קמפיין הלבנת ההון של איתן חייא

שער הכתבה לעיתון "סופהשבוע"

ב-1971 היה איתן חייא בקושי בן 18 כאשר ביצע עבירת רצח. העבריין התל אביבי הצנום נדון ל-13 שנים בפועל בלבד, עקב היותו קטין, אבל את המאסר הוא ריצה עם עבריינים בוגרים אשר הותירו בנפשו של האסיר הצעיר צלקות שלא הגלידו עד עצם היום הזה.

מכריו מספרים שחוויות ההתבגרות הקשות באגף הכללי הזכור לשמצה של כלא רמלה, הן אלה שעיצבו את נפשו של האדם הנקמן והאכזר, כפי שמתארים אותו אנשים שבאו עימו במגע בהמשך הדרך. לדימויים ברוח הזו נחשפו מיליוני הצופים בסרט "כנופיות ניו יורק" המיתולוגי של "עובדה" (אבי זילברברג, 2008), על סדרת הרציחות הנקמנית של מתחרים ועדי מדינה אשר מיוחסת לחייא.

בכתב האישום שהגישה בשבוע שעבר פרקליטות מחוז תל אביב נגד חייא ועוד 15 נאשמים, ניתן לביוגרפיה של הנאשם הראשי – ובמיוחד למערך התיוגים הפסיכופטים שלו – מקום בולט במרבית האישומים המגוללים פרשיות סחיטה באיומים ובאלימות. לא תמיד נעשה הדבר בהגינות המתבקשת ממשפטנים בפתחו של משפט הוכחות.

"הנאשם בעל מוניטין אלים העושה שימוש בכוח, באיומים ובהטלת אימה כדי להניע אנשים… ולהטיל מורא על קורבנותיו", כותב התובע, עו"ד גיא רוסו, במבוא לכתב האישום ובכל אחד מעשרת סעיפי האישום המייחסים לחייא עבירות סחיטה ואלימות. "הוא הקיף עצמו באנשים, להלן החבורה, אשר נטלו עימו חלק בביצוע פעילות פלילית, אלימה וכלכלית, תוך שימוש במוניטין שיצא לנאשם מספר 1".

כאשר כתב האישום מתאר לכל אורכו גם את הפחד של שני עדי המדינה, "הם הכירו את המוניטין שיצא לנאשם כאדם מטיל אימה", יש בכך גם לא מעט התחסדות מצידם כבוגרי אותה "חבורה". הרי עדי המדינה היו בני בית אצל חייא, הם בילו לילות וימים בסלון ביתו, נטלו חלק במנעמי החיים בסביבתו והיו עדים לסצנות הקוקאין וההימורים המזוהות איתו כל כך – בדירות יוקרה במגדלים ובמועדון המנדטורי בשכונת התקווה. יותר מזה, הם היו חלק בלתי נפרד מאותו מערך הלוואות, השקעות וסחיטות של חייא. הם היו נאמניו עד שהחלו להיסחט בעצמם, לטענתם.

אחת הדמויות שמעניינות את התקשורת בפרשה היא זו של מנכ"ל קבוצת הכדורגל מליגת העל. כעת מותר לומר, מדובר במנכ"ל מכבי פתח תקווה, איציק לוזון, אח של מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון, ושל נשיא הכבוד של מכבי פתח פתח תקווה, יזם הנדל"ן עמוס לוזון. שמו, מעמדו וייחוסו המשפחתי היו ידועים לרבים, אבל בית משפט המחוזי סבר משום מה כי יש לאסור את פרסום שמו לכל אורך החקירה, בניגוד ליתר החשודים.

לכאורה ניתן לראות בלוזון כמי שנסחט בעצמו. עדי המדינה הם חבריו הקרובים וגם נגדו נטען שלכאורה הוא נטל חלק פעיל בכמה אירועים חמורים. במשטרה אומרים בהקשר זה כי מאחר ולוזון סירב למסור עדות מפורטת נגד חייא ואנשיו, הוא מוצא את עצמו כעת על ספסל הנאשמים כנאשם מספר תשע.

