עבד אל עזיז עמראני, אזרח בדואי ישראלי, כבר הודה ונשפט לתשע שנות מאסר על מעשה טרור של לינץ' ביהודי שנסע ברכבו בנגב, בהתפרעויות שהיו במהלך מבצע "שומר חומות".
ואולם, סנגוריו החדשים – עורכי הדין אסתר בר ציון, ויקטור אוזן וליאורה ברקו – הפכו את הקערה על פיה והובילו למהפך חריג ביותר: למרות הודאת עמראני בעובדות כתב האישום שייחסו לו שותפות בלינץ' (הודאה ממנה לא חזר בבית המשפט המחוזי) – הפרקליטות הסכימה לאחר ערעור צוות ההגנה החדש לבית המשפט העליון, שיחזור בו מהודאתו.
יתרה מכך: הפרקליטות קיבלה את טענת הסנגורים שלא היו ראיות להשתתפות הנאשם בלינץ', כי ה"ראיות" זוהמו על ידי חוקרי שב"כ והמשטרה, והודאת הנאשם ניתנה עקב כשל בייצוג של הסנגור הקודם בבית המשפט המחוזי.
הפרקליטות הסכימה, באופן נדיר, כי מדובר בהרשעת שווא למרות הודאת הנאשם שניתנה בעצת עורך דינו. כתוצאה מכך, בעקבות הערעור של עורכי הדין בר ציון, אוזן וברקו, הפרקליטות הסכימה להגיש את התיק מחדש לבית המשפט המחוזי ולמחוק מכתב האישום לגמרי את העבירות של חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות טרור, והיזק לרכב ממניע גזעני.
כך, לבית המשפט הוגש מחדש כתב אישום מצומצם בגין יידוי אבנים והתפרעות. בסופו של המהפך אתמול – העונש של תשע שנות מאסר בוטל, והנאשם שוחרר לביתו לאלתר, תוך שהשופט יואל עדן מותח ביקורת חריפה על המדינה וקובע כי יש להסתפק ב-22 חודשי מעצרו של הנאשם (16 אפריל).
כך זה קרה – המערכה הראשונה
מהומות "שומר חומות" שהבעירו את הארץ פרצו על רקע אלימות בהר הבית ומבצע צבאי בעזה.
ב-11 במאי 2021 נקלע נהג יהודי להתפרעות אלימה סמוך לצומת שגב שלום בנגב. המון מוסת השליך קרשים וסלעים על הרכב, הנהג ניסה להתחזות כערבי ולהימלט, אבל האספסוף ניפץ את רכבו והתנפל על הנהג, שספג מכות קשות, בעיטות, אלות ואבנים. הנהג נחבל בראשו, אך למזלו חולץ על ידי כוח משטרתי לפני שספג פציעה אנושה.
מספר משתתפים במהומה נעצרו, יוחס להם יידוי אבנים. אבל נגד הנאשם עמראני (23) הוגש התיק החמור ביותר של השתתפות בלינץ' וחבלה בכוונה מחמירה בנסיבות של טרור.
לאחר חקירת שב"כ וכתב אישום, סנגורו דאז הגיע עם הפרקליטות להסדר טיעון: הנאשם יודה בעובדות כתב האישום של החבלה המחמירה והמניע הגזעני, ויכפור רק בכך שזהו מעשה טרור.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע שהנסיבות של טרור עולות לבדן מהעובדות בהן הודה הנאשם, ושלח אותו לעונש חמור של תשע שנות מאסר בכלא ביטחוני.
מערכה שנייה: הערעור
צוות ההגנה החדש בראשות עו"ד אסתר בר ציון בחן את התיק וחשכו עיניו. "כבר בקריאה ראשונה של חומר הראיות, הבנו שאין ראיות. הזיהוי של הנאשם לא היה זיהוי", אומרת עו"ד בר ציון.
מתברר כי בתחקור ראשוני לא מתועד, חוקרי שב"כ הראו לקורבן הלינץ' תמונה של החשוד עבד אל עזיז עמראני, שצולמה בשטח מיד לאחר האירוע. יום למחרת הקורבן מסר את גרסתו לחוקרי מרחב הנגב במשטרה, שביקשו ממנו לתאר את פרטי הלבוש שלבש התוקף המרכזי בלינץ'.
המתלונן תיאר כי התוקף שבעט בראשו "לבש מעיל דובון, ומתחתיו חולצה שחורה עם כיתוב לבן". התיאור זהה בדיוק לתמונת הנאשם שהציגו חוקרי השב"כ לקורבן יום קודם.
