"אירוע שנראה כלקוח מסרט גנגסטרים הוליוודי"

המכונית של בני שלמה הגיע עד אשקלון לאחר ניסיון החיסול

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון, בראשותו של השופט מני מזוז, דחה את ערעורם של ארבעת מורשעי פרשת הירי על בני שלמה בצומת גבעתי פרשת הירי על בני שלמה בצומת גבעתי, והותיר על כנם את העונשים שנגזרו על הארבעה.

כזכור, ביולי 2014, הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונשי מאסר חמורים שנעו בין שבע ל-12 שנות מאסר בפועל, על מרדכי דיין, נסים כהן, מיכאל שמעון ואסף לביא. הארבעה הודו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בחבלה בכוונה מחמירה ועבירות של נשיאה ושימוש בנשק, או במילים אחרות – בניסיון החיסול של שלמה. דיין, הצעיר שבחבורה, נידון ל-12 שנות מאסר בפועל. כהן ושמעון, השותפים להתארגנות ולהימלטות, נידונו לתשע שנות מאסר. אסף לביא, האחיין של האחים לביא מרחובות, נידון לשבע שנות מאסר. כל אחד מארבעת הנאשמים חויב לפצות את שלמה ואת שני מאבטחיו ב-7,000 שקלים כל אחד.

אסף לביא	מורדי דיין

בערעור שהגישו סנגוריהם של המורשעים, עורכי הדין ליה פלוס ודוד יפתח, נטען כי קביעת מתחם הענישה על ידי בית משפט המחוזי נעדרה הנמקה כנדרש והתחושה שאף היתה שרירותית. עוד נטען, כי מתחמי הענישה שנקבעו חורגים לחומרה ממדיניות הענישה הנהוגה, וכי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהקדים והתייחס לשיקולי ההרתעה לפני שקבע את מתחם הענישה. לבסוף נטען, כי יש להורות על ביטול רכיב הפיצויים לנפגעים, היות שהתביעה כלל לא ביקשה פיצויים לנפגעים.

עו"ד יפתח טען לגבי לביא, כי חלקו בעבירה הוא הקטן ביותר וכי הוא לא נטל חלק בשלב המארב, הירי וההימלטות. לכן הוא טען כי עונשו צריך להיות פחות חמור. בנוסף טען עו"ד יפתח, כי אמנם ללביא יש רישום פלילי, אולם הוא ישן ואינו מכביד.

בעניינו של דיין טען עו"ד יפתח, כי נטען אמנם שחלקו היחסי הוא הגדול ביותר, אולם רף הענישה שנקבע בעניינו סוטה לחומרה באופן ניכר מהמקובל ומהראוי. נוכח נסיבותיו האישיות, טען הסנגור, ונכונותו ליטול חלק בתהליכי שיקום, יש להורות על ענישה ברף התחתון.

לגבי כהן, עו"ד פלוס טענה, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא הבחין בינו לבין שמעון, שחלקו היחסי בביצוע העבירה היה גדול יותר. לטענתה, כהן היה מרוחק מאות מטרים מזירת האירוע; לא עשה שימוש ברכוש "מבצעי" גנוב לצורך מילוט; וניתן להניח כי גם ללא נוכחותו, "הפעולה" היתה מתבצעת באין מפריע.

ביחס לשמעון טענה עו"ד פלוס, כי אמנם חלקו גדול יותר, אולם רף הענישה שנקבע בעניינו גבוה ביחס לרמת הענישה הנהוגה.

עו"ד ליה פלוס	עו"ד דוד יפתח

המדינה טענה בתגובה, כי העונשים אינם חורגים ממדיניות הענישה הנהוגה, והזכירה כי מדובר ב"חבורה של ארבעה עבריינים, עם סממנים מובהקים של ארגון פשיעה, אשר תכננו את ביצוע העבירה לפרטים וביצעו בצוותא ירי של 25 כדורים". עוד טענה הפרקליטות, כי נוכח חומרת העבירה ונסיבותיה, עיקר המשקל צריך להיות בהגנה על הציבור ובהרתעה, ולא בנסיבותיהם האישיות של המורשעים.

