 |
| ארנו מימרן. שחקן פוקר מקצועי |
בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד בתל אביב שוכן בניין באהאוס יפהפה, אחד משכיות החמדה של העיר אשר נהנה מרנסנס מחודש עם פיתוח המתחם ומיתוג הבניין כמרכז תרבות צרפת בישראל. בקומה הרביעית שכנו עד לאחרונה משרדים של המשרד לבטחון פנים הצרפתי, שלוחה חשאית מיוחדת בפיקודו של קומנדר דומיניק אבנאנטי אשר ממנה ניהלו בשנים האחרונות מצוד בינלאומי בעקבותיהם של כמה עשרות יהודים צרפתים שנמלטו לישראל לאחר שנטלו חלק במה שזכה בצרפת לכינוי, "העוקץ של המאה".
הפרשה אשר הדהימה את הצרפתים עם חשיפתה לפני שבע שנים קוצרת לפתע כותרות ענק בתקשורת הישראלית, זו אשר הפנתה עורף למדינת צרפת בשיאו של המצוד. על הפרק כידוע, משפטו של ארנו מימרן, איש עסקים יהודי וסלבריטאי צרפתי נוצץ, אבל גם נאשם באחד המשפטים בפרשה אשר בעדותו בפני בית המשפט בפריז שרבב את שמו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כמי שהיה יעד לביקוריו התכופים בישראל בשנת 2009, השנה בה נמלטו שותפיו לקשר.
הדיווח הראשוני מחודש מרס ב"הארץ" על ההיכרות בין נתניהו לבין מימרן, שהתבסס על תמונה של שניהם נופשים במונקו בקיץ 2003, הצית את הדמיון של כל חורשי רעת נתניהו, וכאלה יש לא מעט כאן. באורח פלא, מימרן שלכאורה התנגד לפרסום התמונה ואף דרש מבית משפט להורות על הסרתה עקב פגיעה בפרטיותו, עלה בחודש מאי לדוכן העדים והשתמש בקשריו עם נתניהו להגנתו דווקא.
מאחר ומדובר במשפט של קבוצת מאחזי עיניים מהגדולים בהיסטוריה של הנוכלות המודרנית, לא מן הנמנע שהדלפת התמונה נועדה לייצר סוג של משבר דיפלומטי בינלאומי אשר משרת חלק מהמעורבים בתיק. למשל, הנאשם מימרן שיכול להפיק מהספין הזה הסדר טיעון נוח, גורמים מתחרים בפוליטיקה הציונית בצרפת בה פעילה מאוד משפחת מימרן, יריבים בעולם ההימורים והעסקים הפיננסיים האפלים בהם מימרן שקוע עד צוואר.
 |
| מפקד הצח"ם קומנדר דומיניק אבנאנטי במשרד בשדרות רוטשילד |
מקור אפשרי נוסף, מפתיע במובן מסוים, הוא המשטרה הצרפתית. הסערה הציבורית בישראל היא בהחלט נקמה מתוקה מבחינתם של אנשי החקירות והמודיעין אשר ישבו בבניין שבשדרות רוטשילד. אלה היו מרוצים אמנם משיתוף הפעולה של יאחב"ל בפרשה, אבל הביעו אכזבה מהקרירות שהם חשו מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שם מנעו ומונעים עדיין את הסגרתם של עשרות מבוקשים צרפתים אשר מתגוררים כאן עד היום הזה באושר ובעושר.
בעוד מימרן מתחיל לזגזג בתקשורת הישראלית בנוגע למועדים וסכומי הכסף שהעביר לכאורה לנתניהו, מתחת לפני השטח התפתח הכאוס המסורתי בין דעתני השמאל המעודדים את מימרן לחשוף עוד ועוד על ראש הממשלה, וכאשר חזר בו הוצג מיד כמתאם גרסאות עם נתניהו, לבין תגרני הימין הזועקים לתיאוריית קונספירציה בינלאומית שנועדה להפיל את ביבי עקב התחמקותו מיוזמת השלום הצרפתית, במקביל לבוץ בו הוא שוקע עם שרה.
