מבקר המדינה במרתפי ארגוני הפשיעה

איורים: אסף בן הרוש מכתבה בנושא של אמיר זוהר ל"גלובס"

אי שיתוף פעולה מספק בין המשטרה לרשות המסים, מחסור בפרקליטים מלווים ומחדל מתמשך בפיקוח על נותני שירותי מטבע, פוגע באופן אנוש בלחימה בארגוני פשיעה ובאכיפה נגד פשיעה כלכלית.

כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפרק מיוחד שהקדיש בדו"ח של שנת 2015 למאבק הכלכלי בפשיעה החמורה (24.5). לפי ההערכה בדו"ח, היקף כספי הפשיעה בישראל הוא 15-10 מיליארד שקל בשנה.

כבר בשנת 2006 קבעה הממשלה את המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת כיעד לאומי ארוך טווח, והקימה ועדת היגוי בנושא "התקיפה הכלכלית" בראשות היועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, מנהל רשות המסים ויו"ר הרשות לניירות ערך.

המדינה רוצה עוד. המבקר שפירא

המבקר כותב כי "בקרב כלל גורמי האכיפה קיימת הכרה כי הדרך האפקטיבית למלחמה בארגוני הפשיעה היא דרך שיתוק פעילותם הפיננסית". לנוכח זאת, בדק המבקר את שיתוף הפעולה בין הרשויות, הבא לידי ביטוי בכוחות משימה משותפים שהוקמו לצורך חקירות ותקיפה ממוקדת ומשולבת, פלילית וכלכלית. בכל כוח משימה משולב שותפים שוטרים, חוקרי רשות המסים, נציגי רשות איסור הלבנת הון ופרקליטים מלווים. בנוסף, ברשות המסים הוקמה יחידת "יהלום" למאבק כלכלי בפשיעה.

מדו"ח המבקר עולה כי שיתוף הפעולה בין זרועות האכיפה השונות לוקה בחסר ונתקל במכשולים. בזמן שביתות ועיצומים, ברשות המסים למשל, אנשיה המוצבים בכוחות המשימה המשותפים מצטרפים לשביתות ומעכבים את העבודה. בתיק שנחקר על ידי כוח משימה משולב בשנים 2013-2012 ועסק בפרשייה מרכזית, שביתת  אנשי רשות המסים גרמה לעיכוב של חודשיים במעבר מחקירה סמויה לגלויה.

כסף שהוחרם במבצע משותף של המשטרה ורשות המסים

מצד אחר, מהביקורת עולה כי גם למשטרה חלק בחריקות בעבודה המשותפת: אנשי רשות המסים בכוחות המשימה מוצאים עצמם ממודרים לעתים, והמשטרה יוצאת לחקירות גלויות בלי שאיפשרה לבסס את התיק קודם גם מבחינת הסוגיות הכלכליות ועבירות המס.

בתגובת רשות המסים נמסר כי "בימים אלה סיימנו לאשרר יחד עם נציגי המשטרה את הנוהל החדש המפרט את יחסי העבודה בכוח המשימה". בתגובת המשטרה נמסר כי "בשנים האחרונות חל שיפור רב בתהליכי העבודה והתיאום, ואחד האתגרים המרכזיים הינו איזון בין המציאות הארגונית השונה של המשטרה ושל רשות המסים".

ליקוי נוסף הפוגע ביעילות התקיפה הכלכלית המשולבת היא מחסור בפרקליטים מלווים. חוקרי המשטרה ורשות המסים בכוחות המשימה מתוקצבים מתקציב ייעודי שמקורו בכספי פשיעה שחולטו – ולא מתקציבי הארגונים.  לעומת זאת, הפרקליטים המלווים את כוחות המשימה מתוקצבים מתקציב הפרקליטות. לפיכך, הקצאת הפרקליטים מוגבלת ותלויה באילוצי הפרקליטות. כיום קיימים שישה כוחות משימה משולבים בעניינים שונים, כאשר כל כוח מטפל בכל שנה בפרשה גדולה ועוד 3-2 פרשות קטנות. מהביקורת עולה כי כאשר כוח משימה מסיים חקירה, הפרקליט המלווה שהוקצה לכוח מטפל בגיבוש התיק ואינו פנוי לליווי חקירות חדשות.

המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), עו"ד יהודה שפר, מסר למבקר כי קיימת קורלציה בין תיקים שלוו על ידי פרקליט ותיקים ללא ליווי משפטי, ובין התוצאות של הגשת כתבי אישום, הרשעות והיקף חילוט. לדברי עו"ד שפר, "כוחות משימה שלא הצליחו לחלט הם בדרך כלל כוחות שלא היה צמוד אליהם פרקליט מלווה".

המבקר מציין כי הקמת כוח משימה שביעי שביקשה המשטרה להפעיל במסגרת להב 433 בשנה שעברה, נדחתה על ידי מועצת החילוט (האחראית לחלוקת כספי חילוט ומממנת את כוחות המשימה), כשהנימוק הוא היעדר תקני פרקליטים.

לפי המבקר הארגונים חוגגים

המחדל באכיפה נגד צ'יינג'ים

במדינת ישראל רשומים כ-2,200 נותני שירותי מטבע המגלגלים לפי ההערכות מעל 150 מיליארד שקל בשנה (יותר מעשירית מהיקף פעילות הבנקים).

