 |
| רוברט דה-נירו בתפקיד אל קפונה בסרט "הבלתי משוחדים". מודל על שמו |
"מה שרשות המסים ורשות איסור הלבנת הון רוצות לעשות לנישומים וחשודים הוא בבחינת הרצחת וגם ירשת". כך אמר עו"ד אורי גולדמן בפאנל שעסק בכוונת המדינה לכלול עבירות מס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון – יעד שדילג כבר מעל המשוכה של קריאה ראשונה בכנסת.
עבירת מקור היא הפעולה שבגינה נצבר ההון והרכוש האסור. כיום מוכרות כעבירות מקור, שבגינן ניתן להעמיד לדין גם על הלבנת הון, עבירות למשל בתחום הסמים, הימורים, זנות וסחר בנשק. על פי התיקון שמבקשת הפרקליטות להכניס, יוכנסו גם עבירות מס ל"סל" זה וכך ניתן יהיה להאשים מעלימי מס גם על פי חוק איסור הלבנת הון, שהענישה בגינו חמורה יותר.
בכנס השנתי למשפט כלכלי שערך ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בסוף השבוע באילת, הסביר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר, את הטעמים להגדרת עברייני מס כמלביני הון. הטעם הראשון, לדבריו, הוא "מודל אל קפונה" והצורך להיאבק ולהכריע את ארגוני הפשיעה בכלים משולבים. הטעם השני הוא מאבק בהון השחור, הנאמד ב-150-200 מיליארד שקל בשנה, והשלישי הוא הסטנדרטים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון, שישראל נדרשת ליישר איתם קו. "היום כל המדינות, כולל ארה"ב ואירופה, הכניסו את עבירות המס כעבירות מקור. עלינו לצאת מהרשימה השחורה של המדינות שטרם הסדירו זאת", טען שפר.
"מבחינתנו, עורכי הדין והסנגורים העוסקים במיסים, מה שרשות המיסים ורשות איסור הלבנת הון עושות זה בבחינת הרצחת וגם ירשת. המצב מלכתחילה, כפי שהוא כיום, דרקוני: אין התיישנות על עבירות הלבנת הון, וחילוטי הכספים בגין הלבנת הון נעשים על-פי המחזור הכספי של הנאשמים ולא על-פי הרווח", טען עו"ד גולדמן ממשרד גולדמן ושות'. הוא ציטט דברים של שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני שהביעה התנגדות להכללת עבירות מס כעבירות מקור והסביר: "רשות המיסים היא לא אדם מסכן. לה ולרשות איסור הלבנת הון יש כלים אגרסיביים. שילוב של שתיהן פירושו פשיטת עורו של האזרח. צריך לשים לזה גבול".
 |
 |
 |
| השופט בני שגיא | עו"ד אורי גולדמן | עו"ד אייל בסרגליק |
עוד ארוכה הדרך
סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט בני שגיא, אמר כי לדעתו עדיין רחוקה הדרך עד להגדרת עבירות מס כעבירות מקור, אך לדבריו יש להנמיך את עוצמת ההתנגדות, כי השאלה בסופו של דבר תהיה מידת האכיפה וכלפי מי היא תופעל. "אני לא רואה הבדל בין עבירה של קבלת דבר במרמה לבין עבירות מס, אבל על האכיפה להיות נכונה, וזאת תהיה השאלה החשובה".
במענה לשאלה כלפי מי ייאכף החוק – האם על מי שמכר 200 גרם פיסטוק ולא דיווח, או כלפי חלפני כספים גדולים – אמר שפר כי יינתנו הנחיות ונהלים לביצוע האכיפה, למשל כאלה שיורו להתמקד בעבריינים הגדולים, או להעביר את קבלת ההחלטות על האכיפה לדרגים בכירים. "אני מבטיח לכם שאם תתנו לנו את הכלי הזה, אנחנו נשתמש בו כלפי הגדולים והחזקים", אמר שפר. אלא שדבריו עוררו אי-אמון בקרב הסנגורים. "הכוונה לא מתאימה לתכלית החוק, והיישום יביא ללכידת אנשים תמימים שלא חלמו לעבור עבירת הלבנת הון, שהענישה עליה חמורה מאוד", אמר עו"ד אייל בסרגליק.