הסנגורים התריעו על כך שהקורבן מסר את תיאור הלבוש רק אחרי שנחשף לתמונת החשוד ולא לפני שראה את התמונה.
בנוסף, חוקרי השב"כ בתשאול המקדים, הציגו לקורבן את תמונתו של עמראני כתמונה יחידה. הסנגורים התריעו שלא נערך מסדר זיהוי, לא "מסדר חי" ולא בתמונות של מספר "פרצופים", כדי שיוכל לבחור ולהצביע על התוקף מבין כמה אפשרויות.
והעיקר: קריאה מדוקדקת של עדות המתלונן העלתה שהוא שגה בתיאור המכנסיים והנעליים של הנאשם. הקורבן טען שהתוקף לבש מכנסי טרנינג חומים ונעל נעלי נייקי ישנות – בעוד שעמראני לבש מכנסי ג'ינס ונעל נעלי עבודה שחורות כאשר נעצר בשטח.
הסנגורים הסבירו את מקור הסתירה: התמונה שהוצגה לקורבן לאחר תפיסתו של עמראני בשטח, היתה תמונה של פלג גוף עליון, ולא נראה בה חלק גופו התחתון. מאחר שכך, המתלונן "ידע" לתאר את החולצה של "התוקף", על פי התמונה שהוצגה לו, אך לא תיאר נכון את מכנסיו ונעליו.
התיאור לא התאים לפרטי הלבוש שלא הופיעו בתמונה, ומכאן שהזיהוי של עמראני היה שגוי, או במילים אחרות – לא היה זיהוי.
"ההגנה חשפה את ערוות המאשימה", כתבו עורכי הדין בר ציון, אוזן וברקו בערעור, "אם היה המערער נלחם על חפותו באולם בית המשפט על ידי עורך דין שמכיר היטב את חומר הראיות, כי אז היה סיכוי יותר מסביר לזיכויו".
"אני עורכת דין 32 שנים, זו פעם שנייה בלבד שאני טוענת טענת כשל בייצוג", אמרה עו"ד בר ציון, ללמד על הסיטואציה החריגה של הרשעת שווא שניתנה עקב הסכמת צוות ההגנה הקודם להסדר טיעון ללא ראיות המבססות הרשעה.
החריג עוד יותר הוא, שפרקליטות המדינה לא נעמדה על רגליה האחוריות, לא התנגדה לערעור ולא נאבקה להשאיר את ההרשעה.
לאחר התדיינות ישירה של הסנגורים מול בכירים בפרקליטות המדינה, הפרקליטות הודיעה לבית המשפט העליון שהיא מקבלת את הערעור – ללא צורך בהתערבות אקטיבית של בית המשפט.
הפרקליטות וההגנה התייצבו לדיון בעליון עם הסדר טיעון חדש: הנאשם יזוכה מהעבירות בהן הורשע, ועונש המאסר של תשע שנים יבוטל. במקביל, הצדדים הסכימו לכתב אישום מתוקן, שבמסגרתו לא יהיה אישום הקשור למעשה טרור או למניע גזעני, ועמראני לא יואשם כלל בגרימת חבלה לקורבן.
במסגרת ההסכמות, הנאשם הודה והורשע מחדש רק ביידוי של שתי אבנים, התפרעות והפרת הוראה חוקית.
אתמול חזרו הצדדים שוב לאולמו של השופט עדן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וכל צד טען את טענותיו לעונש הראוי.
הפרקליטות ביקשה עכשיו לגזור על הנאשם 30 חודשי מאסר בגין כתב האישום המצומצם.
עורכי הדין בר ציון, אוזן וברקו טענו כי הפרקליטות הגדישה את הסאה, אחרי עיוות הדין שגרמה, וכי הצדק מחייב לשחרר את הנאשם מיד, אחרי שהיה 22 חודשים במעצר ועוד 18 חודשים במאסר על תיק קודם שבו ריצה עונש עקב מעשה שוד.
עו"ד בר ציון הדגישה כי עקב ההרשעה במעשה לינץ' וטרור, שבוטלה, הנאשם ישב במעצר ובמאסר עם מחבלים כאסיר בטחוני, בתנאים הקשים ביותר, שהוחמרו עוד מאז 7 באוקטובר, ללא קשר של טלפון או ביקורים עם משפחתו.