אמנם לגיטימי לחפש היבטים פליליים גם ברכילות פיקנטית על הנהנתנות הכרונית של נתניהו (שוב) בסביבה של תורמים צפון אפריקאיים ליכודניקים קלאסים, ואף ימינה מכך, אבל לא ניתן להתעלם מכך שמאז שנת 2010 התפתח קשר מרתק בין ארגון הפשע של עמיר מולנר וארגוני פשע אחרים בארץ ובצרפת אל הגיבורים המקומיים של הונאת הענק, כפי שחשפתי כבר בסוף אותה שנה. האם הקשר הזה מגיע עד לשכת ראש הממשלה?
 |
| זאת החבורה של רוצחי לי זיתוני |
שיטת הקרוסלה
באפריל 2013, כשנה אחרי גל המעצרים הראשון ופתיחת המשפטים בפרשה, תוכנית התחקירים של ערוץ הטלוויזיה הצרפתי CANAL+ פרסמה את הסרט, "העוקץ של המאה", על שיטת ההונאה שזכתה לכינוי "הקרוסלה".
התחקיר נפתח בצילומים של לי זיתוני המנוחה נופשת בביקיני על חוף הים של תל אביב. מיד לאחר מכן נראה החבר שלה רועי פלד משחזר את מותה הטראגי בתאונת ה"פגע ברח" בפינת הרחובות ויצמן ופנקס, בספטמבר 2011. "שני הממזרים היו בדרכם ממועדון הסטרפיטיז במזרח העיר לכיוון מערב במהירות עצומה ובאור אדום", אמר פלד, שוטר במקצועו, וציין שכבר אז כאשר התברר כי לוחית הרכב היתה מזוייפת הוא הבין כי מדובר בשני אנשים מקושרים.
בסיום השחזור מוצגים קלוד חייט ואריק רוביק, שני יושבי הרכב שנסעו בג'יפ עם לוחית רישוי אמריקאית מזוייפת והתגוררו בבית דירות יוקרתי בתל אביב, על רקע ידיעה קצרה בעיתון "מעריב" מ-2012 על עבריינים מיליונרים מצרפת שמציפים את ישראל. בתנועה חדה עובר העורך לצילום מפעל תעשייה בצרפת וארובות הפולטות עשן תחת הכותרת: "הונאות ה- CO2".
 |
| תמונת הפתיחה של הסרט על הונאת ה-CO2 |
בעקבות תקנות אמנת קיוטו של האו"ם, שמאלצות מפעלים להפחית את רמות זיהום האוויר באמצעות תשלום על כל מנת זיהום אוויר חורגת מהמכסה שנקבעה להם (פליטות פחמן דו חמצני – CO2), הוקמו החל בשנת 2007 בצרפת ובמדינות נוספות באירופה בורסות לקנייה ומכירה של מנות זיהום אוויר.
בתחילת הדרך גורמים פליליים בצרפת איבחנו שם פירצה: במלאכת מחשבת מקורית וחצופה הם הקימו חברות תעשייתיות פיקטיביות לחלוטין, שבשעות הבוקר רכשו מהבורסה של זכיינית המשרד להגנת הסביבה בצרפת (חברת "בלו נקסט") מנות זיהום אוויר ועד שעות הערב מכרו אותן למפעלים אמיתיים במדינות מערב אירופה – גרמניה, בלגיה, הולנד, אנגליה. פערי המע"מ, בשיעור 20 אחוז מעסקאות בהיקף חמישה מילארד אירו, לא שולמו לאוצר הצרפתי אלא נשארו בחשבונות בנק של החברות הפיקטיביות. מהבנקים עבר הכסף לעסקים חוקיים שהקימו יזמי ההונאה במקלטי מס ויעדים אקזוטים בכל רחבי העולם, ומשם חזר הכסף המולבן לצרפת, ישראל ועוד מדינות, בצורת סחורות והשקעות בנדל"ן – מכאן שם הכינוי קרוסלה.
בממשלה הצרפתית הבינו שמשהו לא בסדר רק בשלהי 2008, כאשר הרגולטור במשרד להגנת הסביבה הביע סקרנות בנוגע לזינוק בהיקף העסקאות בבורסה החדשה, מ-700 אלף טון בחודש אפריל עד 30 מיליון טון בספטמבר אותה שנה. הסקרנות המקצועית הפכה לחשדנות פלילית כאשר יועץ מכירות של בלו נקסט קיבל בטלפון הזמנה לרכישת חמישה מיליון טון מנות זיהום ביום אחד, והתברר כי בכתובת המזמין משדרות השאנז דה ליזה אין משרדים אלא תיבת דואר בלבד.
