![]() |
| איתמר שמעוני |
הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות תתכנס מחר (שלישי, 21.2) לדון בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להשעות את ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני. המדינה מבקשת להשעות את שמעוני נוכח כתב האישום המייחס לו עבירות של לקיחת שוחד, איסור הלבנת הון והפרת אמונים. חברי הוועדה הם מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט משה גל, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר מרים רוזנטל וראש המועצה המקומית ירוחם לשעבר מוטי אביסרור.
בבקשה להשעיית שמעוני כתב היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי העבירות אותן ביצע שמעוני, על פי כתב האישום, נעשו תוך ניצול מובהק של מעמדו ותפקידיו. "נוכח חומרת המעשים, אף שמדובר בכתב אישום ולא בהרשעה, המשך כהונתו עלול לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור ובערכים של שלטון החוק", כתב מנדלבליט. "המעשים המיוחסים לשמעוני נוגדים בבירור את טוהר המידות המצופה ממי שמכהן במשרה ציבורית ואשר אמון על ענייני הציבור וקופת הציבור".
החוק מכוחו הוקמה הוועדה שתדון בהשעיית שמעוני קובע: "הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד ראש רשות כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, רשאית הוועדה לבחינת השעיה… לאחר שנתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את ראש הרשות מכהונתו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות… החליטה הוועדה להשעות ראש רשות מכהונתו, תיתן את דעתה לעניין תפקידים שיהיה רשאי למלא כחבר המועצה בתקופת ההשעיה, ורשאית היא לקבוע סייגים למילוי תפקידים אלה. החלטת הוועדה תתקבל בתוך 30 ימים".
![]() |
| היועמ"ש, אביחי מנדלבליט |
לשם קבלת החלטתה תשקול הוועדה, בין השאר, את העבירות המיוחסות לראש הרשות בכתב האישום, נסיבותיהן, היקפן והתמשכותן; מספר הפרשות בכתב האישום; הזיקה בין האישומים המיוחסים לראש הרשות ובין סמכויותיו ותפקידיו כראש הרשות ופרק הזמן שחלף מהמועד שבו בוצעו העבירות.
לדברי מנדלבליט, "החוק מהווה כלי חשוב להתמודדות עם שחיתות שלטונית ברשויות המקומיות ונועד למנוע מצב בו ימשיך בכהונתו מי שהוטל צל כבד על יושרתו האישית. טוהר מידות הוא מתכונות היסוד הנדרשות לנבחר ציבור… המחויבות לשמירה על ערכי הליבה של השירות הציבורי, ובמיוחד על טוהר המידות וצביונו המוסרי, אינה מתיישבת עם המשך כהונתו של מר שמעוני כראש העיר".
לפני שחוקק החוק להקמת הוועדה להשעיית ראשי רשויות בגין הגשת כתב אישום, היתה הסמכות להעברת ראש עיר מתפקידו נתונה למועצת הרשות. לאחר שמועצות הערים בבת ים, נצרת עלית ורמת השרון נכשלו בהשעיית ראשי הערים שלמה לחיאני, שמעון גפסו ויצחק רוכברגר בגין כתבי אישום, קרא בג"צ להוצאת הכוח מידיהן, ובעקבות זאת נחקק החוק ב-2013. בפסק הדין בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד לחיאני, נכתב: "לראש הרשות מעמד פוליטי חזק במועצת הרשות, ועל כן יהא סיכוי 'טוב', אך עגום מאוד, שגם אם ההתנהגות אינה הולמת כל עיקר לא יודח ראש הרשות בשל כוחו הפוליטי".
בבג"צ דומה בעתירת תנועת אומ"ץ נכתב: "מראית פניו של השלטון המקומי במדינת ישראל אינו עניינם הפרטי של תושבי נצרת עלית, רמת השרון או כל רשות מקומית אחרת. בחירתו של ראש עיר הנאשם בביצוע עבירות הנוגעות לטוהר המידות ולניקיון הכפיים הציבורי, עשוי לפגוע פגיעה של ממש במעמדן של כלל רשויות השלטון במדינת ישראל. מעמדן של רשויות אלה כולן מושתת על אמון הציבור ביושרן ובניקיון כפיהן, ויש להיזהר מפני כרסום מסוכן והתערערות מעמדן בעיני הציבור נוכח העובדה שאנשים אשר התנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי, ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור ועל אינטרסים ומשאבים ציבוריים".
![]() |
||
| עו"ד אייל אביטל |
בבקשה להשעיית איתמר שמעוני, מבקש היועמ"ש מנדלבליט כי הוועדה המיוחדת, המסונפת למשרד הפנים, תורה כי שמעוני יהיה מנוע לא רק מכהונת ראש עיר, אלא גם ממילוי תפקידים מהותיים כחבר מועצת העיר. היועמ"ש מבקש למנוע משמעוני כל תפקיד בעל השפעה על התנהלותה התקינה של העיריה וניהול כספי ציבור, ולאסור על כהונתו בועדת כספים, ועדת מכרזים, ועדת תכנון ובנייה, ועדת ביקורת וכל תפקיד בתאגידים עירוניים.
עו"ד אייל אביטל, המייצג את שמעוני יחד עם עו"ד ששי גז, ציין כי לאחר הגשת כתב האישום, דחה בית המשפט בקשה של הפרקליטות להורות על "איסור עיסוק" של שמעוני במסלול מקביל, כחלק מתנאי השחרור בערובה בהליך הפלילי. בית המשפט קבע כי ההליך המנהלי בוועדה לבחינת השעיית ראשי ערים הוא שיקבע את התוצאה. בינתיים, נדחתה גם בקשת הפרקליטות להכפיל את היקף ההפקדה הכספית שנדרשה משמעוני בתנאי השחרור מ-100 ל-200 אלף שקל.
ללא קשר לעניין ההשעיה, אומר עו"ד אביטל כי "מקריאת חומר הראיות המצוי בתיק החקירה, עולה בבירור כי כתב האישום לא משקף את הראיות ובין חומר הראיות לכתב האישום קיים פער עצום. הדבר יתברר במהלך המשפט".