השופט עדן הבהיר לנציגת פרקליטות דרום כי הוא רואה את ההתנהלות בתיק בחומרה: "בית המשפט פונה למאשימה בשאלה, האם לטעמה אין משמעות לכל האירועים אשר אירעו, לעובדה שהוטל על הנאשם גזר דין חמור, לעובדה שהוא ריצה מעצר בתנאים קשים?".
התובעת הודיעה כי הפרקליטות עומדת על בקשתה לעונש מאסר של 30 חודשים. היא הודתה: "ידענו מההתחלה שיש קושי בראיית הזיהוי, אבל לא הערכנו עד כמה הקושי משמעותי" – עד שצוות ההגנה החדש הוכיח.
סוף דבר
השופט עדן קיבל את בקשת ההגנה לסיים את עונש המאסר של הנאשם לאלתר. "הנסיבות חריגות, השתלשלות העניינים חריגה", אמר השופט, "די בתיאור הדברים, כדי להביא את הקורא להרהורים אודות מערכת הצדק וההליך אשר מטרתו עשיית צדק".
השופט הביע תרעומת: "היום בית המשפט למד כי עוד בשלבים הראשונים, בטרם הוצג בפני בית המשפט ההסדר, היה קיים קושי ראייתי בעניין הזיהוי. למרות זאת עד לרגע זה, באף שלב מהשלבים, לא בעת הצגת הסדר הטיעון… ולא בטיעונים לעונש לא נטען על ידי מי מהצדדים דבר בעניין קושי ראייתי. הצדדים, שניהם, הביאו בפני בית המשפט מצב עובדתי, מבלי שלבית המשפט הוגשה ראיה כלשהי".
במצב זה, הוא רמז, לא היתה לבית המשפט ברירה אלא לשמש חותמת גומי לעניין ההרשעה עקב הסכמת סנגורו הקודם של הנאשם, ולשופט נותר רק לקבוע את גובה העונש לאור העבירה החמורה בה הורשע הנאשם שלא על בסיס ראיות.
"הדברים הללו מעלים שאלות רבות, מעלים קשיים רבים, ומעלים הרהורים באשר לתמונה אשר הוצגה בפני בית המשפט", אמר השופט, "לא דין צדק נעשה עם הנאשם".
מתוך התחשבות בתנאי המאסר מהם סבל כאסיר ביטחוני, השופט פסק: "אני מורה כי יש לראות את הנאשם כמי שהשלים את ריצוי מלוא מאסרו, ולפיכך, יש לשחררו לאלתר".
בנוסף, בוטל פיצוי של 100 אלף שקל שהוטל על הנאשם לשלם למתלונן ב"סיבוב" הראשון של התיק.
הסנגורים מסרו בתגובה: "היינו עדים אתמול לרגע נדיר ומזוקק של עשיית צדק, צדק אמיתי, באולם בית המשפט. השופט עדן כפי שידע להחמיר מאוד עת הודה בפניו הנאשם (תשע שנות מאסר) הבין את גודל השעה והורה כי יש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם כתקופת מאסר (22 חודשים) ובכך שחרר לחופשי בו במקום את הנאשם אשר הודה בפניו בעבר הודיית שווא, והורשע על לא עול בכפו, באחד ממעשי הלינץ' החמורים שאירעו במהלך מבצע שומר חומות.
"ההגנה הפכה כל אבן בתיק בו נאשם, אשר היה מיוצג, הודה בתיק שהכתים אותו וסיווג אותו כאסיר ביטחוני והצליחה לשכנע את הפרקליטות שמלכתחילה לא היה מקום להעמיד את הנאשם לדין בגין מעשה הלינץ', שיש לבטל את ההודאה ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.
"קצרה היריעה מלתאר את שרשרת העוולות שנעשו כלפיי הנאשם ולמעשה התחושה הינה קשה ביותר, נעשו בתיק הרבה טעויות, נדמה שהפרקליטות הצליחה לקבל הודאה בעבירות שלא נעשו ושלא היו להן בסיס ראייתי מספק. העובדה שפרקליטות המדינה הסכימה לחזרת מרשינו מהודאה במסגרת הליך הערעור ולזיכויו מעבירת הלינץ' מדברת בעד עצמה. העוול אמנם תוקן בעבודת סניגוריה מורכבת ומאומצת אך הנזק שנגרם לנאשם ולבני משפחתו הינו נזק קשה וכואב.
התיק אמור להדיר שינה מכל מי שעוסק בעולם המשפט ומעלה קשיים ותהיות לא מבוטלים באשר לאופן ניהול ההליך הפלילי".
