דו"ח שהגישה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, בשיתוף אגף אסטרטגיה במשרד הפנים, קובע כי רשויות מקומיות רבות לא מיישמות את חוק חופש המידע (18 דצמבר).
אחד הממצאים המרכזיים של הדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי בשנת 2021, מתבסס על דיווחים של כ-79 אחוזים מהרשויות המקומיות אשר הגישו ליחידה את דיווח הממונה על חופש המידע. בהקשר הזה יש לציין כי חלק מהרשויות המקומיות לא שיתפו פעולה וכלל לא הגישו דיווח כזה, בניגוד למחויב בחוק.
בין הרשויות שלא שיתפו פעולה נמנות עיריות אור עקיבא, בקה אל-גרביה, בני ברק, טירה, טירת הכרמל, נתיבות, עראבה וקלנסווה. ביחידה מציינים כי הרשויות בקה אל-גרביה, בני ברק, נתיבות וקלנסווה מעולם לא נענו לדרישת היחידה להגיש דיווח.
הדו"ח מציין גם בשנת 2021 הוגשו לרשויות המקומיות כ-7,100 בקשות למידע – כמחצית ממספר בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנה זו (כ-14,830 בקשות). לראשונה מאז החלה המדידה בבקשות חופש מידע לפני ארבע שנים, לא נרשם גידול במספר הבקשות לשלטון המקומי.
זאת ועוד, הדוח מציין כי הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר הינן אשדוד (710), חיפה (512), ירושלים (504) וראשון לציון (467). הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הינן ראש העין (100 אחוז), אשדוד (95.6), אילת (93.2), מודיעין-מכבים-רעות (90).
הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר הינן חיפה (54.7), נתניה (29.4), חריש (24) והרצליה (23.8).
מהדוח עולה כי עילות הדחייה המרכזיות בהן העיריות עושות שימוש הינן:
לא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי בידי הרשות (46.5 אחוז).
פגיעה בפרטיות (15.5 אחוז).
הקצאת משאבים בלתי סבירים (7.9 אחוז).
כאמור, הדוח מצביע על עלייה דרמטית באחוז הבקשות שנדחו, בנימוק שלא ניתן לאתר את המידע או שהוא אינו מצוי בידי הרשות. עוד עולה, כי כ-77 אחוז מהבקשות נענו באופן מלא והמידע נמסר. כ-80 אחוז מהבקשות נענו בתוך 30 ימים בלבד.
הדו"ח מצביע גם על עלייה בכמות העתירות שהוגשו נגד רשויות מקומיות בנושא חופש המידע – 236 עתירות. לצורך השוואה, 162 עתירות בלבד הוגשו נגד משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלה. בשנת 2021 ניתנו 159 פסקי דין לגבי הרשויות המקומיות: ב-138 מהם (86 אחוז) ניתנו פסקי דין נגד הרשויות ונפסקו הוצאות משפט לטובת מבקשי המידע.
נתון חשוב נוסף שמציין הדו"ח הינו עלייה בבקשת מידע ממשרדי ממשלה – מגמה שנמשכת כבר כמה שנים, ללא קשר לזהות הממשלה או העומד בראשה.
בנוסף ראוי לציין כי במשרדי הממשלה, הממונה על חופש המידע הוא תפקיד שהמבצע אותו מתוגמל בשכר, בניגוד לרשויות המקומיות, שם לעיתים עובד באגף אחר מבצע את התפקיד ולא מתוגמל עליו.
נשאלת השאלה, לאור הנתונים ולנוכח אי שיתוף פעולה מצד רשויות שונות, האם אזרחים יגישו פחות ופחות בקשות לחופש מידע.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, אומר: "לראשונה מזה שנים רבות הדוח מצביע על עמידה במקום בנוגע למספר הבקשות למידע שהוגשו בשנת 2021 לרשויות המקומיות לעומת השנה הקודמת, וזאת בשונה מהמגמה במשרדי הממשלה. עקרון השקיפות הוא ערך יקר שיש לשמור עליו. אני קורא לתושבי הרשויות המקומיות לעשות שימוש בכלי החשוב שמעניק חוק חופש המידע ולרשויות להמשיך לפעול וביתר שאת להנגיש מידע".
מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?
"צריך להפוך את היחידה הממשלתית לחופש המידע מיחידה ממשלתית ליחידה ארצית. אם היחידה תהפוך ליחידה ארצית ניתן יהיה לאכוף את החוק על הרשויות המקומיות ולא רק לשקף אותו. בכל רשות מקומית יש ממונה על חופש המידע. בשונה ממה שקורה בממשלה, מעמד הממונה לא מוסדר ברשויות המקומיות, לא מוגדר ולא מתוגמל. מי שממלא את התפקיד הזה לא מקבל תגמול כספי. כלומר אותו ממונה ממלא תפקיד אחר ועליו הוא מתוגמל ואת תפקיד הממונה הוא מבצע אגב התפקיד העיקרי. צריך לתגמל את מי שמבצע את תפקיד הממונה בדיוק כפי שקורה במשרדי הממשלה".
תגובות
מעיריית קלנסווה נמסר בתגובה: "אנחנו משתפים פעולה בכל דבר. אין לנו מה להסתיר, העירייה מינתה את מנכ"ל העירייה לשעבר לתפקיד ממונה על חופש המידע. כל דבר שמגיע אלינו מטופל, יכול להיות שיש דברים שהיה חילופי מנכ"לים ובתקופה הזו פספסנו כמה דברים. בדרך כלל אנחנו משתפים פעולה בכל דבר ואנו עובדים בשקיפות. זו עיר שמונה 25 אלף תושבים, בסופו של יום מדובר בעירייה מסודרת. יש הרבה דברים חריגים במגזר שרק מכוח פספוס אנחנו מפספסים. חופש מידע זהו דבר שאין להתעלם ממנו".
מעיריית טירת כרמל נמסר בתגובה: "מדובר בדיווח המועבר באופן אוטומטי ובהתאם לכך יבוצע בימים הקרובים".
