 |
| מימין: קינן, חימי, מנדלבליט, נוה, ניצן |
כנס אילת של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין (ינואר 2017) זכה להתעניינות עצומה עקב השתתפותם הפעילה של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בשיאן של חקירות ראש הממשלה. הכנס נערך השנה במלון מלכת שבא ומשך אליו ביומיים הראשונים את כל גופי השידור האלקטרונים, ובינהם כוכבי מהדורות סוף השבוע, גיא פלג ותמר אלמוג, אשר ציפו למוצא פיהם של מנדלבליט וניצן, רגע לפני שטסו חזרה למרכז הארץ.
דברי פתיחה נשאו יו"ר הלשכה, עו"ד אפי נוה, והצוות המנצח שלו, ממלא מקומו עו"ד אורי קינן, יו"ר מחוז תל אביב עו"ד ינון היימן, ויו"ר מחוז מרכז (בהקמה) עו"ד אבי חימי. פאנל הפתיחה הסוער שהנחה שהנחה יו"ר הפורום הפלילי, עו"ד אורי קינן, עסק בנושא "הכאוב" של התרחבות הייצוג הציבורי בבתי המשפט,
 |
| מבחן בוזגלו הפוך. פרקליט מדינה שי ניצן |
בהרצאת הפתיחה התכבד שי ניצן. הנושא הרשמי היה הנחיות חדשות בתחום הפלילי ופרקליט המדינה לקח אותו ישירות אל ההנחיה שעל הפרק, "הנחיית היועץ המשפטי בנושא בדיקה טרם חקירה".
ניצן אמר כי הפרקליטות מותקפת על כך שנגד אישי ציבור מנהלים בשלב ראשון בדיקה בלבד. הוא הסביר על ההתלבטות בין מצב של ראיות מבוססות לבין מידע ראשוני ושמועות, וכינה בדיקה נגד אישי ציבור כ"מבחן בוזגלו הפוך", שכן מידע המוליד בדיקה במקרה של איש ציבור אינו מספיק בדרך כלל לחקירה של אזרח רגיל. לעניין חקירת ראש הממשלה הוא הדגיש את שיתוף הפעולה בין ראשי אגף החקירות והמודיעין וצוות החקירה במשטרה לבין ראשי הפרקליטות והיועץ המשפטי ותיאר דיונים פלורליסטים בהם נשמעות כל העמדות והדעות, לרבות אלה של הדרגים הנמוכים.
ניצן התייחס להדלפות, "חלקן אמת וחלקן שקר. אני מציע להיזהר מאוד כאשר מסיקים מסקנות על סמך מידע חלקי ומגמתי… מגיע צל"ש למשטרה, לפרקליטות ולאנשי היועץ המשפטי אשר שמרו על סודיות רבה, וכמעט שדבר לא דלף עד שהבדיקה הפכה לחקירה".
 |
| תפקיד ציבורי הוא תפקיד ציבורי. יועמ"ש מנדלבליט |
היועץ המשפטי מנדלבליט מיקד את דבריו בדיון על הלגיטימיות שלו לקבל החלטות בנושא ראש הממשלה. מנדלבליט ציטט ארוכות מפסק דין של השופט ג'ובראן בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי שלו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ללא תקופת צינון מתפקידו האחרון כמזכיר ממשלה, מה שיכול ללמד על היערכות נפשית לביקורות הצפויות מכל הצדדים ביום שאחרי ההחלטה הבלעדית שלו בנוגע לכתב האישום – שיוגש או לא. אגב, השופט ג'ובראן קבע כי מזכיר ממשלה הוא תפקיד ציבורי וכך גם יועץ משפטי לממשלה, ולכן אין מניעה שמנדלבליט יכהן בתפקיד. "על התביעה הכללית לעמוד איתנה מול כל לחץ, מול קריאות לא ענייניות, מול ספקולציות והערכות בלתי מבוססות… חובתי להבטיח שהדברים ייעשו כנדרש", התחייב מנדלבליט בפני עורכי הדין.
 |
| לקוח יחוד. עו"ד טובול |
אפקט קצב ופינטו
השחרור המוקדם "המאוחר" של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, והסירוב לקצר את מאסרו "הקצר" של הרב פינטו, עמדו במרכז הפאנל שהנחתה עו"ד רותם טובול יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, ועורכת הדין של הרב פינטו (יחד עם עו"ד אבי חימי). יחד איתה ישבה בפאנל הסנגורית של משה קצב, עו"ד שני אילוז, שמכהנת כיו"ר ועדת שב"ס של מחוז תל אביב.
