חוקרי היחידה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 עצרו שלושה עורכי דין מהמרכז ורואה חשבון, לאחר חקירה בשיתוף רשות המיסים, בחשד לעבירות הונאה, מרמה, עבירות מס והלבנת הון בהיקף 100 מיליון שקל.
מדובר בעורכי דין מסצינת הפורקס הבינלאומית לפי החשד, שניים מהם שותפים במשרד, אשר כבר כמה חודשים עומדים במרכז "מותחן פשע" מתגלגל.
כפי שדווח ב"פוסטה", בחודש מרס נעצרו שלושה צעירים מוכרים למשטרה, בעקבות סדרת פיצוצי מטענים, רימוני רסס וירי שכוונו לפי החשד לאיים על שניים מאותם עורכי דין שנעצרו היום.
שני עורכי הדין שהיו אז המתלוננים, היו תחת איומים של עבריינים שעשו שימוש בנשק חם, כולל:
– הנחת רימון רסס בחצר בית אמו של עו"ד א' ובבית אם גרושתו.
– הנחת רימון רסס בחצר בית של עו"ד ב'.
– ירי לעבר הבית של עו"ד ב' על ידי רוכבי קטנוע.
– פיצוץ מטען שהוצמד לאופנוע סמוך לביתו של עו"ד ב'.
שלושה חשודים שנעצרו בעקבות האירועים האלה ויוצגו על ידי משרד עו"ד נוי סננס שפרלינג חצרוני, שוחררו לבסוף מחוסר ראיות, ואולם היה ברור כי הפרק האחרון לא נכתב.
כעת מתברר כי עורכי הדין שהיו היעד לכאורה לסחיטה עבריינית, חשודים בהלבנת הון של כספי עוקץ ופשיעה כלכלית לפי החשד בקנה מידה עצום.
במקביל לחקירת האירועים האלימים נגדם, נוהלה חקירה של יאל"כ להב 433 ורשות המסים, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה, שהניבה חשד לעבירות כלכליות בציר בינלאומי.
חוליה מרכזית להבנת הסיפור היא תביעה נגד עורכי הדין שהוגשה על ידי אזרח ישראלי, שעומד כיום לדין בגרמניה על עוקץ משקיעים. בתביעה שהוגשה לפני שנה, טען הישראלי העצור בגרמניה כי עורכי הדין גנבו ממנו מטבעות ביטקוין שהפקיד אצלם בנאמנות, בשווי כ-100 מיליון שקל.
מדובר באיש עסקים בעל אזרחות כפולה, שהתגורר בבולגריה ולדבריו עשה את הונו מהשקעות בחברות סטארט אפ ונדל"ן. ואולם, לפי כתב אישום שהוגש בגרמניה לפני שנה, התובע ושותפו ניהלו חברות פורקס שעקצו משקיעים גרמנים בעשרות מיליוני אירו, באמצעות פלטפורמות מסחר באופציות בינאריות והשקעה פיקטיבית במטבעות קריפטו.
תחילה נעצר בבולגריה השותף, אף הוא ישראלי, שהוסגר לגרמניה. לאחר מכן הישראלי השני, התובע כעת את עורכי הדין, ניסה להימלט מאדמת בולגריה. בתביעה נגד עורכי הדין, הוא טען כי עורכי הדין הציעו לו תוכנית בריחה והברחת הכספים מרשויות גרמניה.
לדברי התובע, הקשר עם עורכי הדין בישראל נוצר בדצמבר 2020, עוד קודם שהסתבך פלילית ונחתם חוזה לפיו ימירו עבורו מטבעות ביטקוין ויחזיקו בהם בנאמנות. עד למעצר שותפו באשמת עוקץ משקיעים באתרי פורקס באפריל 21', התובע העביר לעורכי הדין לדבריו ביטקוין בשווי 25 מיליון אירו.
לאחר מעצר שותפו, הוא ירד למחתרת. לטענתו, עורכי הדין הישראלים הגיעו לבולגריה, פגשו אותו, סידרו לו כביכול דרכון מזויף והוא החל מסע בריחה בין כמה מדינות, כשלדבריו הם שכנעו אותו להעביר אליהם את כל יתרת נכסיו, בסך הכל מדובר ב-2300 מטבעות ביטקוין שהשווי שלהם כ-100 מיליון יורו, על מנת שיחזיקו בנאמנות תוך הברחתם לכאורה מרשויות אכיפת החוק.
לטענת התובע בסופו של יום, עורכי הדין שקיבלו לטיפולם את נכסי הקריפטו, גזלו אותם, והוא החליט לסיים את מסע הבריחה שלו שעבר בין מספר מדינות, והסגיר את עצמו לגרמניה באמצעות עו"ד אחר. בתביעתו נטען, כי עורכי הדין העבירו את הנכסים לחשבונות בשליטתם במזרח הרחוק ובשוויץ.
