 |
| נעל אחריה את הדלת והיא התחננה שיפסיק |
ז'ק טולדנו, בעל מינימרקט מהדרום, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בכל עבירות המין שיוחסו לו, בהם אינוס קטינה, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, ועבירות נוספות. השופטים חני סלוצקי, אלון אינפלד ואריאל חזק הרשיעו את הנאשם ברוב קולות של שניים (השופטים סלוצקי ואינפלד) מול אחד.
הפרשה החלה סמוך לסיום שנת 2014, כשהמתלוננת היתה בת 14. בכתב האישום נטען מאחר שהתגוררה סמוך למינימרקט והוריה נהגו לקנות שם, היא הכירה היטב את הנאשם שהיה אז בן 61, סבא לנכדים. בשלב מסוים החל האיש להטריד את הנערה, הסלים את מעשיו לנגיעות שבגינן הוא מואשם במעשים מגונים, עד שבאחת ההזדמנויות – כשהגיעה אליו לחנות ובמקום לא היו לקוחות – נעל את הדלת אחריה ואנס אותה על אף שהתחננה שיפסיק.
לאחר מכן עברה הנערה מסכת של הטרדות מיניות, איומים ועבירות מין שביצע בה הנאשם, מעקבים, הצעות מגונות והצקות שונות. כשלא יכלה לספוג עוד, שיתפה בנעשה את אחת מחברותיה של אמה, ורק אז הוגשה תלונה במשטרה. בעדותה בבית המשפט תיארה הקטינה מה עבר עליה, כשנשלחה לחנות על ידי הוריה, שלא ידעו דבר. היא סיפרה כיצד הנאשם דאג להישאר איתה לבד בחנות, בכך שביקש ממנה להמתין כי "הוא עם אנשים", וכשנותרו לבדם, לקח אותה לחלק האחורי של המינימרקט וביצע בה את מעשיו.
בעדותה המפורטת המשיכה הקטינה לספר כיצד הפכה למטרה של הנאשם גם מחוץ לחנות. הוא נהג לעקוב אחריה, הציע לה הצעות מגונות ודיבר אליה בשפה בוטה וגסה, ולא עזרו כל ניסיונותיה לגרום לו להפסיק. "אני ילדה בת 14, ואתה אומר לי דברים כאלה", הטיחה בו באחת הפעמים. כשתיארה את המצוקות הנפשיות אליהן נקלעה החלה הקטינה, כיום בת 17, לבכות.
 |
 |
 |
|
| השופטת סלוצקי | השופט איינפלד | השופט חזק |
הנאשם, באמצעות סנגוריו, עורכי הדין משה מרוז ומשה פלמור, הודה בבית המשפט כי בניגוד למה שאמר בחקירתו במשטרה, קיים עם הקטינה קשר בעל אופי מיני, אבל הכחיש את מרבית האירועים אותם תיארה הקטינה. לדבריו היא חיזרה אחריו, והדבר החמיא לו ולכן שיתף פעולה, אולם מעבר לשיחות וחילופי הודעות, לדבריו לא היה דבר. את גרסתו הראשונה הסביר בכך שפחד שהדבר ייוודע לאשתו ולמשפחתו.
השופטים נחלקו כאמור באשר להרשעה. השופטת סלוצקי, אב בית הדין, הכריעה חד משמעית לטובת הקטינה: "עדות המתלוננת בכללותה הותירה רושם מהימן. גרסתה עקבית, לרבות בעת העימות שנערך בינה לבין הנאשם בחקירה במשטרה, ובמהלך שתי עדויותיה בבית המשפט".
מול גרסתה העקבית של המתלוננת, הוסיפה השופטת סלוצקי, "עומדת גרסתו 'המתפתחת', גם לפי דברי הסנגור, של הנאשם, שתחילה הכחיש כל קשר מיני עם המתלוננת… ואילו עדותו בדוכן העדים היא בעיקרה עדות על כוונות מיניות שהיו לו כלפיה, כוונות שלא התממשו לגרסתו".
השופטת קבעה עוד כי "המתלוננת היתה בעת האירועים בעלת יכולת והבנה לא גבוהים את המצבים שנקלעה לתוכם, הן בשל גילה הצעיר והן בשל חוסר ניסיונה המיני, תמימותה ומרכיבי אישיותה… והנאשם ניצל זאת…".
בשלב הזה מנתה השופטת סלוצקי אחת לאחת את טענות הסנגורים, והסבירה למה אינה מאמינה לגרסת הנאשם. את הסתירות בין עדותה בחקירת המשטרה לבין זו שבבית המשפט, קיבלה השופטת כחלק מהלחץ בו היתה שרויה הקטינה.
 |
 |
|
| עו"ד משה מרוז | עו"ד משה פלמור |
הסנגורים העלו תהיות שונות לגבי עדויותיה של המתלוננת והתנהלותה – למשל, מדוע חזרה לחנות שוב ושוב, או מדוע בפייסבוק שלה כתוב שהוא בת 19 – אולם השופטת קעקעה את כולן בטענה שקיבלה הסברים מניחים את הדעת למרבית הדברים, שגרסתה של הקטינה קיבלה חיזוקים מעדויות אחרות, וממילא אינה מאמינה לגרסת הנאשם; לא לכך שלא היה מודע לגילה של המתלוננת, ולא להכחשתו את המגע הגופני. השופט אינפלד הצטרף לדעתה, עם נימוקים משלו לגבי הצורך בהרשעה.
לעומתם, השופט חזק סבר כי עורכי הדין מרוז ולנקרי הצליחו להטיל ספק בגרסת המתלוננת לגבי האונס: "אסכים לכך שקיימות ראיות שהן מעבר לספק סביר לכך שהנאשם קיים יחסי מין עם המתלוננת, ובכך ביצע עבירה של בעילה אסורה של קטינה מתחת לגיל 16", כתב החלטתו. "יחד עם זאת… מצאתי לנכון לקבוע שגרסת המתלוננת העלתה מספר תהיות… בהצטרף אותן תהיות זו לזו, קמה על פי הבנתי מסה קריטית של ראיות בעלות קושי, שלא תאפשר להרשיע הנאשם באונס המתלוננת מעבר לכל ספק סביר…".
בשולי הדברים נקבע בהחלטת השופטים כי הדברים שאמרו לגבי חקירת המתלוננת והעימות שנערך בינה לבין הנאשם, שבו בשל תקלה טכנית צולמה רק המתלוננת, מה שלטענת סנגוריו של הנאשם הגביר את האמפטיה כלפיה, יועברו לעיון פרקליט המחוז כדי שיפעל כפי שימצא לנכון.
את הפרקליטות ייצגה בתיק עו"ד אלין שקאף.