שני אדריכלי התיק. פקד יוני חג'ג' ועו"ד גיא רוסו

קמפיין גביית הירושה

הפרשה החלה עם שני אירועי השלכת רימוני רסס לעבר בית משפחה בראשון לציון. אחד מבני המשפחה, רפי כחלון (62), הוא מהמר כרוני וצרכן כבד של קוקאין, שהיה מצוי במאבק משפטי מול אחיו ואחיותיו על ירושה שהשאירו הוריהם – נחלה גדולה בראשון לציון. על רקע התנהלותו הבעייתית מנעו ממנו בני המשפחה גישה אל הירושה, וכדי לממן את הרגליו, כמו גם את מאבקו המשפטי, כחלון לווה מחייא למעלה ממיליון שקל תוך שהוא "משעבד" לו את הירושה שהוא צפוי לקבל.

גם כחלון היה מבני ביתו הקבועים של חייא, אבל כאשר הפסיד במשפט ונקבע שלא יוכל לכפות על משפחתו את מימוש נכסי הירושה, החלו חייא ואנשיו לפעול לגביית החוב אצל משפחתו. בני המשפחה סיפרו במשטרה כי הקמפיין של חייא ואחיהם החל בשיחות הבהרה ואיומים במסגרת דרישות תשלום החוב של ה"תכשיט" שלהם, והגיע לכדי השלכת שני רימוני הרסס.

לאחר הרימון הראשון נעצרו חייא, כחלון ומוטי גיגי מרמת גן על ידי חוקרים מתחנת ראשון לציון, אולם אחרי מספר ימי מעצר הם שוחררו מחוסר ראיות. מיד לאחר מכן הושלך רימון נוסף על בית המשפחה, ואז כבר נפתחה חקירה רצינית יותר על ידי ימ"ר תל אביב, בפיקודם של נצ"מ גדי אשד וסנ"צ ניסים דאודי. אז נחשפו החוקרים למערך ההלוואות, הגבייה והסחיטה שניהל חייא ממרומי המגדלים בהם התגורר בשנים האחרונות – הקומה ה-57 של מגדל משה אביב ברמת גן, וקומה מעט יותר נמוכה במגדל W במתחם צמרות הסמוך, אליו עבר לפני כשנתיים.

תמונה נדירה. חייא, הכלבה קילה והגורים

איתן חייא יזמויות

לחקירה הצטרפו חוקרי יחידת יהלום של רשות המסים בניהולו של אהרון עוז, אשר סייעו לחוקרי הימ"ר לחשוף את נתיבי הכסף של חייא. הבלשים של צוות החקירה המיוחד, בפיקודו של פקד יוני חג'ג', החלו לחשוף עוד ועוד אירועים ואנשים בסביבה של חייא. שניים מהם היו מאוד מקורבים ומעורבים בהשקעות כספיות בעסקים – אולם האירועים "יאפא" ביפו, "קפה הגבעה" בקיבוץ גבעת השלושה, וקרקעות לבנייה ברמת גן ובפתח תקווה.

אחד מהם (יותם, שם בדוי), איש עסקים המוכר היטב למשטרה מפרשות פליליות ואחרות, היה אף הוא בן בית ושותף עסקי של חייא. בבעבר היה יותם בעלים של חברת "בסט מאבטחים". לחוקרים התברר כי יותם נתון לסחיטה תקופה ממושכת, נטען כי במשך מספר שנים יותם שילם לחייא מדי חודש 20 אלף שקל, ריבית עבור חוב של שותפו המנוח שנרצח (שגיא אור ז"ל) שהוא לא היה מסוגל לכסות. בסך הכל, נטען, הוא העביר לחייא כמה מאות אלפי שקלים, בנוסף למכוניות ונכסים אחרים שנלקחו ממנו.

לפי אחת הפרשות בכתב האישום, בשנת 2009 יותם שיתף את חייא בהזדמנות עסקית בקיבוץ גבעת השלושה שחייבה אותו בהשקעה – קבלת זיכיון להקמת גן אירועים על שפת הבריכה, כפיצוי על צו הריסה שהוציאו מוסדות התכנון לקפה הגבעה שהיה בבעלותו ופשט רגל. חייא, נטען בכתב האישום, הרים את הכפפה, הוא הציב בחברת הניהול קרוב משפחה שלו (סעדיה, שם בדוי) כנציגו בחברה שהוקמה במיוחד לקידום המיזם, והשקיע 2.7 מיליון שקל תמורת 30 אחוז מהפרויקט.

