בזכות מצלמה בשעון: אישה שהגישה תלונת שווא תפצה את הגרוש שלה

איור להמחשה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק כי אשה תשלם לגרוש שלה פיצויי לשון הרע בסך 30 אלף שקל, כמו גם הוצאות של 10,000 שקל, מאחר שהגישה נגדו תלונת שווא למשטרה.

הגבר, עובד משרד הביטחון, הצטייד במצלמה זעירה בשעון היד שלו, לאחר שהתרבו הוויכוחים והמריבות בין בני הזוג, ועימן גם האיומים ותלונות הסרק שהגישה נגדו אשתו. ב-30 סרטונים שצילם, תיעד הגבר תקריות מילוליות, בהן אחת שהפכה לתלונה נוספת מצידה, שקרית, בה צלצלה למשטרה וטענה: "בעלי הרים עליי יד". מגובה בסרטון, המוכיח כי מדובר בתלונת שווא, הגיש הגבר תביעת לשון הרע לבית המשפט למשפחה בגין התלונה באירוע מצולם זה (אשר נסגרה במשטרה מ"חוסר ראיות"), ובגין תלונה של האשה באירוע נוסף, אשר לא תועד (תלונה אשר עדיין רשומה כפתוחה). 

באירוע המצולם, פרץ ויכוח קולני בנוכחות הילדים, בני חמש ושבע. בסיומו, הזמינה האשה משטרה, בעוד הגבר הצביע על כך שלפי הסרטון דווקא אשתו אחזה בחולצתו, לאחר התגרות מילולית הדדית. השופט יהורם שקד קבע לאחר צפייה בסרטון, כי אכן אין בסיס לתלונת האשה על תקיפה מצד בעלה, וכי מדובר בתלונה שהוגשה בחוסר תום לב. בית המשפט ציטט את תמליל השיחה (ראה במסגרת למטה), וציין כי בסיום הוויכוח הלכה האשה לשכנה וסיפרה לה על האירוע. בית המשפט קבע כי הן הסיפור לשכנה והן התלונה למשטרה מהוות לשון הרע, שכן אין שום בסיס בתיעוד האירוע לאלימות פיזית מצד הגבר.

המצלמה בשעון צילמה את ההתרחשות (אילוסטרציה: FREEPIK)

תביעת הגבר התייחסה לתלונה נוספת שהגישה אשתו, לאחר שלטענתו ניתקה לו במכוון פלטה חשמלית בשבת. הגבר נעצר והורחק ל-10 ימים מהבית. באירוע זה נמנע בית המשפט מלהכריע, בהיעדר ראיה מצולמת.

באירוע שתועד, כאמור, קיבל בית המשפט את טענת הגבר, שיוצג על ידי עו"ד רון לוינטל, כי הגשת התלונות והרישום הפלילי שלו בגינן, מהווה פרסום לשון הרע הפוגע בשמו הטוב, שיש בו כדי לבזותו ולהשפילו ועלול אף לפגוע בפרנסתו, כעובד משרד הביטחון. 

השופט שקד כתב: "הגשת תלונות שווא בגין אלימות בין בני זוג הוא עניין המצוי בלב השיח הציבורי. יש הסבורים כי ישנה קלות בלתי נסבלת בהגשת תלונות למשטרה… מאידך יש הסבורים כי 'אין עשן בלי אש' וכי בשיטתנו יש להעדיף את הגשת התלונות על פני אי-הגשתן… כפי שבית המשפט אינו רואה בסלחנות מקרים של אלימות מוכחת, כך גם לא יגלה סלחנות באותם מקרים בהם הוכח כי לא אירע אירוע אלימות כלל ועיקר… יהיו טעמיה של האשה אשר יהיו, ותהא מצוקתה אשר תהא, אין בכל זאת כדי להוות צידוק או היתר להגיש תלונת שווא… האשה עצמה הודתה לבסוף (בחקירה נגדית) כי עסקינן בתלונת שווא… דיני לשון הרע פורשים מטריית הגנה מעל ראשיהם של מתלוננים, ובלבד שהגישו תלונתם למשטרה בתום לב".

השופט יהורם שקד

"מקרה זה הציג בפניי מציאות לא פשוטה", הוסיף השופט, "בה מחליטה נתבעת לעשות שימוש פסול במשטרת ישראל, תוך שהיא מצהירה בפני המשטרה כי התובע תקף אותה. מלבד נפסדות הדברים כלפי התובע, אין להתעלם גם מהנזק החברתי שבמעשיה אלו של הנתבעת… הטרדת המשטרה, גזילת משאבים שהיו אמורים להיות מופנים לטובת שמירת הסדר הציבורי והכל במסגרת סכסוך משפחתי שאין לו דבר עם התלונה שהוגשה".

עו"ד לוינטל, שייצג את התובע, מציין כי קבלת תביעת פיצויים בגין הגשת תלונת שווא למשטרה, במיוחד בין בני זוג, היא עניין נדיר למדי. במשך שנים התפיסה השלטת, עקב הנחיית פרקליטות המדינה לשעבר, דורית בייניש ועדנה ארבל, היתה שאין למצות את הדין בעניין תלונות שווא, בעיקר כשמדובר בתלונות על אלימות במשפחה, בהן גברים מוצאים עצמם במעצר מיידי.

בשנה האחרונה, אומר עו"ד לוינטל, התרחשה תחילת תיקון, בעקבות פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בפרשת תלונות האונס הבדויות שהוגשו נגד עו"ד אורי דניאל. שבוע אחרי פסק הדין, בו זכה דניאל בפיצויים של חצי מיליון שקל מארבע מתלוננות, הפרקליטות הודיעה על ביטול ההנחיה הישנה בעניין אי טיפול בתלונות שווא ושינוי מדיניות, כאשר ההנחיה החדשה קובעת כי "ככל שמתעורר חשד כי אדם העליל עלילת שווא, העניין יועבר לחקירת משטרה עם אינטרס ציבורי בהעמדה לדין". לאור זאת, אומר פרקליטו של התובע בבית המשפט למשפחה, "זיהינו כי ייתכן ובשלו התנאים להגשת תביעה".