|
| אלי טביב |
בסוף השבוע שעבר (26.6) הרשיע השופט הבכיר מבית משפט השלום בתל אביב, דניאל בארי, את איש העסקים אלי טביב, בעליה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות של נער בן 17. טביב, שהיה בזמן המקרה הבעלים של הפועל תל אביב, הורשע גם בהשמדת ראיות ובשיבוש מהלכי משפט. יחד איתו הורשע בתקיפת הקטין גם מאבטחו באותה תקופה, שהיה מעורב באירוע, אילן פניבילוב.
המקרה המדובר אירע בתקופת ההפגנות נגד טביב מצד אוהדי הפועל תל אביב – הפגנות שמהן נפגעה גם רעייתו של טביב, דנה אשכנזי. לפי כתב האישום נגדו, הקטין עבר ליד ביתו של טביב וקילל אותו, והמאבטח עצר אותו. עוד נטען כי טביב יצא מביתו ובמקום החל דין ודברים עד שלבסוף טביב והמאבטח היכו את הנער בכל חלקי גופו במשך דקות ארוכות, עד שהמשטרה הגיעה אל המקום.
בהחלטתו התמקד השופט בארי בסוגיית מצלמת האבטחה בביתו של טביב, שתיעדה את האירוע. טביב דחה את בקשת השוטרים ואמר להם כי יעשה זאת למחרת בבוקר ורק לאחר צו בית משפט לקחו השוטרים את מכשיר ההקלטה, אולם היה זה מאוחר מדי, מאחר שבשעות הערב מישהו, יתכן כי היה זה טביב, מחק את תוכן המכשיר. לכן הוא הורשע בעבירה של השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט.
עדכון (9.7): השופט אמר לא לתסקיר מבחן
השופט הבכיר דניאל בארי מבית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשת סנגוריו של טביב, עורכי הדין ציון אמיר וענת הדר, להורות על הזמנת תסקיר מבחן בעניינו של טביב, שיבחן את השאלה האם לבטל את הרשעתו של בעלי בית"ר ירושלים.
עו"ד אמיר טען בין היתר, כי אי אפשר להתעלם מנסיבותיו המיוחדות של המקרה, "במשך חודשים התעללו בו ואיימו עליו ופגעו בשלוותו, דברים שהעמידו אותו בסכנת חיים", טען עו"ד אמיר, "כל מי שהיה רואה רימון ליד ביתו כשיש ילדים קטנים, היה מבין זאת". עו"ד אמיר הוסיף וציין כי טביב הוא בעלי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, וכי הרשעתו עלולה להביא את ההתאחדות "לפגוע בו ולקחת ממנו את הקבוצה ללא קשר לקלון. הנזק שיכול להיגרם הוא לא רק אישי. לוקחים ממנו את 'אהבת חייו' והוא עושה זאת מתוך תשוקה לעולם הספורט, וזה מצריך משאבים".
בתגובה לבקשתו של עו"ד אמיר ציינה התביעה, כי קבלת תסקיר מבחן הינה הליך ששמור בדרך כלל למי שלוקחים אחריות על מעשיהם, בעוד שטביב לא הודה ובחר לנהל משפט עד תום: "זו זכותו המלאה אבל הוא לא יכול ליהנות מהזכויות שניתנות למי שכן הודה ולקח אחריות".
השופט בארי ציין בהחלטתו לדחות את הבקשה: "אפשר היה להבין את בקשת הסנגור לו הנאשם היה לוקח אחריות על מעשיו, מציין כי איבד את עשתונותיו ונהג שלא כשורה במקרה שנידיון לפניי שבו כל מה שנעשה על ידי אותו אוהד, ואיני מצדיק גם דברים אלה, היה להשמיע קללות סמוך לחצות ליד ביתו של הנאשם".