נושא הפאנל היה, הודאה כתנאי לשחרור מוקדם, ועורכות הדין אילוז וטובול, שהיו מעורבות השנה בסערות הציבוריות סביב סירוב המדינה לקצר את מאסרם של שני הלקוחות היחודיים שלהן, ניסו להסביר מדוע קצב היה חייב להשתחרר חרף סירובו להודות, ומדוע ההודאה המאוחרת של פינטו במאסר היתה כנה וראויה לשחרור מוקדם כאשר מדובר באדם חולה שזה לו מאסרו הראשון.
 |
| מימין: בן נתן, יפה-כץ, גלר, וינצר, בן חיים-לוי, סודרי, אילוז |
מולן התייצבו כמקשה אחת כמעט נשיאת בית משפט המחוזי דרום בבאר שבע, השופטת רויטל יפה-כץ, ועו"ד סימונה בן חיים לוי, ראש תחום ועדות שחרורים בפרקליטות מחוז צפון. שתיהן הסבירו מדוע הן רואות בהודאה ובחרטה תנאי בסיסי לקידום הטיפול והשיקום בתוך מסגרות בית הסוהר, מה שעשוי בבוא היום להגדיל את הסיכוי לתמיכה של מערכת אכיפת החוק בשחרור מוקדם.
לעמדה של טובול ואילוז הצטרפו עו"ד יריב וינצר, אחראי הלשכה על ביקורות מבקרים בשב"ס, ועו"ד אורי בן נתן, כשבקהל ישבה עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה, שמאמר בנושא שהיא חיברה תרם אף הוא לחלטת השחרור של קצב. עו"ד וינצר דיבר על חוסר ההשקעה של המדינה ושב"ס בתהליכי טיפול ושיקום שיסייעו לאסיר במטרה המשותפת לכולם, שלא יחזור לכלא. עו"ד בן נתן סיפק זווית מעניינת בתחום הזה מהפרקטיקה כסנגור שנדרש למעשה לשכנע לקוחות להודות בעבירות שהם לא מודים רשמית בביצוע שלהן, או שהם הודו בביצוען רק כדי לקצר הליכים משפטיים בשלבי המעצר, כדי לא לנהל משפט הוכחות.
משתתף יחודי בפאנל היה גיא סודרי, העורך הראשי של חדשות ערוץ 2 וסמנכ"ל חברת החדשות. סודרי הסביר כי העיקרון המנחה של המהדורה בעריכתו לסיקור אסיר העומד בפני ועדת השחרורים, ובמיוחד כאשר מדובר בנבחר ציבור, הוא הסיכוי שלו לחזור ולפגוע בקורבנות העבירה ובציבור. מהבחינה הזו הוא תיאר כי החרטה שהביא קצב בוועדת השחרורים האחרונה נראה בעיניו כנה וכזה המצדיק את החלטת השחרור שקיבלה הוועדה, ואילו החרטה שהביע פינטו בפני ועדת השחרורים הראשונה שלו אינו נראה כנה לנוכח ההכחשה הגורפת שלו לאורך כל הדרך הארוכה של החקירה והמשפט המתוקשר. סודרי הדגיש כי הוא אינו מאמין שפינטו עשה שינוי בכלא, עמדה שתואמת את עמדת שב"ס, המשטרה ובתי המשפט.
 |
| מימין: רוטנברג, כהן, כהנא, בסרגליק, רוזנבלום, סופר, שגיא ושמחוני |
איפה הכסף
דיון מרתק נוסף היה בפאנל על החקיקה החדשה בתחום הלבנת הון, תחום חדש יחסית אשר מלחיץ את העבריינים מכל הסוגים ומאתגר מאוד משרדי עורכי דין פליליים אשר נדרשים לפתח את התחום במשרדם או לשכור שירותים ממשרדים שמתמחים בתחום.
את הפאנל הנחתה עו"ד גלית רוטנברג ממשרד עו"ד גיל דחוח, שהיא גם יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין בשיתוף עם עו"ד רונן רוזנבלום. אחד הנושאים המרכזיים בפאנל היה ההתמודדות עם תפיסה לפני חילוט של כסף, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי ונכסים שונים, מה שלא פחות חשוב ורלוונטי, אינו מאפשר ללקוחות חשודים לשלם עבור ייצוג משפטי.
עו"ד שרון כהנא, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה (בקרוב עוזבת לטובת משרד פרטי), הסבירה את נחישות התביעה במדיניות החדשה שמשתלטת על פיה יש "להוציא את בלעו של הגזלן מפיו". לגבי מניעת האפשרות לשלם לעורכי הדין, עו"ד כהנא הגנה על המדיניות לפיה אין להפשיר חלק מהכספים לצורך מטרות שונות של החשוד, לרבות תשלום עבור ייצוג משפטי.