מאחר והיה מדובר בשוק חדש לחלוטין של עסקאות באינטרנט ובטלפון, ללא אמצעי זיהוי מכבידים או מקורות להשוואת מדדים, היה קשה להגיע למסקנות אופרטיביות, אבל לתמונה נכנסו גם נציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים. הנחת העבודה היתה שארגוני פשיעה מתחום הסמים מנסים להלבין כסף דרך הבורסה החדשה, אבל עקבות לא נמצאו ובינתיים גרף העסקאות המשיך לטפס, עד כדי 230 מיליון טון בפברואר 2009.
התעלומה נפתרה בחלקה כאשר במסגרת נסיונות משרד האוצר לבלום את התופעה ביטלו את המע"מ על עסקאות חמצן דו פחמני – תוך חודש צנח היקף העסקאות והגרף התייצב על מספרים נורמלים של 30 מיליון טון.
 |
| הגרף מטפס אל שיא העסקאות הפיקטיביות |
אלוהים נתן
בסוף 2009 עלו על חשוד מרכזי ראשון, פאבריס סאקון, בעלים של מפעל קטן לטקסטיל המתגורר באחד מפרברי פריז, שבו שכנה חברה פיקטיבית בשם "נתנאל" אשר באמצעותה בוצעו עסקאות בהיקפים גדולים. החקירה הסתעפה והחוקרים החלו להתוודע לעוד ועוד דמויות שסייעו בהפקת מיזם ההונאה, מרביתם יהודים עם נטייה קרימינלית מובהקת ואינספור זהויות בדויות. חלקם נעצרו בצרפת, אחרים נמלטו לכל רחבי העולם.
כאשר תחקירני התוכנית של CANAL+ הגיעו למשרדי החברה של סאקון הם גילו מחסנים נטושים ואת איש הקש המקומי אשר סיפר כי המקום היה רשום על שמו תמורת 10,000 אירו לחודש, אבל מזה כמה שנים שהבעלים נעלמו. "סאקון היה אוהב להתנהג כמו ג'יימס בונד", סיפר בהצללה אחד מעובדי המפעל והפליג בתיאורים על מכוניות פאר, שעוני יוקרה ויאכטות בריבריירה.
משטרת צרפת ניהלה מצוד אחרי מספר קבוצות כאלה, שעקצו את המע"מ באמצעות חשבוניות פיקטיביות גם בתחומים נוספים, סך הכל כמה עשרות יהודים צרפתים בעיקר, שבאמצעות ההון השחור שצברו במהירות הבזק השחיתו את הסביבה הנורמטיבית שלהם, כולל קציני משטרה בכירים ופקידי ממשל. מרביתם היגרו לישראל בחסות חוק השבות ומיוחס להם חלק גדול מגל רכישות הנדל"ן באתרים הכי מבוקשים באזור המרכז.
 |
| סאקון פאבריס "נעלם" בישראל |
מלחמות הגנבים
מלבד המשטרה הצרפתית, והיורופול, גם ארגוני פשיעה פתחו במצוד אחרי אנשי המפתח בפרשה, עבריינים מולטי מיליונרים ואף מיליארדרים, שהם לכשעצמם החלו להסתכסך בינם לבין עצמם. הנוכלים, שנזקקו לשירותים החשאיים של העולם התחתון לצורך הגנה, העברות כספים, סמים ובילויים, מצאו את עצמם במרכזן של מלחמות חיסולים בין ארגוני פשע בצרפת על הזכות לספק את השירותים האלה, ומטבע הדברים גם הפכו יעד לסחיטה.
המקרה הבולט היה רצח סמי סוויד, 44, אחד שהצליח לקחת את הכסף ולהעלם בזמן לטובת חיים חדשים בווילה חלומית בהרצליה פיתוח, אבל השאיר מאחור ארגון פשע אלג'יראי אשר ניסה לסחוט אותו. סוויד המנוח, תורם מוצהר לארגוני הימין, לישיבות ולסתם עניים, העיז לחזור מפעם לפעם לצרפת כדי להסדיר עניינים, בין היתר עם מימרן אשר שמו אינו מוזכר כלל בסרטו שהופק כאמור בשנת 2013.
