 |
| "חובת המדינה להבטחת הזכות לקיום אנושי בכבוד של האסיר" |
אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, שכיהן בעבר גם כיועץ המשפטי לממשלה, ובשתי המסגרות הללו שלח מאות אנשים למאסרים רבים ומגוונים, פרסם לכבוד פרישתו מכס השיפוט מספר פסקי דין בעתירות הנוגעות לזכויות האדם וזכויות הפרט אשר הוגשו לבג"ץ בשנים האחרונות (13 יוני).
העתירות נוגעות בתנאי הכליאה של אסירים בישראל, אסירים רגילים ישראלים וזרים, אבל גם שוהים בלתי חוקיים אשר כלואים למעשה במרכז השהייה "חולות".
עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד שר הפנים עוסקת בתנאי המחיה של אסירים ועצורים בבתי הסוהר בישראל, נוגעת ספציפית לשטח המחיה שמוקצה לכל אסיר ועצור. ביסוד עתירה זו מונחת הטענה, לפיה שטח המחיה המסופק כיום למרבית האסירים והעצורים פוגע בזכותם לכבוד, לשלמות הגוף והנפש ולפרטיות באופן שאינו מידתי, ובלא הסמכה חוקית מפורשת. כן נטען, כי מדובר בפגיעה מעבר לנדרש בזכותם של האסירים והעצורים לחרות.
פסק הדין ניתן פה אחד. הפסיקה העיקרית ניתנה על ידי השופט רובינשטיין, והוסיפו עליה השופטים חנן מלצר ואורי שהם. מהפסיקה עולה, כי שטח המחיה המוקצה כיום לאסיר ולעצור, אינו עולה בקנה אחד עם סעיף 11 לפקודת בתי הסוהר, לפיה "אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו". על אף שנקבע כי כל אסיר יקבל בממוצע שטח של 4.5 מטר, הממוצע עומד כיום על 3.1 מטר לאסיר בתא.
"חובתה של המדינה להבטחת הזכות לקיום אנושי בכבוד של האסיר והעצור כחלק מהזכות לכבוד", כתבו השופטים. "שטח מחיה פיסי של אסיר ועצור מהווה אחד מצרכיהם הבסיסיים ביותר, הקיומיים, ולא ניתן להבטיח תנאים הולמים מבלי להבטיח שטח מחיה מינימאלי… לאסירים ולעצורים במדינת ישראל ניתן עדיין שטח מחיה הנופל ברמה ניכרת מהנהוג במדינות אחרות במערב…."
לאחר בחינת כל הפרטים, החליטו השופטים על מתן צו מוחלט: שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על ארבעה מ"ר ללא שירותים ומקלחת כמבוקש בעתירה (או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת). הנושא יתוקן בהדרגה, עד לשדרוג הסופי בתוך שנה וחצי מיום פסק הדין. אשרי המאמין.
עו"ד אן סוצ'יו, מהאגודה לזכויות האזרח: "מדובר בבשורה גדולה לזכויות אסירים ועצורים. זכויות האדם לא נעצרות בשערי הכלא. על המדינה לדאוג לכבוד האדם, גם של עצורים ואסורים. המצב הקיים מגביר את האלימות ופוגע בסיכויי האסירים להשתקם".
 |
||
| שופטי בית המשפט העליון בטקס החלטות אחרונות של השופט רובינשטיין |
חולות של תקווה
עותרים אחרים אזרחים זרים שנכנסו לישראל שלא כדין ושהו במרכז עד לא מכבר, ומספר ארגוני זכויות אדם. בעתירות אלה הם טענו כאמור, כי חלק מהתנאים בהם מוחזקים השוהים אינם חוקיים ופוגעים בזכויותיהם. חוות הדעת העיקרית נכתבה על ידי השופט רובינשטיין, והוסיפו עליה השופט עוזי פוגלמן והשופטת דפנה ברק-ארז. פסק הדין ניתן פה אחד.