מנגד הרצו עורכי הדין רוזנבלום, אילן סופר, נתי שמחוני, אייל בסרגליק ודב גלעד כהן, על טכניקות להיאבק בתפיסות השרירותיות כמעט של המדינה בתחום הכלכלי. עו"ד רוזנבלום דיבר על פניות מהשבוע הראשון של המעצר לבתי המשפט בדרישה לדיון בנושאי התפוסים, מה שמחייב את המדינה לתת תשובות ויש בו כדי לרסן את קציני החילוט של המשטרה ולהכניס סדר בהליכי התפיסה הגורפת של הנכסים.
השופט בני שגיא אשר עד לאחרונה כיהן כשופט מעצרים בבית משפט מחוזי בתל אביב, תפקיד בו הוא עוסק גם בבקשות לשחרור תפוסים, חיזק את דברי רוזנבלום, אבל ציין כי פנייה בימים הראשונים ממש אינה מועילה שכן בשלב זה אין לסנגור ולמדינה נתונים עדכניים מפורטים שיכולים לסייע לו לקבל החלטה על המשך התפיסה או השחרור. השופט שגיא כן ציין, כי בשלבים יותר מאוחרים (שבועות, חודשים) מומלץ להגיש בקשות מפורטות וממוסמכות על הנכסים התפוסים, מה שיכול לסייע לו לקבל החלטות על הפשרת חלק מהתפוסים בהתאם להתפתחות החקירה הפלילית. ההמלצה: מנו לכם קצין חילוט סנגוריאלי במשרד.
 |
| מימין: ברונו שטיין, יעקובי, דויטש, השופט אביטל חן ופיליפסון |
הנהג הסטלן
דיון סוער במיוחד בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים הנחתה נצ"מ עו"ד שרית פיליפסון, ראש מחלקת תביעות תעבורה באגף התנועה של המשטרה.
עו"ד יוסי יעקובי בתצוגת תכלית לטובת הנהגים הסטלנים הסביר את ההבדלים בין נהיגה תחת השפעת סם, לבין נהיגה בזמן שהשפעת הסם חלפה אבל תסמיניו נותרים בדם או בשתן. לדבריו, המשטרה אינה עושה את האבחנה החשובה הזו ופוגעת בכך בזכות של מעשן מריחואנה להמשיך בשגרת חייו ולנהוג גם יום למחרת שעישן באופן חוקי או לא. עו"ד יעקובי ציין עוד, כי מריחואנה רפואית היא תרופה לכל דבר כמו משכחי כאבים או סירופ לשיעול, אבל על שרידי מריחואנה שוללים רישיון ואילו על שרידי סירופ שיעול עתיר קודאין לא שוללים.
השופט אביטל חן, נשיא בית משפט שלום בירושלים, בעברו שופט נוער, יצא חוצץ נגד נהיגה בכל מצב של שימוש בסם או אלכוהול, ונשא מונולוג מרגש על תופעות קשות של שתיית אלכוהול בקרב בני נוער, שהוא נתקל בהם בעבודתו, ותהה, "עכשיו יתנו לעשן גם מריחואנה באופן חוקי? איך זה ייגמר?".
דבריו עוררו פולמוס בקהל על ההבדלים בין מריחואנה לבין אלכוהול, ועו"ד יעקובי ציין כי בעוד שאלכוהול גורם לנהיגה פרועה ולעבור באדום, המריחואנה גורמת לנהיגה זהירה ואפילו לעצור בירוק.
על כך הגיב חבר הפאנל ניצב (בדימוס) ברונו שטיין, לשעבר ראש אגף התנועה, "כמי שראה תאונות וגופות, אל תתנו להם סמים ואל תתנו להם אלכוהול".
 |
| בנות הפאנל מימין: דפנה וכניש, סוזי עוז-סיני ארניה, ענת משיח, אליאנא דניאלי, שלומציון גבאי מנדלמן וענצת גולדצוויג סבידור |
פיקוח על עברייני מין
פאנל מעניין נוסף (שלא נכחתי בו) עסק בחידושים ושינויים בחוק הפיקוח על עברייני מין. את הפאנל ערכה עו"ד ענת גולדנצוויג סבידור, משנה לפרקליטת מחוז מרכז ויו"ר משותפת של הפורום הפלילי בלשכה. נטלו בו חלק השופטת אליאנא דניאלי, עו"ד ששי גז הבלתי נלאה, עו"ד דפנה וכניש מפרקליטות מחוז תל אביב, עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, יו"ר ועדת החקיקה הפלילית בלשכה, עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן, עו"ד שמשון וייס והקרימינלוגית השיקומית ענת משיח הממונה על תחום עברייני מין בסנגוריה הציבורית.
* גילוי נאות: הכותב היה אורח של לשכת עורכי הדין בכנס אילת 2017.
