 |
| האם המקור הדיח, והאם המשטרה תחשוף אותו? (אילוסטרציה) |
שופטת בית משפט השלום בקריית גת, רובין לביא, הורתה למשטרת אשדוד לחשוף מקור מודיעיני שהביא להעמדתו לדין של עבריין סמים אשר נתפס עם שבעה גרם הרואין – או לחזור בה מכתב האישום.
המשטרה ביקשה שבועיים לצורך קבלת החלטה בעניין.
בדצמבר האחרון עצרו בלשי תחנת אשדוד את יורם עמוס (43), תושב העיר, במדרגות ביתו. בחיפוש על גופו לא מצאו דבר, אך מאחר והגיעו אליו בעקבות ידיעה מודיעינית מדויקת, הם המתינו שיעשה את צרכיו. כעבור זמן מה פלט עמוס שבעה זרגים עטופים היטב ובתוכם נמצא הרואין. עמוס, שרק כמה שבועות לפני כן סיים טיפול גמילה, הואשם בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.
נציג המשטרה אמר לאחר מעצרו, בבית המשפט, כי על פי המידע המודיעיני עמוס קונה סמים בלוד ורמלה, וסוחר בהם באשדוד. הנאשם עצמו טען כי ההרואין הוא לצריכה עצמית.
שלושה חודשים לאחר הגשת כתב האישום הוציאה המשטרה תעודת חיסיון על שמו של המקור מוסר הידיעה המודיעינית, על חלק מהמידע ועל זמן מסירתו.
הסנגורית של עמוס, עו"ד חן בן חיים, עתרה לגילוי הראיה החסויה, בטענה ש"מעורבותו של המקור במקרה הזה לא הצטמצמה למסירת מידע בלבד, כי אם למעורבות של ממש ושותפות בעבירה".
לדבריה, אותו אדם לא הועמד לדין, ואף סגרו לו תיק אחר בתמורה לדיווח על חברו. טענת התביעה המשטרתית, כי החיפוש שנערך על עמוס נעשה לפי כללי "הלכת בן חיים" (קיום חשד סביר) מבלי שלשוטרים היה צו חיפוש, רק מחזקת את טענת הסנגורית כי הדיווח על עמוס היה "דיווח חם" שנמסר ממש בסמוך לחיפוש ולפיכך יש לחשוף אותו במסגרת משפט ההוכחות של הנאשם.
 |
| עו"ד חן בן חיים |
הסנגורית טענה בעתירה לבית המשפט כי "האינטרס האישי של העותר (לחשיפת המקור – ז"ק) גובר על האינטרס הציבורי, בשל החשיבות שיש בחשיפת הראיות והתרומה שתהא לה להגנתו. באמצעות חשיפת הראיה יתאפשר לעמוס להוכיח בנקל כי גרסתו גרסת אמת היא, וכי פעילות משטרת ישראל בעניינו היתה פסולה, באופן שימנע את הרשעתו… יש לחשוף את תוכן המידע החסוי במלואו, שכן יש במידע זה למיטב ידיעתו של העותר, כדי לעורר ספק סביר בנוגע לעובדות המתוארות בכתב האישום".
בעקבות העתירה ערכה השופטת לביא דיון במעמד צד אחד עם התובעת המשטרתית, עו"ד לנה לנצט; ועם רכז המודיעין בתחנת אשדוד גבריאל שמחי. אלה ביקשו לגבות מהנאשם הודעה נוספת בה יפרט את גרסתו, כי לטענתם רק אז יוכל בית המשפט לבחון באופן מושכל האם המידע החסוי אכן דרוש להגנה, לאור הקו שהציגה.
עו"ד בן חיים התנגדה לחשיפת קו ההגנה בפני התביעה, ולטענתה מדובר בניסיון התחמקות וטיוח משטרתי של התנהלות פסולה.
 |
| השופטת רובין לביא |
השופטת לביא הכריעה בעד קבלת העתירה וקבעה כי יש לחשוף את זהות המקור והמידע שמסר במלואו, מאחר והדבר יוכל לסייע להגנה ולהקים ספק סביר להרשעה. לדברי השופטת, לאחר עיון בחומר החסוי, ולאחר ששמעה ביחידות ובנפרד הן את גרסת ההגנה, והן את תגובת התביעה, החליטה כי "גילוי החומר החסוי מהותי להגנת הנאשם וכי אי גילויו פוגע באופן מובהק שאינו משתמע לשתי פנים בזכותו הבסיסית של הנאשם לניהול הליך הוגן".
כאמור, המשטרה קיבלה ארכה של שבועיים להחלטה, אולם קשה להניח שתחשוף מקור בתיק "קל" מהסוג הזה. מהלך כזה יפגע פעם נוספת בתורת המודיעין של המשטרה, במיוחד אם וכאשר הוא יכלל בפסק דין ויצטרף בכך לשורה הולכת ומתארכת של מקרים בהם המשטרה מחויבת לחשוף מקורות. אגף החקירות והמודיעין במשטרה, יחד עם משרד היועץ המשפטי לממשלה מנסים כבר מספר שנים לקדם הצעת חוק בנושא זה – חוק חיסיון חומר מודיעיני – עד כה ללא הצלחה.
 |
| זרג שנפלט מקיבה של חשוד (צילום ארכיון להמחשה) |