תפיסות וחילוטים
עניין נוסף שעלה בפאנל הוא התפיסות והחילוטים שמופעלים במסגרת החוק. השופט שגיא ציין כי "מבחינת בתי המשפט זה הליך קשה. התפיסות הם בסכומים של עשרות ומאות מיליונים שיכולים לשתק חברה, בשלבים מקדמיים שלפני כתב אישום, מבלי שסנגור ראה את החומר. אלו תפיסות של כספים אדירים רק על סמך חשד סביר. זה מחייב אותנו השופטים לדרוש ראיות מוצקות, ולשאוף לחשוף בפני ההגנה את החומרים כמה שיותר מהר. באופן שהדברים מתנהלים היום זה מאוד קשה. האדם לא יכול ללכת לקנות לחם, לא כל שכן לשלם על הגנה משפטית ראויה. אני מציע לרשויות להיזהר בתפיסות האלה".
 |
| דוגמאות מענף הדלק (תמונה להמחשה) |
עו"ד גולדמן נתן דוגמה לאבסורד, לטענתו, של סכומי התפיסות והחילוטים, מתחום ענף הדלק, שבו אחוז הרווח נמוך מאוד: "מחזור העסק יכול להיות 100 מיליון שקל אבל הרווח הוא מיליון שקל. אז למה לחלט רכוש בשווי המחזור ולא הרווח?". גולדמן נתן דוגמה לאכיפה בלתי מידתית של החוק: "טיפלנו בצעיר, שהיה משנה את הספידומטרים ברכבים, מוריד את מספר הקילומטרים ומוכר אותם בשווי גדול ממה שהיה בפועל. הוא רק זייף את הספידומטר. אך הרשויות האשימו אותו בהלבנת הון, והוא נשלח לרצות שבע שנות מאסר. חשבנו שאנחנו לא שומעים טוב. היינו המומים. זאת המשמעות. זה האבסורד".
עו"ד בסרגליק טען כי המדינה מדברת בשלושה קולות: "הסכומים שמופיעים בכתבי האישום ובשומות האזרחיות הם שונים לגמרי. בשימוע במס הכנסה מדברים איתך על מעילה של 12 מיליון שקל, במע"מ מדברים על מעילה של 20 מיליון, ובכתב האישום מופיע סכום אחר. יש חוסר תיאום בין יחידות החקירה, שגורם לעיוותי דין ולתוצאה לא הוגנת".
 |
| בכנס. מימין לשמאל: שפר, השופט שגיא, גולדמן, בסרגליק וגרוסמן |
עו"ד גיל דחוח, שישב בקהל, טען כי הכלים הנוכחיים בחוק איסור הלבנת הון ניתנו לרשויות על סמך הבטחות עבר להפעלת אכיפה מידתית ונכונה, אך הדבר אינו מתקיים בפועל: "יש לנו איתכם משבר אמון. הבטחתם אכיפה כלפי סחר בנשים, סחר בסמים, ארגוני פשיעה. עכשיו אתם מבקשים שוב להרחיב סמכויות. איך אפשר להאמין לכם?", שאל דחוח, ושפר השיב כי גם בפרשות גדולות, כמו זו של החברה הקבלנית ב.יאיר, שבעליה נחשדו בהלבנת הון עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג'ל, לא נתפס כל הרכוש בשל התחשבות בפעילות החברה ובלקוחותיה. "אנחנו בהחלט מתמקדים בפרשות גדולות וחמורות, אף שחוק איסור הלבנת הון לא נועד להילחם אך ורק בתופעה של פשיעה חמורה", סיכם שפר.