שני עורכי הדין הגישו כתב הגנה לבית משפט מחוזי תל אביב, בו הכחישו מכל וכל את טענות התובע, וכינו אותן "מותחן בדיוני".
עורכי הדין טענו בכתב ההגנה כי מעולם לא הסכימו להיות נאמנים לכספיו, ולא קיבלו ממנו אלא שני מיליון אירו בביטקוין בלבד.
לדברי עורכי הדין הם בעלי מניות במוסד פיננסי במדינה זרה. לדבריהם, לפני שנודע כי הוא מבוקש על ידי רשויות החוק בגרמניה, הוא הציג עצמו כאיש עסקים נורמטיבי וביקש לפתוח אצלם חשבון בחברה הפיננסית שבבעלותם במדינה הזרה. לפי גרסתם בכתב ההגנה, הם חיברו את התובע לסוכן אחר באותה מדינה שהקים עבורו חברה מקומית. בנוסף נחתם הסכם נאמנות גם בין חברות מקומיות שבבעלות עורכי הדין באותה מדינה לבין התובע, אך בחברות אלה קיבלו ממנו לגרסתם שני מיליון אירו בלבד. עורכי הדין טוענים כי התובע ניהל איתם מו"מ גם להכנס כשותף במוסד הפיננסי באותה מדינה, אך המו"מ הופסק כשגילו שמדובר בעבריין נמלט שכלוא היום בגרמניה.
עורכי הדין טענו כי התובע החזיק בכספים של עבריינים נוספים, והמניע מאחורי הגשת תביעתו הוא חובותיו למשפחות פשע, וניסיון שלו להסיט את האש ממנו לעבר עורכי הדין וכך הם הפכו מאוימים.
החשד: הלבנת הון באמצעות נאמנויות
בחודשים האחרונים נוהלה חקירה סמויה נגד עורכי הדין, השותפים במשרד אזרחי-מסחרי, והיום הם נעצרו. במשטרה אמרו כי החקירה לא מתמקדת בהכרח בטענות שבתביעה, והחקירה התרחבה לערוצי העברות כספים שבשליטתם, ככל הנראה לרבות מוסד פיננסי בחברה זרה שהם מחזיקים במניותיו.
לפי החשד הנחקר, עורכי הדין סיפקו שירותי הלבנת הון עבור לקוחותיהם – כספים אשר לא דווחו לרשויות המס ומשכך גם לא שולם עבורם מס ומקור הכספים אינו ידוע. לפי החשד, עורכי הדין פעלו במספר שיטות, באמצעות הקמת נאמנויות, חברות זרות, מטבעות וירטואליים ועסקאות פיקטיביות. הכל, לכאורה, כדי להלבין את כספי לקוחות שונים ולהסתיר את זהות הנהנים בכסף.
לטענת חוקרי יאל"כ, מדובר בביצוע שיטתי של עבירות מרמה, מס והלבנת הון של עו"ד עבור לקוחותיהם, במישרין וגם באמצעות חברות הנמצאות בשליטתם בארץ ובחו"ל.
לפי הודעת המשטרה, החקירה הפכה לגלויה עם מעצרם של עורכי הדין ושל חשודים נוספים, אשר שימשו בתפקידים שונים ובהם סייענים, בלדרי כספי מזומנים, אנשי עסקים המתווכים בעסקאות ורואה חשבון (11 יוני). נערכו חיפושים בבתים ובמשרד עורכי הדין ונתפס רכוש כולל מסמכים, מחשבים ונדל"ן.
החשודים הובאו לחקירה בלהב 433, בסיומה ובהתאם לממצאיה יובאו מחר (11 יוני) לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בראשון לציון.
עדכון 12 יוני
השופטת דורית סבן נוי האריכה מעצרם של חמישה חשודים – שני עורכי הדין המדוברים, עורכת דין נוספת שעבדה אצלם במשרד, אביה של עורכת הדין ואדם נוסף. השופטת סבן נוי נענתה לבקשת ההגנה ונתנה צו איסור פרסום על שמות כל החשודים – למרות התנגדות המשטרה. השופטת אמרה כי בשלב זה פרסום שמם יגרום נזק ויש להמתין לשלב מתקדם יותר בחקירה ולהתפתחות התשתית הראייתית.
המשטרה חוקרת עבירות הלבנת הון המיוחסת להם משנת 2016.
מעצרם של שני עורכי הדין, החשודים המרכזיים, הוארך עד יום חמישי 15 יוני. מעצרה של עורכת הדין השלישית ושני החשודים האחרים הוארך עד יום רביעי ואז ישוחררו למעצר בית.
את החשודים מייצגים הסנגורים גיל עשת, דב גלעד כהן, מיקי חובה, זוהר נסים וירון לונדון.
