 |
| עו"ד סוזי עוזסיני ארניה |
לשכת עורכי הדין מתנגדת להצעת חוק שהגישה ח"כ ענת ברקו (ליכוד) לתיקון חוק בתי המשפט ומינוי של שופטת בכל מותב הדן בתיקי עבירות מין.
ח"כ ברקו כתבה בדברי ההסבר כי "מתלוננות בעבירות מין מוצאות את עצמן, לא אחת, נפגעות בהליך השיפוטי שנועד לדון בתלונתן. ההליך שנועד לעשות צדק עמן, הופך לעתים להליך קשה מנשוא עבורן. לכן, יש שבוחרות שלא להתלונן ולא לעבור את ההליך שמטבעו אינו פשוט, קל וחומר בתחום עבירות המין. רבות מהן הצביעו על ההליך החקירתי והשיפוטי כהליך שהוסיף סבל על סבלן. מכאן שיש להקל עם נשים וגברים, נפגעי עבירות מין, לבל יצאו חוטאים נשכרים רק מפני שהנפגעים אינם חפצים בהליך שיוסיף פגיעה על הפגיעה שחוו. מוצע כי בכל מותב שידון בעניין עבירת מין תמונה שופטת אחת לפחות, וכי כאשר מדובר בהליך המתקיים בפני דן יחיד, תמונה שופטת לדון בעניין".
יושבת הראש המשותפת של ועדת חקיקה (פלילי) בלשכת עורכי הדין, עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, כתבה בנייר עמדה ליו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי, כי "הלשכה מתנגדת בכל תוקף להצעה הנידונה וסבורה כי הצעה זו מקפלת בתוכה חוסר אמון במערכת השפיטה ובשופטים המכהנים, וליכולתם להכריע בעניינן של קורבנות עבירת מין ללא קשר למינן. שופטי ישראל אמונים על המלאכה הרגישה הכרוכה בגביית עדותה של מתלוננת בעבירות מין, ועושים זאת בזהירות הנדרשת, בעדינות וברגישות המתחייבת – ללא קשר למינם, דתם או מוצאם", כתבה עו"ד ארניה.
לדבריה, "אימוץ ההצעה עלול לפגוע בחזות האובייקטיבית של בית המשפט ודווקא קביעה מגדרית מסוג זה עשויה ליצור אצל הנאשמים מראית עין של חוסר אובייקטיביות מצידו של בית המשפט, ולפגוע באמון הציבור במערכת. זהותו של השופט אינה יכולה ואינה צריכה להיקבע בהתאם לזהותו של הנאשם או הקורבן", כתבה עו"ד ארניה. "כך למשל, לא תוכל להישמע דרישה כי רק שופטים ממוצא מסויים או דת מסויימת ידונו בעניינם של נאשמים או קורבנות מאותו המוצא או אותה דת. האבסורדיות שבדרישה זו ממחישה את חוסר ההגיון הטמון בהצעה. שופטי ישראל הינם שופטים מקצועיים, העושים מלאכתם באובייקטיביות וחסרי פניות. הם עוברים השתלמויות עומק בתחום עבירות המין ורגישים לצרכים המיוחדים ולרגישות הרבה השזורה בתיקים אלה".