העתירה של חלופום חגוס נגד שירות בתי הסוהר מתמקדת בפרשנותה לתמ"א 46, שמכוחה הוקם מרכז חולות, ונוגעת לשאלת מספר השוהים המקסימאלי שניתן לאכלס בחדר אחד. לטענת העותרים, שיכונם כיום של 10 אנשים בחדר סותר את הוראות התמ"א, שלפיהן לא יעלה מספרם על שישה. נטען כי תנאי צפיפות אלה פוגעים בזכויותיהם של השוהים לפרטיות ולכבוד.
לאחר העיון נפסק פה אחד כי המצב הנוכחי, שבו מאוכלסים 10 שוהים בכל חדר, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות התמ"א, ולא עם פרשנותן התכליתית הראויה, המבקשת למזער ככל הניתן את הפגיעה בזכויות השוהים. זאת, למרות השינויים שחלו במתקן למן הקמתו, לרבות הגדלתו של שטח המחיה המסופק לשוהים בחולות והפיכתו למרכז פתוח.
בג"ץ קבע כי "אין בעובדה שהשוהים אינם אסירים או עצורים כדי לכרסם באחריותה של המדינה כלפיהם מעצם החזקתם במשמורת, הכוללת את החובה הבסיסית לשמור על כבודם ופרטיותם. הוחלט איפוא ליתן צו מוחלט, ולפיו יינתן למשיבים פרק זמן של תשעה חודשים לכל היותר, כדי לצמצם את מספר השוהים בכל חדר בחולות לשישה".
בעתירה השנייה, של טספהיוט מדיו, עולה השאלה לגבי חפצים שאסור להכניס ולהחזיקם במרכז השהייה. נפסק כי דין העתירה להתקבל חלקית. במסגרת זו נקבע, כי האיסור הגורף על החזקתם והכנסתם של חומרי ניקוי למרכז השהייה אינו סביר, והוא בטל.
 |
| מתקן חולות (צילום מתוך מבט בערוץ הראשון) |
נוכח שינויים שנערכו ברשימת החפצים האסורים בהחזקה ובהכנסה למרכז, הוחלט להותיר את שאר הרשימה על כנה, כך ששלושה חודשים מיום פסק הדין יערוך שב"ס חשיבה מחודשת ביחס אליה ויבחן האם יש מקום לשנותה באופן שיקל עם השוהים במרכז.
העתירה השלישית, של אלנעים מוחמד, עוסקת בפעילות החוגים והספורט במרכז. הוחלט למחוק את העתירה, בכפוף לכך שכדי להקל על השוהים ולצמצם עיכובים מנהליים, ינפיקו המשיבים לשוהים שתי תעודות שהייה, כך שמסירת אחת מהן כנגד קבלת כיתות הלמידה וציוד הספורט לא תגביל את חופש תנועתם במרכז.
גם לגבי עתירתו של עוסמאן מוחמד עלי נגד רשות האוכלוסין וההגירה, שעניינה הסדרת התורים במרכז וקריטריונים לאישורן של בקשות חופשה, נפסק כי דינה להימחק. זאת נוכח השינויים שנעשו במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה, ובכפוף למה שנרשם מפי המדינה בהצהרותיה, לפיהן תפעל לשיפור התנאים הפיסיים במקום, ויינתנו בידי השוהים החלטות מנומקות במקרה של דחיית בקשות החופשה. לצד זאת, יימסרו לשוהים פרטי הראיון שייערכו עמם פקידי הרשות, כך שתתאפשר השגה מבוססת יותר על החלטותיהם בפורום המתאים, ככל שיבחרו בכך.
עו"ד אלעד כהנא מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב: "המדינה טוענת שוב ושוב שחולות איננו בית סוהר, ולמרות זאת מתייחסת למוחזקים במתקן כאל אסירים. פסק הדין מבהיר למדינה שעליה להתייחס למבקשי המקלט בחולות בכבוד, ולספק להם תנאי מחייה הולמים ולשמור על פרטיותם. אנו מקווים שפסק הדין יקל במעט על מצבם הקשה של השוהים בחולות, חלקם כאלה שנמלטו מארצם".
 |
| מתקן חולות (ארכיון). צפיפות שפוגעת בכבוד השוהים |
