הסדר הפנסיה של סא"ל דן שרוני

שתף כתבה עם חברים

עו"ד אלון הראל על ה"עליהום" התקשורתי של נציגי נפגעות העבירה נגד בית הדין הצבאי, ועל ההגיון שמאחורי הסדר הטיעון בין התביעה להגנה

דן שרוני (צילום: פלאש 90)

סיפרו לכם שבית הדין הצבאי נתן לאחרונה בפרשת סא"ל דן שרוני החלטה תקדימית?
סיפרו לכם שבית הדין אימץ את עמדת המתלוננות ודחה את הסדר הטיעון?
סיפרו לכם שהסדר הטיעון הקל עם שרוני ופגע אנושות בזכויות המתלוננות להיפרע ממנו?
אל תאמינו לכל מה שמספרים.

במאמר הפרשנות הזה לא תקראו כל אמירה מקלה עם שרוני, לא לגבי מעשיו הפוגעניים והחמורים, ולא לגבי מידת העונש שתיגזר עליו בבית הדין הצבאי.
התביעה הצבאית אינה מתכוונת להקל עמו, להיפך, התביעה עומדת לבקש להשית עליו עונש של שנות מאסר, וייתכן שכך ראוי.
אבל לטעמי, הסערה התקשורתית האפילה על כל כללי סדר הדין הראוי לבתי הדין הצבאיים. עורכי הדין המייצגים את המתלוננות הציגו את המערכת המשפטית הצבאית כלא מקצועית ונטולת מסגרת חוקית, שהחלטותיה נשענות על גחמות ולא על הדין החרות והפסיקה.

נדבר עובדות
החלטתו של בית הדין הצבאי בעניין שרוני, שבה נדחה דיון הכרעת הדין בהתאם להודייתו של שרוני היתה פרי הסכמתן של התביעה והסנגוריה. לא החלטה תקדימית ולא החלטה עצמאית. לבית הדין, כמו בית משפט במערכת האזרחית, אין סמכות להחליט שהוא דוחה הודאה של נאשם ולא מרשיע אותו אך משום שלעמדת נפגע העבירה, הסדר הטיעון אינו ראוי.

לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, אין לנפגעות העבירה זכות להביע את עמדתן להסדר הטיעון בפני בית הדין הדן בדבר, ובוודאי לא בשלב הכרעת הדין. זכותן להביע עמדתן ביחס להסדר הטיעון המתגבש עם שרוני, בפני נציגי התביעה (ובתקשורת כמובן) אבל לא בפני בית הדין. ככלל, אם נפגעי עבירה מבקשים להתנגד להסדר טיעון העומד להירקם בין התביעה לסנגוריה עליהם להגיש עתירה לבג"ץ.

בתיק הזה, נפגעות העבירה הופיעו בפני בית הדין בישיבת ההקראה האמורה, מכוח זכותן לנכוח בדיונים בעניינן, אבל לא מכוח זכותן להתנגד בפניו להסדר הטיעון.

ההחלטה של התביעה הצבאית לאפשר לשרוני להיות זכאי לפנסיה צבאית נועדה בראש ובראשונה לאפשר למשפחתו שלא להתדרדר לפת לחם. בת זוגו, ולבטח ילדיו הקטנים, אינם אשמים במעשיו. האינטרס לאפשר לשרוני לקבל פנסיה צבאית הוא גם אינטרס של נפגעות העבירה, כך הן תוכלנה להיפרע ממנו בבוא העת, בגין מעשיו הנלוזים שפגעו בהן מאוד.
אגב, עורכות הדין שלהן אומרות זאת באופן גלוי וברור.

לבית הדין הצבאי אין סמכות להחליט בעניין זכויות כלכליות שצבר בשירותו הצבאי נאשם הנותן את הדין בפניהם, אך יש קשר אחר בין גזר הדין לבין הזכויות הכלכליות. זהו "הקשר הגורדי" שבין ההליך המשפטי הצבאי לבין זכויותיו הפנסיוניות של משרת הקבע הנאשם. זאת משום, שאחד מרכיבי הענישה שבית דין צבאי רשאי להשית על נאשם הוא הורדה בדרגה. מאחר והזכויות הפנסיוניות נגזרות מדרגתו של הנאשם, פגיעה בדרגה מביאה אוטומטית לפגיעה כלכלית.
כל זאת בתנאי שהנאשם עדיין משרת – שחרור מהצבא מקבע את זכויותיו הפנסיוניות של החייל, אבל אם יורד בדרגה לאחר שחרורו לא תהיה להורדה בדרגה השפעה.