המבקר מותח ביקורת קשה על מחדל מתמשך, עד כדי אדישות, בעניין הפיקוח על הענף. לדו"ח המבקר קדם בשנה האחרונה דו"ח ועדה שמונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה לבחינת הסדרת הרגולציה – אשר הצביעה על אותן תופעות בדיוק. 

"בקרב גורמי האכיפה השונים קיימת הערכה ולפיה חלק ניכר מהפעילות הפיננסית של ארגוני הפשיעה נעשה באמצעות נותני שירותי מטבע (נש"מים), וחלק ניכר מפעילות הנש"מים הוא בשירות ארגוני הפשיעה", נכתב בדו"ח המבקר. "התוצאה הבולטת של היעדר ההסדרה ורמת הפיקוח הנמוכה היא כניסת גורמים עברייניים לענף ויצירת תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעתים משמשים הנש"מים כצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע. למרות זאת, עד כה לא ניתן מענה מערכתי לטיפול באיום זה". 

כמה שנים צריכה הממשלה כדי להסדיר פיקוח נאות על ספק החמצן של ארגוני הפשיעה? מהביקורת עולה כי התשובה היא: זמן בלתי מוגבל. לצורך הפיקוח על צ'יינג'ים הוקמה בשנת 2003 באגף שוק ההון במשרד האוצר יחידת פיקוח על נותני שירותי מטבע, אולם לפי המבקר היחידה נתפסת נטע זר באוצר מאחר שעניינה באכיפה ולא בפיתוח השוק, וכתוצאה היקף המשאבים שניתנו לה מגוחכים.

היחידה מונה עד היום שישה עובדים בלבד, הנדרשים לפקח על למעלה מ-2,000 צ'יינג'ים רשומים. מספר הביקורות שעורכת היחידה נמוך במיוחד ועומד על כ-30 ביקורות בשנה. במהלך 12 שנות קיומה של היחידה הוגשו רק 21 כתבי אישום כנגד נש"מים המעורבים בפעילות פלילית.

עו"ד אבי ליכט

ועדה בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד אבי ליכט המליצה אשתקד על סגירת היחידה והקמת גוף רגולציה חדש ייעודי ורציני לפיקוח על נש"מים. הצעת חוק שגובשה בנושא עברה בקריאה ראשונה. הוראת היועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין להעביר את הפיקוח בינתיים לרשות המסים לא יצאה לפועל עקב מחלוקות בין משרדי הממשלה.

המבקר שפירא מתריע על עיוות בולט במיוחד: הגוף שהוסמך לפקח ולבצע אכיפה נגד צ'יינג'ים – קרי יחידת הפיקוח המדולדלת באוצר – אינו זה שמקבל את הדיווחים מהצ'יינג'ים על פי חוק. דיווחי נותני שירותי המטבע נמסרים לרשות לאיסור הלבנת הון, אשר מצידה אינה מוסמכת להעביר מידע והתרעות על חשד להלבנות הון – אלא למשטרה בלבד. כך ליחידת הפיקוח באוצר אין נגישות למידע שהיא זקוקה לו, אלא רק דרך המשטרה. הרשויות מסרו למבקר שפירא, כי גם בעניין זה קיימת עבודה לתיקון החוק.

המבקר מוסיף ומתריע כי חוק איסור הלבנת הון הקיים קובע דרישות סף בסיסיות ביותר כתנאי לרישום נותן שירותי מטבע, ומאפשר בכך לכל גורם מעוניין לעסוק בתחום. המבקש לפתוח משרד לשירותי מטבע אינו נדרש להוכיח הון עצמי משמעותי ממקור מוצהר וידוע; אינו נדרש להפקיד ערבות; אינו נדרש להוכיח הכשרה מקצועית כלשהי ואף אינו נדרש לרישיון עסק. הדבר מקל על ארגוני פשיעה להפעיל אנשי קש, וליחידת הפיקוח קיים שיקול דעת מצומצם ביותר בהתליית וביטול רשיונות.

הכוח לא הוקם. ניצב מני יצחקי

המבקר מציין כי המשטרה שותפה לאוזלת היד הכללית של כל הרשויות בעניין הטיפול בצ'יינג'ים. לדברי המבקר קיים "חוסר מעש" של המשטרה בטיפול ב-300-400 צ'יינג'ים פיראטיים שאינם רשומים. כמו כן, מציין המבקר, למרות שהצעה להקמת כוח משימה ייעודי לטיפול באיום הנש"מים עלתה מספר פעמים וראש אגף חקירות ניצב מני יצחקי אף הודיע על כוונה להקים כוח כזה, הכוח לא הוקם.

המבקר מציין כי למרות עלייה ניכרת בהיקף התפיסות בשנים האחרונות, מידי חשודים ונאשמים בהלבנת הון, מדובר עדיין בהיקפים נמוכים ביותר ביחס להיקף הרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה. על פי הנתונים שנמסרו למבקר, היקף הרכוש שנתפס על ידי המשטרה בשנת 2014 עמד על כ-440 מיליון שקל וסך הרכוש שחולט סופית בתיקים שהסתיימו בשנים 2015-2012 עומד על 263 מיליון שקל.