 |
| "לא ברחתי, אני בגלות לפרנסתי". בני אלבז |
מיכל קליינמן, הגננת לשעבר אשר נאשמת בסדרת מעשי הונאה בהיקף 24 מיליון שקל, כסף שקיבלה מבנקים ולקוחות עבור השקעות בנכסים שלא היו בבעלותה, טוענת בפנייה לבית המשפט כי היא קורבן של הזמר בני אלבז, אותו הציגה בחקירות המשטרה כחבר קרוב אשר לא היה קשור להונאות המיוחסות לה.
בפנייה החדשה לבית המשפט מבקשת קליינמן לאפשר לה לדווח כעת על חלקו לכאורה של אלבז בפרשה, לטענתה הדיווח יוביל לאיתור חלק מ-24 מיליון השקלים שנטען כי היא קיבלה במרמה מבנקים ומשקיעי נדל"ן בארבע השנים האחרונות, כסף שנעלם ואין לו זכר בחשבונותיה השונים.
קליינמן, תושבת מודיעין, עצורה זה שנה בכלא נוה תרצה על עבירות הונאה והלבנת הון. בכתב האישום שהוגש נגדה עולה כי בספטמבר אשתקד, כאשר "מעיין הכספים" שלה יבש והיא התקשתה להחזיר הלוואות לנושים ולקוחות, היא החלה לנתק קשר, עזבה את ביתה ובהמשך אף "ירדה למחתרת", כאשר בחלק מהזמן היא שהתה עם אלבז במלון בתל אביב. בחודש אוקטובר, זמן קצר לפני מעצרה של קליינמן, אלבז יצא מהארץ.
לפני שעזב הפגיש אלבז את קליינמן עם חברו, יוסי הררי מקיסריה. הררי נחקר במשטרה והסביר כי אלבז הציע לו להיכנס לעסקים עם קליינמן החולשת על עשרות מיליונים. לפי כתב האישום, מאוחר יותר אלבז נכח גם בפגישת "בוררות" שזימן הררי בין קליינמן לבין עורך דינה לשעבר, עו"ד יהודה זינגר, אשר ערך עבורה חוזים ואשר לטענתה במשטרה הוא "הונה" אותה. לאחר הבוררות אצל הררי אשר לא הניבה החלטות (להררי לא מיוחסת כל אשמה בתיק), הוזמן עו"ד זינגר לבוררות נוספת בנוגע ל"מחלוקות הכספיות" שלו עם קליינמן, והפעם בוררות שנטען כי היו בה מאפייני סחיטה מצד עבריינים מהכפר ג'ואריש ברמלה.
 |
| מיכל קליינמן. חמישה סנגורים וגרסה חדשה |
במכתב שהפנתה קליינמן מהכלא לשופטת מיכל ברנט מבית משפט המחוזי מרכז בלוד, היא טוענת כי היא מבקשת כעת "למסור דיווח מפורט לפרקליטות על מעורבותם של בני אלבז ושותפיו בפרשה". לטענתה, היא היתה כלי בידיהם ואף היתה נתונה לאלימות וסחיטה באיומים מצד אלבז במשך מספר שנים, ולכן בעת חקירתה במשטרה היא לא מסרה את שמו ולא פירטה את טענותיה נגד "אלבז ושותפיו בעולם תחתון".
מטבע הדברים נשאלת השאלה, מדוע קליינמן לא מסרה במשטרה על הקשר הזה עם אלבז, קשר שהיא נחקרה עליו ממושכות, ומה המשמעות המשפטית של הגרסה החדשה. לטענתה, כלפי חוץ היא הציגה מצג שווא על פיו אלבז היה מעורב בענייניה כבן זוגה בלבד, רק משום שהיתה מאוימת ממנו על רקע כספים שלוותה ממנו, באמצעות אנשים המזוהים עימו בשוק האפור.
"קיים מחדל חקירתי חמור בכך שגורמים אלו לא נחקרו ביחס לפרשה", טוענת כעת קליינמן במכתב שכתבה מהכלא בכתב ידה. "חלקם נחקרו אבל לא נעשה דבר למרות עדויות בתיק המעידות על מעשיהם… כתב האישום לוקה בעצימת עיניים מצד הפרקליטות אשר מתעלמת מן המלחמה המתנהלת בין בני אלבז לבין עו"ד זינגר, על גבי". לדבריה, אם יתאפשר לה כעת למסור את הדיווח המפורט שלה, הוא "ישפוך אור על הפרשה, ויאפשר למצוא ולהשיב את כספי המלווים".
בסוף אוגוסט 2015, כאשר מצבה הכלכלי כבר היה בכי רע, ורגע לפני הצטברות התלונות נגדה במשטרה, ביקשה קליינמן הלוואה של 350 אלף שקל מבנק הפועלים, לאחר שכבר קיבלה מיליוני שקלים בהלוואות בנקאיות בשנים קודמות – חלקן על בסיס הצהרות הון כוזבות ומזוייפות לכאורה. לטענתה כעת, את ההלוואה האחרונה, שלא אושרה, היא נסחטה לבקש עבור אלבז אשר נכח איתה בפגישה עם מנהלת הבנק.
