היותם יעד עיקרי לעררים, בכך שמתלוננים רבים "מושקעים" בתלונתם, חלקם עקב תחושה סובייקטיבית, מבוססת או לא, כי נגרם להם עוול – אך חלקם לפי גישת מח"ש מערערים מטעמים מניפולטיביים, ונאחזים בתלונה נגד שוטר לאחר שהסתבכו עם החוק.
לחיזוק הטענה מצביעים במח"ש על נתון נוסף – כי למרות מספר העררים המוגשים על החלטותיהם, הגבוה יותר מאשר בכל יחידה אחרת בפרקליטות, אחוז ההתערבות בהחלטות מח"ש מזערי – ועומד רק על אחוז אחד מכלל העררים שהוגשו.
 |
לדברי ראש מח"ש אורי כרמל, מרבית הפניות המגיעות המגיעות למחלקה הן כאלה שאינן מצדיקות טיפול בשוטר באפיק פלילי. "החיכוך הבלתי פוסק של אנשי המשטרה עם הציבור באירועים מורכבים, הפרות סדר, הפגנות ומעצרים יוצר קרקע פורייה להגשת תלונות, בין על בסיס של תחושה אותנטית לפיה האזרח נפגע מהשוטר שלא כראוי, ובין אם לצורך יצירת מנוף מניפולטיבי", הוא אומר. "מאחר ששוטרים מוסמכים לעשות שימוש בכוח, נדרשת מלאכה זהירה ומקצועית באבחנה בין שימוש בכוח סביר, שהוא חלק מביצוע התפקיד, לבין חריגה קלה שאינה עולה כדי עבירה פלילית, ובין אלה לבין התנהלות עבריינית של שוטר. לצורך כך, לפני שמתקבלת החלטה לחקור שוטר באזהרה, מבצעת מח"ש בדיקות מקצועיות מקדימות, סמויות וגלויות, המבססות את החשד או מפריכות אותו עוד בטרם יזומן השוטר לחקירה, על כל המשתמע ממנה".
"שנת 2015 כללה ריבוי אירועים של שימוש בכוח קטלני על ידי שוטרים לנוכח 'אינתיפאדת הסכינים", מציין כרמל. "האירועים חייבו את המחלקה לשמור על איזון עדין ודק. מח"ש פועלת מתוך הבנה שלא מדובר בבדיקות 'בית מרקחת'". ברוב הגדול של האירועים, הסתיימה החקירה ללא צורך לחשוף את השוטרים לחקירה באזהרה.
על מח"ש עברה שנה מסעירה, שגולת הכותרת שלה היתה חקירת השחיתות והשוחד של רונאל פישר, ערן מלכה ורות דוד. בנוסף, בהמשך לגל העיקרי של השנה הקודמת, נחשפו עוד חשדות לעבירות מין ועבירות מתחום טוהר המידות על ידי קציני משטרה בכירים – ממפקד תחנת זבולון לשעבר נצ"מ אילן סרדל ועד לסמפכ"ל נסים מור ולניצבים נוספים. לדברי כרמל, "תהליך החקירה יצר רעידת אדמה במשטרת ישראל בפרט. חלק מהתיקים הגיעו לדין פלילי, חלקם מצאו מענה מידתי בדין המשמעתי ואחריתם עודנו בטיפול. זה מהלך אכיפה חסר תקדים, בעל חשיבות ורגישות ציבורית מהמעלה הראשונה, שיש בו גם הזדמנות למשטרה לכונן שינוי ערכי ותרבותי".
