28 חודשי מאסר בפועל נגזרו על א"ז, איש עסקים שהורשע בהגשת דו"חות כוזבים ושורה ארוכה של עבירות נוספות על חוק מע"מ, שבגינן התחמק מתשלום מע"מ של יותר מ-3.5 מיליון שקל.
א"ז ניהל שלוש חברות שאינן פעילות כיום: האחת "בוזי אינטרטיימנט" שנרשמה במע"מ כעוסקת בענף קלטות וידאו, השנייה "רב סרט שיווק", שנרשמה כעוסקת בענייני קולנוע והאחרונה, "אבטחה אר.אמ.אי" – מתן שירותי אבטחה. כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ורדה שפין גרוס ייחס לא"ז ולחברות שבניהולו ניכוי מס תשומות שלא כדין, אי תשלום המסים הגלומים בחשבוניות שהוציאו, אי פתיחת תיק במע"מ לאחת החברות, ועוד.
לפי אחד האישומים, א"ז דיווח למשל על מחזור עסקאות דו-חודשי של כמיליון שקל, כשהמע"מ לתשלום בגינו הוא 166 אלף שקל, אך ניכה מס תשומות כמעט באותו היקף מבלי שצירף מסמכים, וכך שילם מע"מ של 2,000 שקל בלבד.
לפי סעיף אישום אחר, א"ז הוציא חשבוניות מס לרשות הפלשתינית, בסך של למעלה מתשעה מיליון שקל בעסקת סחר במתכות, כאשר המע"מ בגינה כמעט 1.5 מיליון שקל, אך בדוח שהגיש למע"מ באיחור דיווח על מחזור של אפס עסקאות ואפס לתשלום. בשנה שלאחר מכן, חברה אחרת שלו שוב הוציאה חשבוניות מס לחברה ברשות הפלסטינית, בסך 10.5 מיליון שקל, אך הדיווח למע"מ היה של אפס לתשלום.
סנגוריו של א"ז, עורכי הדין עמית ברטוב ועדי רז, טענו כי העבירות בוצעו על רקע הסתבכות כלכלית, של אדם ללא כישורים עסקיים, שעבד תחילה עם אביו, קבלן בניין, ובהמשך יצא לדרך עצמאית, "חשב עצמו לאיש עסקים גדול", כדבריהם, אך לא קיבל כספים להם ציפה בגין עסקאות, נקלע לחובות ולקח הלוואות, תחילה ממשפחתו, ואחר כך בשוק האפור. בניסיונותיו להיחלץ פתח בכל פעם חברה חדשה, אך כל עסקיו ירדו לטמיון והוא לא הצליח להחזיר את הכספים שלווה. העבירות, לדבריהם, בוצעו על רקע הגבלת חשבונו בבנק ומהלכי "כיבוי שריפות" נואשים.
בדבריו האחרונים לפני מתן גזר הדין, אמר א"ז כי הוא מבקש סליחה ומעשיו נעשו בתום לב ולא מתאוות בצע, אלא "מתוך רצון לנסות לעשות משהו בחיים ולהצליח". א"ז (38), נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, הוא חולה בלוקמיה וזקוק לתרומת מח עצם, כשאשתו היא המפרנסת היחידה כיום. הוא וסנגוריו ביקשו מהשופטת מיכל ברק-נבו להתחשב בכך, אולם שופטת בית משפט השלום בתל אביב ציינה כי מדובר בריבוי מעשים ובהתנהלות סדרתית על פני כמה שנים, בכמה חברות, וגם אם לדבריה תיאר הסנגור נאמנה את הרקע לאירועים, אין בכך כדי להצדיק, ולו במעט, חלק מהעבירות שבוצעו, הפוגעות בערך השוויון, תודעת האחריות המשותפת ותשתית האמון הנדרשת בין הציבור לשלטון.
"לא ניתן לקבל את העובדה שאדם המסתבך כלכלית בוחר להנפיק חשבוניות פיקטיביות או להגיש דו"חות כוזבים כמזור לצרותיו", כתבה השופטת. "בפסיקה נקבע באופן עקבי כי בעבירות כלכליות יש לתת העדפה לשיקולי הרתעה וגמול על פני שיקולים המתחשבים בנסיבות האישיות… במקרה שלפנינו, לא הוסר אלא מיעוטו של המחדל והוחזר סכום של 370 אלף שקל על ידי אחר, המהווה כ-10 אחוז מסכום המס שהוחסר מקופת המדינה".
עם זאת, לדבריה, היא "מיקמה" את הנאשם בתחתית מתחמי הענישה. בנוסף לעונש המאסר, גזרה עליו גם קנס כספי של 120 אלף שקל.
עו"ד ברטוב אמר כי הסנגורים "לומדים את גזר הדין ושוקלים ערעור, שכן בסופו של דבר נראה שבית המשפט התייחס לגזרי דין אחרים שניתנו בעניין חשבוניות פיקטיביות, אף שבתיק זה אין המדובר בחשבוניות פיקטיביות". בנוסף יטענו הסנגורים כי יש להתחשב יותר במצבו של הנאשם.