מנהלת סניף בנק דיסקונט במודיעין, דנה מזור, העידה בשבוע שעבר עם תחילת שלב ההוכחות במשפט. מזור העידה כי אכן באוגוסט 2015 קליינמן ובני אלבז באו לפגישה עימה סניף. אלבז, טענה מנהלת הבנק על דוכן העדים, הוצג בפגישה כבן זוגה של קליינמן וכשותף לעסקיה ולענייניה הכספיים, אולם לא היה זכור לה שהוא עצמו דיבר איתה על הכסף שקליינמן ביקשה. מזור העידה עוד, כי היא מכירה את קליינמן במשך שנים לא מעטות בהן היא הותירה עליה רושם חיובי ביותר כאשת עסקים מיומנת וחריפה.
 |
| איש החוזים. עו"ד יהודה זינגר |
כאמור, במשטרה קליינמן הכחישה את רוב הטענות שהועלו נגדה וסירבה להפליל את אלבז או לקשור אותו למעשים שיוחסו לה, כעת היא משנה אסטרטגיה ומציגה לראשונה טענות נגדו במכתבים שכתבה ישירות לבית המשפט. לדבריה, היא נמנעה מעדות נגדו לאורך כל המעצר והחקירות, עקב אי אמון בסנגור הציבורי שלה אותו ביקשה להחליף לאחרונה. אלא שמתחילת מעצרה לפני שנה החליפה קליינמן לפחות ארבעה סנגורים, חלקם ציבוריים, ולאחרונה מונתה לה סנגורית חמישית, פרטית, עו"ד נירה בן דוד.
אלבז השוהה זמן רב בחו"ל כתב בחודש אוגוסט בדף הפייסבוק שלו: "הודעה לכל הרכלנים. מדברים שאני בחו"ל כבר כמעט שנה, ולצערי רצות שמועות בכל מקום שבני אלבז ברח מהארץ בגלל שהמאפיה בארץ מחפשת אותו. אז לכל הרכלנים תמשיכו לרכל ולפתוח מאפיית פיתות חומוס וצ'יפס. לא יקום בן אדם בעולם שאברח מהארץ בגללו. אולי הפוך… אני בגלות לפרנסתי, מופיע שר ליהודים כשרים ויפים. מנסים להפוך את הנסיעה שלי הארוכה לשמועות זולות וחסרי ערך. בקרוב תיגמר הגלות הזו בעזרת השם".
בתגובה ל"פוסטה", על התפנית במשפט אותה מנסה קליינמן להוביל באמצעות המכתב, מסר אלבז כי הכיר את קליינמן תקופה קצרה בלבד כאשת עסקים שנקלעה למצוקה אישית וסייע לה: "מיכל קליינמן צריכה להגיד כל בוקר תודה לקדוש ברוך הוא שהיה לה חבר טוב ורחמן כמוני שהציל אותה משני נסיונות לפגוע בעצמה, אני עזרתי לגברת הזו ממקום טוב ומתוך אמונה שהיא לא כזו נוכלת ורמאית. רק לאחר שטסתי לחו"ל הבנתי מתוך הכתבות שפורסמו בעניינה כי מדובר ברמאית סדרתית. אם מיכל קליינמן היתה נותנת לי 24 מליון שקל הייתי שמח להגיד שקיבלתי ממנה סכום כזה. אני מאוד מופתע לשמוע את הדברים האלה, ואם אתבקש להשיב על שאלות של גורמי החוק אעשה זאת. עד שבית משפט לא יקבע אחרת אין לי מה להוסיף בנושא".
 |
 |
| עו"ד רינת פרידמן | עו"ד יוסי אשכנזי |
הסדר טיעון ג'ואריש
בתוך כך, לאחרונה נחתם הסדר טיעון בעניינם של רפי מזרחי ויוסף עבד אל גאני, הנאשמים בסחיטת עו"ד יהודה זינגר אשר נטען כי ערך חלק מחוזי ההלוואות של קליינמן עם משקיעים שונים. מזרחי ועבד אל גאני, בעלי עבר פלילי, הואשמו כי בשליחותה של קליינמן ואנשים מטעמה, ובהסכמת זינגר, הם יזמו פגישת בוררות בג'ואריש בה הוא עומת עם עבריינים אשר הציגו לו את טענותיה ודרישותיה הכספיות של קליינמן. במהלך הפגישה, נחטף מזינגר מכשיר הקלטה עליו שמר שיחות נוספות שלו עם לקוחות, והבוררים מג'ואריש דרשו ממנו שישלם את ה"חוב" לקליינמן, 6 מיליון שקל, תמורת החזרת מכישר ההקלטה.
מזרחי ועבד אל גאני הודו במיוחס להם והורשעו בקשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים. לדברי התובע, עו"ד רועי לוס מפרקליטות מחוז מרכז, חלקם בסחיטה היה משני. לפי הסדר הטיעון אותו הובילו עו"ד רינת פרידמן ועו"ד יוסי אשכנזי, השניים ירצו עד שישה חודשי עבודות שירות. ההסדר יוצג לבית המשפט בקרוב.
עניינו של הנאשם הנוסף באירוע הבוררות בג'ואריש, עו"ד תייסיר אבו שעבאן מלוד, אינו נכלל בהסדר.
