חזרה למסורת המשפט העברי

מימין לשמאל: עו"ד ינון הימן, עו"ד אפרת רוזנבלט, נוה, שקד ונאור

בסוף השבוע נערך בירושלים הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין בנושא המשפט העברי, בהשתתפות נשיאת בית משפט העליון השופטת מרים נאור, הרב הראשי לישראל דוד לאו (בתמונה למטה), שרת המשפטים איילת שקד, שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, חנן מלצר ונעם סולברג, ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, חברי כנסת ואנשי אקדמיה.

נוה הצהיר בנאומו כי הלשכה תסייע להחדרת המשפט העברי למערכת המשפט בישראל בכל האמצעים שברשותה ובשימור מעמדו של המשפט העברי – "חי, נושם ומשפיע".

השרה שקד אמרה כי הממשלה מקדמת הצעת חוק של ח"כ ניסן סלומינסקי, המבקשת לעגן לראשונה בחוק הישראלי באופן מפורש את מעמד המשפט העברי. 

שקד אמרה בכנס שהתקיים במלון קראון פלאזה בירושלים: "בהכרזת העצמאות, קבע בן גוריון כי מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. זה לקח 32 שנים, אבל כחלק מאותו חזון נקבע בשנת 1980 בחוק יסודות המשפט כי במקרה בו 'ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל', וזאת במקום המצב החוקי הקודם, שכלל הפניה לדין האנגלי".

"משמעותו של חוק זה הייתה נתונה במשך שנים במחלוקת", אמרה שקד, ולא ויתרה על העקיצה הקבועה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. לדבריה, "המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מנחם אלון ז"ל פירש חוק זה באופן הרחב ביותר, תוך שימוש נרחב במקורות המשפט העברי – ואילו השופט ברק פירשו באופן המצמצם ביותר, עד כדי ריקון המושג 'מורשת ישראל' מכל משמעות הנוגעת למשפט העברי".

שקד ציטטה את דבריו של השופט אלון: "מערכת המשפט בישראל, שיש בה משום יצירה גדולה, חשובה ומאלפת, יכול ותשתלב כחלק מהמערכת המשפטית העברית ההיסטורית, אם וכאשר תשכיל להכות שורשים בעבר, לפי צרכי ההווה, כשפניה לעתיד".

שרת המשפטים ציינה כי "ועדת השרים לחקיקה בראשותי החליטה לתמוך בהצעת החוק של ח"כ סלומינסקי המבקשת לעגן לראשונה בחוק הישראלי את המילים 'משפט עברי'. לפי ההצעה, בעת לקונה, יוכל השופט לפנות לעקרונות המשפט העברי ולבסס עליהם את הדין החדש. נכון שגם היום שופט המעוניין בכך יכול לעשות זאת מכוח החוק הקיים. עם זאת, ישנה חשיבות סמלית היסטורית לאמירה מפורשת של החוק".

שקד הוסיפה: "בתפקידי כיו"ר ועדת שרים לחקיקה, הדנה בעשרות הצעות חוק מדי שבוע, החלטתי שברצוני להכיר את עמדת המשפט העברי ביחס להצעות החוק המשמעותיות, ולעשות שימוש באוצר היהודי שפותח לאורך אלפי שנים לצורך גיבוש עמדתי. כך הנחיתי את אנשי משרדי".

לצד חוות דעת משפטית של מחלקת ייעוץ וחקיקה בנוגע להצעות החוק העולות לדיון, גם מחלקת המשפט העברי במשרד המשפטים, בראשות מיכאל ויגודה, מנפיקה לשקד מדי שבוע חוות דעת ביחס להצעות החוק המרכזיות. "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, המשמש כיועץ המשפטי לוועדת השרים לחקיקה, אמר לי שאלו חוות הדעת המעניינות ביותר", ציינה שקד. 

נשיאת בית המשפט העליון השופטת נאור: "המשפט העברי משקף את העושר הרוחני של העם היהודי ומגלם את רוחב היריעה התרבותית, הגיאוגרפית וההיסטורית האדירה שלנו. לעמנו מסורת ארוכת השנים של הנחלת ידע ושל טיפוח חברה משכילה ונאורה. על כן, אני מברכת על קיומו של כנס זה, שוודאי יהווה חוליה נוספת במסורת זו, ויקדם שיח שייתן במה למגוון הקולות שקיימים בחברה הישראלית ביחס לסוגיות השונות שעל סדר היום”.