עם זאת, עקב ההתפתחויות הרבות בעלילה ובחקירה, מימרן לא הוזכר כלל בסרט של +KANAL ורק בשנת 2015 הוא נעצר בחשד למעורבות ברצח סוויד, אבל בסופו של יום הוגש נגדו כתב אישום ממנו עולה כי הוא "רק" סייע לסוויד ולאחרים לממן את התרמית, ובהמשך להסתיר ולשנע את הכסף.
 |
| סמי סוויד. פריז הרצליה פריז |
ב-14 ספטמבר 2010 סוויד היה אמור להיפגש עם מימרן בשעה שמונה בערב ברחבת הכניסה להיפודרום פורט מאיו למירוצי סוסים שבפריז, אבל טרם הגעתו של מימרן חיסלו שני רוכבי אופנוע את סוויד מטווח קרוב. במשטרה הצרפתית לא יודעים לומר האם מימרן ארגן כיפה אדומה לסוויד, שהוא ניהל את כספו, או שזו היתה פעולה עצמאית של ארגון הפשע האלג'יראי.
סוויד היה עבריין מוכר למשטרה בצרפת מתחום האלימות, הימורים והלבנת הון, אבל הוא גם היה העבריין הבכיר ביותר בחבורה המייסדת של הונאת ה-co2 בצרפת, "הגב" של הוגה התרמית, סיריל אסטרוק, הלו הוא אלכס (בני) קאהן בשמו הישראלי, אשר מוכר לצרכני התקשורת בישראל מפרשת ה"פרארי בדיזגוף", או כאיש של עמיר מולנר.
אסטרוק, בן למשפחה יהודית מדרום צרפת הפך לסוכן ביטוח נהנתן שעשה חייל בפריז אבל רצה יותר. אז הוא עבר לקאריביים שם הוא נתן שירותי ביטוח לכנופייה בינלאומית של סוחרי סמים, ובהמשך זיהה בשנת 2008 את הפירצה בבורסת החמצן הדו פחמני, וכל השאר היסטוריה.
 |
| מעצר מימרן על הרצח ב-2015 הניב כותרות בכל אירופה |
אסטרוק הצנום והמבריק אוהב להקיף את עצמו בגנגסטרים, וסוויד היה האיש שלו בפריז. כאשר שניהם נמלטו "עם הכסף" סוויד רכש בית ענק בהרצליה פיתוח, ואילו אסטרוק אשר שינה את שמו לאלכס קאהן התיישב בבית דירות מפואר באילת, שהוא רכש כמה שנים קודם. הנטייה שלו לחיים ראוותניים, חשפה אותו לארגוני הפשע אשר שרצו באותן שנים במועדונים הנחשבים של אילת, אבל בתרנגול הצרפתי שמטיל ביצי זהב זכה אז רק עמיר מולנר, שאלכס קאהן מספר כי התאהב בו מהרגע הראשון ובחר בו להיות "המגן והחבר שלי".
השניים לא נפרדו, גם לא כאשר מולנר נכנס ל-32 חודשי מאסר על תיק האקדח ברמת השקמה, להיפך. שומרי הראש של מולנר התמנו אז לשומרי הראש של קאהן, שמאס באילת ורכש אף הוא וילה ענקית בהרצליה פיתוח, אבל "הסתובב" כל היום עם האוליגרך המקביל לו מרוסיה, מיכאל צ'רנוי. לשניים היו גם חנויות לאוליגרכים בכיכר המדינה, ומועדון לילה לאוליגרכים בטיילת, "הביבלוס", שבו קאהן נחשף לראשונה גם לציבור הישראלי הרחב. בינואר 2011, שומרי הראש הגברתנים שלו (ושל מולנר) הסתלבטו על המאבטח "הרגיל" של המועדון אשר נקלע למצוקה רגשית וירה באחד מהם למוות.
 |
| מלך העקיצות והחיים היפים. אלכס קאהן |
קאהן נעצר למספר ימים ושוחרר, אבל מאז שנחשף לראשונה כי הוא מבוקש בצרפת הוא הפך מאוליגרך ראוותן לאייקון של פשע אשר מסופח לארגון מולנר, מה שנחשף רשמית שנתיים מאוחר יותר בתקרית "הפרארי בדיזנגוף". הוא וארבעה מאנשי מולנר היו מעורבים בתאונת דרכים קלה שהפכה בן רגע למפגן אלימות בוטה נגד כעשרה אזרחים נורמטיבים אשר כעסו על פניית הפרסה של הפרארי, מה שהסתיים בכתב אישום ומעצר של מספר חודשים בסיומם החליט קאהן כי נמאס לו מישראל והוא מוכן ומזומן לקחת עליו אחריות ולהתייצב בפני משטרת צרפת.
