 |
| עציצי מריחואנה על אדן החלון. דרושה הבחנה (צילום ארכיון להמחשה) |
נציגי המדינות החברות באו"ם אישרו השבוע (19.4) את המסמך הקורא לשינוי מדיניות "המלחמה בסמים" ומעבר מגישה בינלאומית של הפללה לגישה של חינוך, טיפול ושיקום. בתחילה היו הערכות שונות לפיהן העצרת הכללית של האו"ם, שהתכנסה כדי לדון במדיניות העולמית בנושא הסמים, תעלה במסמך את המילים "אי הפללה", אולם מילים אלה הושמטו מהנוסח האחרון שאותו אישרו נציגי המדינות. עם זאת, תומכים בלגאליזציה מרוצים מהכיוון הכללי שהוצג במסמך.
למרות שלהחלטת האו"ם אין תוקף משפטי כלשהו, בישראל יש מי שכבר לקח את הנושא צעד אחד קדימה: עו"ד אבי עמירם, סנגור פלילי רב מוניטין, שעוסק לא פעם בייצוג נאשמים בעבירות סמים. במכתב לשרת המשפטים איילת שקד מציע עו"ד עמירם להכניס "תיקון לפקודת הסמים המסוכנים – גידול סם". לדבריו, "קשה להתעלם מהיקף התיקים העוסקים בעבירות גידול סם שעיקרם 'גידול לצריכה עצמית', ועל עוול מובנה שמתרחש בניהול תיקים אלה". לדברי עמירם, "העוול" בא לידי ביטוי בהרשעות מיותרות, עד כדי הרשעות שווא.
 |
|
| עו"ד אבי עמירם |
עו"ד עמירם מציע במכתבו "שינוי ורענון" לפקודת הסמים המסוכנים, בשני היבטים. האחד, שינוי סעיף 6 לפקודה, כך שתתבצע הבחנה בין גידול לצריכה עצמית לבין גידול שאינו כזה (לצרכים מסחריים) – הבחנה שאינה קיימת בחוק כיום.
"בתי המשפט מתמודדים לאחרונה, בהשוואה לשנים עברו, עם תופעת גידול מריחואנה, שמהותה נועדה לצריכה עצמית", כותב עמירם לשרה שקד. לדבריו, צרכנים הנזקקים לסם אינם מעוניינים לבוא במגע עם עבריינים, ובמקביל אין להם את הממון הנדרש כלכלית לרכוש את הסם, שמחירו רק הולך ומאמיר עקב פעילות האכיפה הנמרצת.
לכן, הוא כותב, הם פונים ל"אפיק סטרילי" אך מנוגד לחוק – גידול לצריכה עצמית, "אלא שהתביעה אינה מבחינה בין גידול לצריכה עצמית לבין גידול סיטונאי", מסביר עמירם ומוסיף כי הפרקליטות מסרבת לייצר פרקטיקה משפטית לפיה תיעשה הבחנה כמתבקש: "עתירתה העונשית המסורתית של התביעה בעבירת גידול היא למאסר מאחורי סורג ובריח, כאשר אורכו תלוי בכמות הסם שגידלו".
מאחר שבית המשפט קיבל את עמדת התביעה בנושא, לדברי עמירם "אין מנוס מתיקון הפקודה".
 |
ההיבט השני, שינוי הגדרת צמח המריחואנה (קנאביס) בחוק. לדברי עמירם, חלקים רבים של צמח המריחואנה אינם מכילים את החומר הפסיכואקטיבי (THC) שבגינו נאסר השימוש בסם, דבר שלדבריו יוצא "ניפוח מלאכותי משמעותי" של משקל הסם. עמירם מציין ביחס לשינוי ההגדרה, בין היתר, כי עיקר החומר הפסיכואקטיבי מצוי בתפרחת הצמח הנקבי של הקנאביס, כשזה ראוי לשימוש רק לאחר ייבושו.
לדברי עמירם, ההגדרה חייבת להתייחס לריכוז החומר, וככל שיהיה קטן משני אחוזים, לא יעמדו חשודים לדין בגין גידולו. לדברי עו"ד עמירם, הגדרה "מזוקקת" של הקנאביס תוציא צמחים או חלקים משמעותיים שאינם מכילים את החומר הפסיכואקטיבי, בעוד שההגדרה החדשה תגרור אחריה העמדה לדין "מזוקקת" בפני עצמה, כך ש"נאשמים יתנו את הדין על כמות אפקטיבית של מריחואנה שנמצאה ברשותם ולא על כמות פיקטיבית".
עו"ד עמירם – המוכן לעמוד בראש ועדה שתחקור את העניין ותמסור המלצותיה לשרת המשפטים – גורס עוד כי שינוי בהגדרה יוביל בהכרח להפחתה משמעותית של מספר החשודים שיועמדו לדין, ובהתאם לכך גם להפחתה משמעותית בהיקף המורשעים בפלילים.
בכתיבת ההצעה לתיקון השתתף גם עו"ד מור שטרומינגר ממשרדו של עו"ד עמירם.