כחלק בלתי נפרד מהפרשות בכתב האישום טוענת התביעה כי חייא, אשר לא עבד מעולם, גם לא הסביר מהיכן הגיעו אליו 15 מיליון שקלים עליהם דיווח בהצהרת הון לשנת 2012. את מיליוני השקלים, טוענים בפרקליטות, הוא הלווה בריבית והשקיע בעסקים חוקיים, מה שהקים נגדו אישומים בעבירות כלכליות, השתמטות מתשלומי מס והלבנת הון, במקביל לעבירות הסחיטה והאלימות.

לפי כתב האישום, הפרויקט הבא של חייא במסע הלבנת ההון שלו היה אולם האירועים "יאפא" ביפו, יוזמה כלכלית של שני נציגיו בפרויקט גבעת השלושה, יותם וסעדיה, שבינתיים הפכו לצמד חמד. השניים זיהו הזדמנות עסקית באולם האירועים ושכנעו את חייא להשקיע גם במיזם הזה. הפעם השקיע חייא 3.7 מיליון שקל תמורת 30 אחוז מהעסק.

עוד אלה עוסקים בשיקום הפרויקטים בגבעת השלושה וביפו, לפי כתב האישום פנה איציק לוזון למקורבו, איש העסקים יותם, אותו הכיר מיזמויות עסקיות שונות, ועניין אותו בהשקעה בקרקע לבנייה בשכונת נגבה ברמת גן. לוזון, יחד עם יותם וסעדיה, פנו לחייא והציעו לו 50 אחוז מהפרויקט תמורת 3.6 מיליון שקל. חייא הזרים את הכסף לחברת הניהול שהקים בשמו נציגו ומקורבו, סעדיה.

במקביל נתנה ידה החבורה בפרויקט נדל"ני נוסף, הפעם בשכונת נווה עוז בפתח תקווה, מגרשו הביתי של לוזון, שאחיו עמוס יזם בה אלפי יחידות דיור (עמוס לוזון מסר עדות במשטרה ונכלל ברשימת עדי התביעה). לפי כתב האישום, קבלן בשם יוסי אביב אשר היה אמור לבנות בניין בשכונה ונזקק למימון, פנה לאיציק לוזון שהציע לו ללוות את הכסף מחייא. בכתב האישום נטען, שהקבלן קיבל מחייא 500 אלף שקל ועבודת בניית שלד הבניין נמסרה לאיציק לוזון, יותם וסעדיה תמורת 560 אלף שקל נוספים, אף הם באשראי.

תקציב הבנייה היה שמור בנאמנות אצל עורך דין המייצג את בעלי הנכס, ובמועד התשלום התברר כי הקבלן זכאי לקבל את כספו רק שנה לאחר שהעבודות הושלמו. עכשיו הקבלן אביב הסתבך לגמרי: הוא גם התקשה לממן את המשך הבנייה, גם נותר חייב כסף ללוזון ושות', והכי חשוב, חייא דרש ממנו את כספו לאלתר.

הקבלן החל לבצע סימנים שהוא מתכוון למכור את הפרויקט, מה שהעלה חשש בקרב נושיו מחבורת חייא שהוא מתכוון לעקוץ אותם. בתגובה זימנו אותו לביתו של חייא במרומי מגדל W. תחילה שקל חייא לאיים על אביב באמצעות צמד הכלבים האימתנים שלו, "קילר" ו"קילה", אבל לבקשת יותם הוא נמנע מכך. אביב הובל למרפסת הבית ושם קשרו אותו חייא, מוטי גיגי ויותם, תקפו אותו ואיימו עליו לבל יעז למכור את הפרויקט ללא הסדרת החוב.

נצ"מ גדי אשד וסנ"צ ניסים דאודי. נסיעה למיאמי

גיוס במיאמי

אחרי שיותם וסעדיה הובילו את היזמויות של חייא ואף נטלו חלק בעושק "לקוחותיו", הגיע תורם לשלם. החיבור ביניהם עורר את חשדותיו של חייא, והוא זימן את סעדיה לסדרת פגישות במשרד של פרקליטו הנאמן, עו"ד אמנון זכרוני, בהן דרש מנציגו בדירקטוריון פירוט על השקעותיו.

בשלב מסוים דרש חייא להעלות את חלקו בחברת "יאפא" מ-30 ל-50 אחוז, ובכתב האישום נטען כי בחלק מהפגישות שהו במשרד של זכרוני אנשי הזרוע של חייא, אבי לויה, נוח פיין ומשה רוזנברג, שאיימו וקיללו את סעדיה בזמן שחייא עצמו תקף אותו בבעיטות, אגרופים וסטירות. הכל בנוכחות פרקליט הצמרת זכרוני, שבלית ברירה מסר למשטרה עדות מפורטת בעניין זה.

