 |
| אלי אלעזרא |
עשרות דיירים פונו הערב (10.1.14) מבניין מגורים באשקלון בשל החשד כי באחת הקומות בבניין הוטמן מטען חבלה.
כוחות תחנת אשקלון, בפיקוד מפקד התחנה, סנ"צ שמעון פורטל, הוזעקו לבניין מגורים ברחוב רחבעם זאבי סמוך לחוף הים, בעקבות דיווח על חפץ חשוד סמוך לדלת כניסה לאחת הדירות. בדיקה ראשונית העלתה חשד ממשי כי אכן מדובר במטען חבלה, ועל כן הוחלט לפנות את דיירי הבניין על מנת לא לקחת סיכונים. הזירה נסגרה וחבלני מרחב לכיש שהוזעקו למקום החלו לטפל באירוע. במקביל לטיפול החבלנים בזירה החלו חוקרי תחנת אשקלון לחקור את נסיבות הנחת החפץ, והאם מדובר בסכסוך עם גורם פלילי כזה או אחר. בהמשך, הועברה החקירה לימ"ר לכיש סנ"צ יגאל קלימיאן. בשלב זה, אין בידי המשטרה כיוון ממשי לגבי הרקע להנחת המטען ואלעזרא עצמו טען בפני השוטרים כי אינו מסוכסך או מאוים. אשתו של אלי, יפעת, סירבה להתייחס למקרה ולשאלת 'פוסטה' האם יש להם הערכה על איזה רקע הונח המטען השיבה: "לא, שום דבר". יש לציין כי בשנת 2004 נזרק רימון לעבר חצר ביתו ושנה לפני כן נזרק רימון לעבר חניון של אחת מהחברות שלו.
בדיקת המשטרה העלתה כי חפץ חשוד הונח בבניין רב קומות, בפתח דירה בה מתגוררת בתו של אלי אלעזרא, איש עסקים מקומי ובעל שליטה בקבוצת חברות כלכליות מצליחות שעל פי הפרסומים בעיתונות הכלכלית היקף פעילותה מוערך במיליארד שקלים. אלעזרא עצמו מתגורר בבית פרטי בשכונת "הסיטי" היוקרתית בעיר. ככל הידוע, בתו של אלעזרא היא בעלת הכשרה משפטית בראיית חשבון ועובדת בתפקיד בכיר בקבוצת אלעזרא. הקבוצה מונה שורה של חברות משנה ופעילה בשלושה תחומים עיקריים: רכב, ביטוח ונדל"ן.
 |
| המטען שהונח בפתח הדלת |
בעבר הרחוק, אלעזרא בני וקנין ואלי דיין היו פוליטיקאים צעירים שצמחו בתנועת "עודד" של צעירים עולי מרוקו, והקימו באשקלון רשימה מקומית בשם "אשקלון בתנופה". ב-1978 דיין נבחר בהפתעה מרעישה לראשות העירייה, וקנין הפך לסגנו ואלעזרא היה בין מקימי החברה הכלכלית של העירייה. בהמשך דיין פרש ואת מקומו בראשות העירייה תפס ועקנין, שנותר בקשרים הדוקים עם אלעזרא. ביעוץ של אלי לנדאו, ראש עיריית הרצליה לשעבר, הקימו העירייה והחברה הכלכלית את המרינה של אשקלון, ביזמות של האחים עופר ומוטי זיסר. הפרויקט אשר סיפק ליזמים תנאים מפליגים זכה לביקורת נוקבת בכמה דו"חות של מבקרת המדינה דאז, מרים בן פורת.
בין היתר עקב הביקורת, אלעזרא פרש מניהול החברה הכלכלית אבל רכש מהמדינה את חברת הבנייה הציבורית אפרידר שהופרטה אז. בדיעבד התברר שאלעזרא עשה עסקה מעולה, הוא רכש את אפרידר בסיוע האחים עופר וזיסר בכ-80 מיליון שקל בלבד, ובהמשך ישיר לרכישה ביצעה החברה חילופי קרקעות עם עירייית אשקלון, בראשות שותפו לדרך בני ועקנין שהיה ראש העירייה, מה שהשביח את ערכה של החברה בעשרות אחוזים.
גם בהקשר הזה נשמעו רינונים במישור הציבורי, אולם על רקע רכישת אפרידר היה מידע במשטרה גם על מעורבות של העבריין המנוח פנחס בוחבוט בעסקים המזוהים עם אלעזרא, שניהם היו חברי ילדות שגדלו בשיכון אחד בשכונת שמשון. לאחר הרצח של בוחבוט בבית החולים תל השומר על ידי אנשים המזוהים עם האחים פריניאן, טענו יורשיו כי כספים של בוחבוט נותרו אצל אלעזרא. עקב כך התפתחו לו סכסוכים גם מול עבריינים שירשו את בוחבוט בעולם התחתון בעיר שבה רף הפשיעה החמורה שבר שיאים.
חלפו השנים ואלעזרא התבסס בעסקיו, עבר לתחום הרכב כבעלים של חברת אלבר, רכש בעלות על חברת הביטוח "הכשרה" והמשיך בהשקעות מגוונות גם בנדל"ן. בשנים הללו, העבריינים המקומיים שהוא גדל בסביבתם החלו לחסל אחד את השני על רקע עסקי כריית החול. אלעזרא פרש כנפיים ועבר לליגה של הגדולים במשק הישראלי, הגם שהקפיד להמשיך להתגורר באשקלון, ואף נותר פעיל ציבורי בפרופיל נמוך יותר, אך בקרבה צמודה לראש העיר הוותיק בני וקנין.
לפני כשנתיים חל קרע בינהם, ולפני כשנה בבחירות אלעזרא נטש את ועקנין לראשונה והעביר את תמיכתו לראש העיר המכהן איתמר שמעוני. מפעם לפעם עלה מידע על נסיונות לסחוט את אלעזרא על רקע אירועים בעבר, מידע שהוביל לחשדות מסוימים ואף מעצרים, אבל לא הבשיל לכדי כתב אישום.
 |
| ניידות המשטרה מתחת לבניין (צילום: חטיבת דוברות המשטרה) |
