לעקוץ לעקוץ לעקוץ

מעניין מה הם חושבים על זה? (מתוך פרסומת ללאומי קארד)

בכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שירי רום, מפורט כיצד רוזנס העתיק מידע על יותר ממיליון לקוחות לאומי קארד, ולמעלה משני מיליון כרטיסי אשראי שלהם באופן מתוחכם ומתוכנן, תוך ניצול ההרשאה שהייתה לו לגשת למאגר כעובד החברה. לאחר העתקת המאגר, ניסו רוזנס וזיו לקבל במרמה בדרכים שונות מלאומי קארד גם את מספרי הקוד הסודי של הלקוחות.

על פי האישום, השניים קשרו קשר לסחוט את בנק לאומי ואת החברה-הבת, לאומי קארד. לשם כך ובמטרה להקשות על איתורו, טס רוזנס לתאילנד, ובאמצעות חשבון דואר אלקטרוני פיקטיבי הודיע להנהלת בנק לאומי שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק, ומעל 100 שדות נתונים אודות כל לקוח. הוא איים כי אם לא יגיעו עמו להסדר, במסגרתו ישולמו לו שלושה מיליון דולר תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, הוא יפרסם את המאגר או ימכור אותו דרך כלי התקשורת.

מעשי הסחיטה והאיומים עוררו חששות כבדים בהנהלת הבנק, שפרסום המאגר יגרום נזק עצום ויביא תגובה ציבורית שתגרום לאובדן האמון בבנק. גם אצל הפיקוח על הבנקים התעוררו חששות לפיהם פרסום המאגר עלול לפגוע ביציבות לאומי – אחד משני הבנקים הגדולים בארץ, או לגרום לקושי מהותי בתפקודו. חששות אלו התבססו על מידע שבדיעבד התגלה ככוזב בחלקו: בחקירה התברר שרוזנס לא החזיק במאגר הלקוחות של הבנק ובפרטיהם האישיים אלא במאגר כרטיסי האשראי של לאומי קארד. גם כך, לו היה מתפרסם מאגר מידע זה "בלבד", היה נגרם ללאומי קארד נזק המוערך ב-80 עד 100 מיליון שקל, ובנוסף היו ניזוקים מוניטין החברה ואמון הציבור במערכת הבנקאית כולה – כך על פי כתב האישום.

לרוזנס מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בפרטיות, הפרת סודיות, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, שינוי זהות של רכב, שימוש והחזקת מאגר מידע ללא רישום ושיבוש מהלכי משפט. אישום נוסף נגדו חוסה תחת צו איסור פרסום. כמו כן, מיוחסות לרוזנס עבירות נוספות של הונאה, בכך שהשתמש בפרטי כרטיסי האשראי שגנב כדי לרכוש מוצרים ושירותים בעשרות אלפי שקלים ולקבל כספים במרמה.

רוזנס עבד במוקד שירות הלקוחות של לאומי קארד ברמת גן בשנים 2008-2013, ואף קיבל מינוי זמני כמנהל צוות לקוחות אסטרטגיים, אך כשלא קיבל מינוי קבוע התפטר מהחברה. הוא אותר בגסטהאוס בפאטיה, תאילנד, משם שלח מיילים יום-יום לדוברת בנק לאומי, בה ראה "אשת קשר" להעברת דרישותיו להנהלת הבנק. בפועל, מי שניהלו עימו את התכתובת מתיבת הדואר של הדוברת הם אנשי יחידת המו"מ באגף המבצעים של המשטרה. לאחר תחלופת תכתובות רבות, התבררו למשטרה זהותו ומיקומו, והוא נעצר בתאילנד וגורש לישראל.

חקירת הפרשה נוהלה באגף החקירות והמודיעין ויחידת הסייבר בלהב 433, בשיתוף יחידת המו"מ, ולוותה החל ממועד הגעת דרישת הסחיטה על ידי פרקליט המדינה, פרקליטות מחוז ת"א וד"ר חיים ויסמונסקי, המרכז את הטיפול בתיקי הסייבר בפרקליטות.

הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרם של רוזנס וזיו עד תום ההליכים, ולשחרר את  הנאשם השלישי למעצר בית.