כך היה. בינואר 2014, עזב קאהן את ישראל ונחת בפריז, שם הוא נעצר מיד על חלקו לכאורה ב"עוקץ של המאה", עם דרישה מקדמית ל-10 שנות מאסר. אחרי 15 חודשים במעצר הוא שוחרר במפתיע עם אזיק אלקטרוני המוודא שלא ייצא בימים מתחומי העיר פריז, ושבלילות הוא אינו יוצא מכלוב הזהב התורן שלו.
פרקליטיו של אלכס קהאן, עו"ד שרון כהן ועו"ד אייל לביא מסרו בתגובה: "צר לנו על פרטים שהובאו בכתבה.
מר קהאן מעולם לא הורשע בשינוע סמים, מר קאהן נתן שירותי ביטוח לנאשמים בהברחת סמים. אין בין מר קהאן קשר ישיר או עקיף למר סוויד המנוח או ארנו מימרן, מר קאהן חזר לצרפת לרצות עונש מאסר מתיק משנת 2003, ובמקביל נחקר בצרפת במסגרת קבוצה אחרת של הונאת מע"מ, ולאחר מכן שוחרר, והוא כיום ממתין להחלטה האם יוגש כנגדו כתב אישום בפרשה.
כמו כן, מר קהאן לא נעצר בישראל בגין האירוע שצוין במועדון "הביבלוס", אלא עוכב לתשאול בלבד. בניגוד לאמור בכתבה, מר קהאן רשאי כיום לנוע ברחבי צרפת ללא מגבלה, ולא קמה כל דרישה מצד הרשויות בצרפת למאסרו".
 |
| החבר של מולנר |
בינתיים בישראל
פאבריס סאקון, שנעצר בצרפת והוגש נגדו כתב אישום על גניבה של 43 מיליון אירו, הורשע שם שלא בפניו מאחר ונמלט לישראל, נגזרו עליו חמש שנות מאסר וקנס של 43 מיליון אירו. מסיבה לא ברורה, הצרפתים לא ביקשו להסגיר אותו, אלא שהתעלומה בנוגע ל"וויתור" של הצרפתים על סאקון מתעצמת לנוכח ה"וויתור" של הישראלים לשותפו בתיק, אהרון כהן.
האחרון נעצר בישראל לאחר שבחשבון בנק על שם בן משפחה צעיר בסניף הים של בנק הפועלים בנתניה נתפסו 62 מיליוני שקלים שהגיעו מהונג קונג. המידע על כך התקבל מהחוקרים הצרפתים שטענו כי כהן השתייך לקבוצה של סאקון, לטענתם הוא ישב בהונג קונג וניהל את רכישת הסחורות בעשרות מיליוני הדולרים שהגיעו מהחברות הפיקטיביות של העוקץ, בעיקר מותגי יוקרה, ואת מכירתם בצרפת ושאר מדינות.
בסיום חקירת יאחב"ל, שנוהלה על ידי ראש הדסק הצרפתי דאז, רפ"ק אלן אבשלום, לא הצליחו להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי, שמקור הכסף הוא בעבירת המרמה בצרפת. החוקרים כן הוכיחו את הדיווח הכוזב לבנקים – החשבונות נפתחו על ידי בן משפחה צעיר בזמן שהנהנה בכסף היה אהרון כהן.
הסנגור של כהן, עו"ד איתן לירז, הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות על כך שהמדינה תסתפק בהרשעה על עבירה של הימנעות מדיווח, ותחלט לאוצר המדינה 22 מיליון מתוך 62 המליונים שהוברחו, וכך למעשה, מדינת ישראל סייעה לאהרון כהן וסאקון להלבין את הכסף שהם גנבו לכאורה מהמע"מ של הצרפתים.
המשך יבוא.
