המשטרה נמצאת בפיגור ניכר ואינה ערוכה להתמודדות עם האתגר של פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית. כך כותב מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שערך על מערך חקירות הסייבר המשטרתי.
מנתוני המשטרה עולה כי מספר תיקי הסייבר הוכפל בתוך שלוש שנים בלבד. בשנת 2013 טופלו 876 תיקי סייבר לעומת 1,650 תיקי סייבר בשנת 2015. המשרד לבטחון הפנים מעריך כי שיעור הדיווח על אירועי פשיעת סייבר נמוך ועומד על 9 אחוז בלבד לעומת 45 אחוז בעבירות אלימות. כ-230 אלף בני אדם נפגעו בישראל מפשיעת סייבר ב-2015. למרות שמספר תיקי הסייבר הוכפל, צמצמה המשטרה בשנת 2016 את תקציב ההצטיידות של מערך הסייבר בשליש, כך שהיקף התקציב הוא במגמה הפוכה לגידול בדרישות השטח.
התוצאה: בסקר ביטחון אישי לשנת 2015 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמצא כי 90 אחוז מהמתלוננים למשטרה בתיקי סייבר לא היו מרוצים מטיפול המשטרה בתלונתם. בדיקת מבקר המדינה את מערך הסייבר המשטרתי חושפת ליקויים רבים.
אי–הלימה בין תקן כוח האדם לצרכים: באוגוסט 2016 מנה תקן יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 כשליש מהיקף כוח האדם הנדרש, ומספר החוקרים היה ברמה שתוכננה לשנת 2010, על פי תוכניות ארוכות טווח מוקדמות של המשטרה.
פיצול והסטת עבודת מערך הסייבר: המבקר מצא כי יחידות הסייבר המחוזיות, שייעודן לטפל בעבירות סייבר מתוחכמות טכנולוגית, "מבוזבזות" ועיקר עבודתן מנותב לסיוע טכני במיצוי ראיות דיגיטליות ליחידות החקירה המחוזיות המטפלות בעבירות "קלאסיות" – על חשבון התמקצעות בלוחמה בפשיעת הסייבר. "פיקוד המחוז מַפְנה את מחלקי הסייבר לסייע לצוותי חקירה אחרים במחוז בטיפול בחומרי מחשב. מצב זה אינו מאפשר למחלקי הסייבר להקצות את משאביהם לטובת טיפול בתיקי פשיעת סייבר מורכבת שבתחומי אחריותם, ופוגע במקצועיותם ובמיומנותם של חוקרי מחלקי הסייבר", כותב המבקר. "אם המשטרה רואה צורך בתוספת חוקרים שיעסקו במיצוי ראיות דיגיטליות בעבירות 'קלאסיות', עליה לוודא שאין הדבר יבוא על חשבון התמקצעותם של חוקרי המחלקים שייעודם הוא עבירות סייבר מורכבות טכנולוגית".
המבקר מצטט את סגן ראש אח"מ שאמר בדיון ב-2015 כי "יתכן והיה נכון להקים יחידה ארצית גדולה וחזקה ולא להפנות משאבים למחוזות… הניסיון מוכיח כי בשל מחסור במשאבים במחוזות קיים סיכון כי משאבים אלה יופנו למשימות אחרות".
המבקר מציין חקירות סמויות שנערכו במקביל אחר עברייני סייבר, כגון האקר המפתח סוסים טרויאניים ושותפיו, בכמה יחידות סייבר מחוזיות במקביל, ללא תיאום ושיח בין היחידות, וללא מעורבות של היחידה הארצית בעלת הראייה המערכתית והיכולות הטכנולוגיות המתאימות. הפיצול הגיאוגרפי, סבור המבקר, מיותר, שכן לפשיעת סייבר חוצת הגבולות אין מיקום גיאוגרפי מדויק. מבנה פריסת המערך המבוזרת, אינו מותאם לדברי המבקר התמודדות עם הפשיעה המתוחכמת טכנולוגית ותפיסת ההפעלה של המערך המשטרתי תואמת את מצב הפשיעה והאתגר הטכנולוגי שהיו בשנת 2000, ולא את מאפייניה הייחודיים של פשיעת סייבר שהתפתחו דרמטית מאז".
קושי בגיוס עובדים ובשימורם: לדברי המבקר שפירא, קיים קושי לגייס כוח אדם למערך הסייבר בשל השכר הנמוך המוצע למועמדים בהשוואה לגופים מתחרים במגזר הציבורי והפרטי. המשטרה ומשרד האוצר גיבשו טיוטת הסכם העסקה מיוחד אשר יציע שכר גבוה בהרבה מזה המשולם כיום למועמדים "מומחים". עם זאת, עד ינואר 2017 לא הושג הסכם סופי. לקצין חקירות סייבר המועמד למשטרה מוצע שכר של כ-13,250 שקל לעומת 28 אלף שקל במקום עבודה אזרחי, ולנגד טכנולוגיה סייבר מוצעים כ-10,000 שקל לעומת 19 אלף שקל בעבודה אזרחית. "פערי השכר מקשים על מערך הסייבר לגייס ואף לשמר כוח אדם מתאים מן הבחינה הטכנולוגית", כותב המבקר. "חוקרים רבים שאינם מתוגמלים מבקשים לעזוב וקיים חשש מעזיבת כוח האדם האיכותי, שהוא עמוד התווך של המערך".