סעדיה הצליח לחמוק מהמשרד ועמד בסירובו לוותר על 20 אחוז מאולם האירועים. בתגובה, נטען, חייא שלח לביתו את שתי בנותיו, נטלי קמר ודניאל שלהוב, שדרשו מאשתו של סעדיה להשפיע על בעלה להעביר את אולם האירועים לטובת אביהן, ואף העבירו מסר דומה לסעדיה בשיחת טלפון. במקביל, מכבש האיומים של חייא, באמצעות לויה ואנשים נוספים, הופעל על שותפיהם לשעבר, עד שב-11 בפברואר יותם וסעדיה אספו את משפחותיהם ונסעו למיאמי.

המידע על מנוסתם של השניים הגיע לצוות החקירה והובא לידיעתו של ראש מפלג התשאול, סנ"צ דאודי, שנסע בעצמו למיאמי כדי לשמוע ממקור ראשון את סיפורם של יותם, סעדיה ובני משפחותיהם. דאודי, שועל חקירות ותיק, זיהה מיד את החוליה החלשה ושכנע אותם לחזור ארצה, תוך שהוא מבטיח להם בגיבוי הפרקליטות מעמד של עדי מדינה – משמע, תלונות מפורטות על הסחיטה שלהם, אבל גם וידויים על עבירות שהם ביצעו עם חייא. כך באו לעולם עוד כמה סעיפי אישום בעבירות סחיטה, השלכת רימון נוסף וניסיון ירי, שהמשטרה לא הצליחה להוכיח מי היו מבצעיו.

איציק לוזון בבית המשפט עם פרקליטו, עו"ד אבי חימי

תיק המנכ"ל

איציק לוזון היה מצוי בקשרים חבריים הדוקים עם יותם, ודרכו הגיע לסעדיה ולחייא כמובן. לפי כתב האישום, המנכ"ל שותף עם חייא בקרקע לבנייה ברמת גן, והוא תיווך כאמור בהלוואה שקיבל הקבלן יוסי אביב מחייא בתמורה לקבלת עבודה קבלנית רחבת היקף. אבל מעבר לכל אלה, המנכ"ל נאשם כעת בעבירות חמורות של התפרצות לבית, גניבה וסחיטה של עד המדינה יותם.

במהלך שהותם של יותם וסעדיה במיאמי המשיכו חייא ואנשיו לחפש אותם, את מקורביהם ובעיקר את נכסיהם. לפי כתב האישום, בהוראת חייא ואנשיו פרץ לוזון לביתו של יותם עם מפתחות שהיו ברשותו של מנהל אולם האירועים בקיבוץ, וגנב את מפתחות מכונית האינפיניטי שיותם השאיר בחניון שדה התעופה כאשר נמלט למיאמי. לוזון, נטען, לקח את המכונית לביתו וכעבור מספר ימים העביר אותה לאנשי קשר, מהם היא נמסרה למשחטת רכב בכפר אעבלין בגליל המערבי, שם היא נתפסה.

במקביל, חייא ולוזון הגיעו למשרדי חברת הניהול בגבעת השלושה, נכנסו למשרדו של יותם ולקחו ממנו ציוד ומסמכים. הסרטונים בהם נראים הנאשמים, בראשם חייא ובעקבותיו לוזון, פורצים למתחם ובוזזים אותו, הושגו על ידי בלשי ימ"ר תל אביב בדרך מתוחכמת. מאחר ובאותו שלב בעל הבית יותם שהה בחו"ל, ולא היה ניתן לחשוף את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, התחזו הבלשים לעבריינים והשתלטו על המצלמות בכוח, חרף התנגדותו של מנהל המתחם.

סעיפי האישום אשר מיוחסים ללוזון הם קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבת רכב, פריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב. לוזון מנסה לשדר תמונת מצב על פיה הוא עצמו היה קורבן, אבל במשטרה טוענים כי לא ניתן היה להימנע מהגשת אישום נגדו כל עוד לא סיפר את גרסתו, אלא שהוא נשאר איתן בדעתו לא לשתף פעולה. מהסיבה הזו, ההחלטה על הגשת כתב אישום נגדו נדחתה עד לרגע האחרון ממש, אולם הוא בחר לשתוק והגיע לספסל הנאשמים כחבר מן המניין במה שנראה כארגון הפשע של איתן חייא.