השופט מזוז קבע בהחלטתו לדחות את ערעור ההגנה: "אירוע זה נראה כלקוח מסרט גנגסטרים הוליוודי, ועל בית המשפט מוטלת החובה להעביר מסר ברור בדבר חומרת התופעה והמעשים על ידי השתת ענישה מחמירה ומרתיעה, על מנת למנוע את הפיכת המרחב הציבורי לשדה קרב ואת חייהם של עוברי האורח להפקר". עוד ציין השופט, כי "העונש שהוטל על המערערים אינו מן הקלים אך הוא הולם את חומרת מעשיהם ואין כל עילה המצדיקה את התערבותנו בעונשים שהושתו".

מזוז גם דחה את הטענה לפיה יש להבחין בין חלקו היחסי של כהן לבין זה של שמעון: "שני אלה שימשו כממלטים והורשעו כמבצעים בצוותא. שניהם מילאו תפקיד זהה וההבדל היחיד בין השניים, הנוגע לביצוע העבירה, הוא המרחק בו המתין כל אחד מהם מהנאשם דיין". לדעתו של מזוז לדחות את הערעור, הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן ויצחק עמית.

עו"ד יפתח אמר בתגובה לדחיית הערעור: "צר לי שבית המשפט העליון לא התייחס לחלק גדול מהטענות שטענו. על אף שהסכים שהעונש הוא חמור- לא הפחית בעונש שהוטל".

עו"ד פלוס, הסנגורית של שניים מהמערערים בתיק, מסרה בתגובה: "אי אפשר להתעלם מהתחושה הקשה בתיק זה, בו גובש הסדר טיעון חלקי לפיו העבירות רוככו מניסיון רצח לגרימת חבלה ואולם  העונשים שנגזרו על הנאשמים היו כבדים כאילו התייחסו לכתב האישום המקורי ללא הסדר הטיעון. התחושה הכבדה מעיבה על אמון כלל הציבור במערכת אכיפת החוק ויש חשש שפסיקה זו של בית המשפט תפגע במוטיבציה לקיומו של המוסד החשוב של הסדרי הטיעון בישראל״.

השופט מני מזוז

על רקע דחיית הערעור הזה, עורכי דין מהתחום הפלילי טוענים, כי ערעורים רבים שהוגשו לפתחו של השופט מזוז נדחו כמעט תמיד. לטענתם, כמעט תמיד השופט מקבל את עמדת הפרקליטות והתביעה המשטרתית, לא רק בכל הקשור לערעורים על גזרי דין, אלא גם בהליכי מעצר, למשל כאשר המדינה מערערת על שחרורו של נאשם זה או אחר בערכאות השלום והמחוזי. לדברי אותם סנגורים, לרוב השופט מזוז מקבל את עמדת המדינה ועוצר את הנאשמים עד תום ההליכים.        

"ההרגשה היא שהוא עדיין לא הפנים את זה שהוא שופט ולא ראש התביעה הכללית כמו שהוא היה במשך שנים", אמר סנגור מוכר. "כאשר אנו מופיעים מולו, אתה יודע מראש שאין לך שום סיכוי לשכנע אותו, והוא תומך תמיד בעמדת התביעה. בכל מקום שיש לפרש חוק או מצב וניתן לפרש אותו גם לטובת הנאשם וגם לטובת המדינה, השופט מזוז מפרש אותו לטובת המדינה".

סנגור אחר אמר: "לא יעלה על הדעת, שידוע לכל סניגור מתחיל, שלא רצוי לו לקיים הליך מול שופט מסוים בישראל, כי אין לו סיכוי לזכות אצלו. משהו במצב כזה לקוי ביותר".