עניין זה הוא כמובן ייחודי למערכת הצבאית, אין בית משפט בישראל שבו קיים קשר כה הדוק בין ההליך הפלילי לבין הזכויות הכלכליות. אין בית משפט בישראל, שגזר דינו יכול לקטוע באחת זכויות כלכליות שנצברו במשך שנים של הקרבה עצמית עקב כישלון נורמטיבי, קשה ככל שיהיה.

נוכח הקשר הגורדי בין הדרגה ובין הזכויות הפנסיוניות, תוקנה בצה"ל פקודה העוסקת בשירות הקבע של משרתי קבע אשר הועמדו לדין בבית דין צבאי. בפקודה נקבע שבמקרה כזה נגד איש קבע אשר מצוי במסלול פנסיה תקציבית ונמצא על סף הפרישה מצה"ל, ניתן להפסיק את שירותו הצבאי לתקופה של עד שנתיים. מחד, הוא לא ימשיך לשרת לאחר שביצע עבירה פלילית, ומאידך, הוא יוכל לסיים את ההליך המשפטי לאחר שיפרוש מהצבא וזכויותיו הפנסיוניות תישמרנה.
תיקון הפקודה נבע מאותה תובנה הומנית שהזכרתי למעלה, שכספי הפנסיה הם בעיקרם עבור משפחתו וילדיו של איש הקבע, ולא רק בעבורו.

האם מדובר בהסדר טיעון?
לכאורה כן, למרות שאין בין התביעה לסנגוריה כל הסכמה לעניין העונש שיש להשית על שרוני. מלבד התיקון הקוסמטי של כתב האישום והודיה בו, הסכימו הצדדים גם על דחיית ישיבת הטיעונים לעונש למועד רחוק, מה שיאפשר לשרוני לפרוש בטרם יושת עליו עונש. אם בהסדר טיעון קלאסי, לבית הדין יש סמכות שלא לקבל את ההסכמה העונשית ולהשית עונש חמור או קל יותר, בהסדרי טיעון כמו זה של שרוני, כאשר אין הסכמה עונשית, כוחו של בית הדין מוגבל.

יחד עם זאת, דחיית ישיבת הטיעונים לעונש לתקופה ארוכה היא אבן הנגף המשמעותית ביותר בהסדר הטיעון, והכלי היחיד של בית הדין להשפיע עליו.
כיצד? בסמכותו של בית הדין שלא לקבל את בקשת הצדדים לדחות את ישיבת הטיעונים לעונש בשנתיים, ולחייבם לטעון לעונש עוד טרם פרישתו של שרוני. בכך יסכל בית הדין הצבאי את האפשרות של שרוני לקבע את זכויותיו הכלכליות טרם ייגזר דינו.
האם יעשה כן? אם תונח דעתו של בית הדין שכלל נפגעות העבירה עודכנו כראוי לגבי פרטי ההסדר, כנראה שלא יסכל את ההסדר.

אז מה באמת התרחש בבית הדין הצבאי בדיון האחרון של שרוני?
בית הדין בירר בהתאם לסמכותו האם כלל נפגעות העבירה עודכנו בפרטי ההסכמות. כאשר נפגעות העבירה הקימו קול זעקה, שלא עודכנו כלל – או עודכנו רק באופן חלקי – הסכימו הצדדים להערותיו של בית הדין והתביעה הודיע כי תשלים את התהליך. עניין די שגרתי – השאלה מה יקרה לשגרה הצה"לית בעידן המלחמה בעבירות מין?
נמתין לישיבה הבאה.

הכותב הוא שותף במשרד כץ מרגולוב הראל, ומנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
2 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות