בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין פרקליט המדינה עמית אייסמן פתח פאנל בנושא "הפרקליטות בעין הסערה".
עו"ד איסמן אמר כי הפרקליטות "תמיד היתה בעין הסערה ואין אפשרות אחרת. מי שנמצא בחזית המאבק בשחיתות השלטונית ובפשיעה החמורה, מי שמחליט להעמיד לדין נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, תמיד יהיה בעין הסערה". עם זאת הוסיף איסמן: "השיח יכול להיות אחר, שיח רציני לגופו של עניין ולא לגופו של אדם".
איסמן אמר כי "משפטים אינם מדע מדויק והערכת ראיות אינה משוואה במתמטיקה שיש לה פתרון אחד. הציבור סבור שכולנו בפרקליטות באנו מאותו בית גידול, וזה לא כך. פרקליטים שונים מעריכים ראיות בצורה שונה… אנחנו לא רוצים פרקליטות מונוליטית, אנו מעודדים שיח חופשי וריבוי דעות, הגם שבסופו של יום הפרקליטות היא ארגון היררכי וההכרעה מתקבלת על ידי אדם אחד שהוא הנושא בסמכות – פרקליט המחוז, מנהל היחידה, פרקליט המדינה.
"פרקליטות המדינה ואני בראשה איננו חפים מטעויות ותקלות", הוסיף איסמן, "ארגון שמקבל אלפי החלטות ביום ומנהל עשרות אלפי הליכים פליליים ואזרחיים בשנה, לא יכול להיות חף מטעויות ומתקלות. לשם כך יש לפרקליטות מנגנוני ביקורת חיצוניים ומנגנוני בקרה פנימיים. השאלה אינה האם קורות תקלות, אלא כיצד יש להתנהל כאשר מתגלית תקלה וכיצד מנסים למנוע תקלות דומות בעתיד".
איסמן בישר כי כחלק ממנגנוני הביקורת, "מהשנה הקרובה, הפרקליטות תקלוט לשורותינו לראשונה במסגרת הצרחות תפקידים עם הסנגוריה הציבורית סנגורים ציבוריים ליחידות פרקליטות השונות ופרקליטים ייקלטו ביחידות הסנגוריה. פתיחת הדלתות, שיתוף מלא ואמיתי בדרך בה אנו פועלים ובדרך בה אנו מקבלים את החלטותינו בפני 'הצד שכנגד' הוא צעד חשוב".
גם לפרשת "סרסור הסוהרות" התייחס איסמן: "בשנת 2020 החליטה הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד האסיר מוחמד עטאללה בגין מעשים מגונים בשלוש סוהרות ועל סגירת התיק נגד גורמי שב"ס. בנובמבר 21 אחרי עדותו של מפקד כלא גלבוע בוועדת הבדיקה לבריחת אסירים, החלטתי לפתוח את התיק מחדש.
אנו משקיעים כל הנדרש על מנת להגיע להכרעה מהר ככל האפשר. משטרת ישראל הונחתה על ידנו לא להשאיר אבן על אבן – הן ביחס לעטאללה והן ביחס לאחריותם של קציני שב"ס וסוהרים. ככל שנגיע למסקנה שיש מקום להוסיף אישומים נגד עטאללה וכתבי אישום נגד אנשי שבס – לא נהסס לעשות זאת".
למברגר תחת מתקפה
בכירים בתביעה ובסנגוריה הפרטית והציבורית המשיכו ברב-שיח שהנחה עו"ד קובי סודרי לאחר הדברים של איסמן, פאנל שבו המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר מצא את עצמו תחת ביקורת צולבת. הסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד ענת מייסד כנען הגדירה את מה שהולך להתרחש: "אסור שהמתקפה הפוליטית על הפרקליטות תוביל לציפוף שורות ולהשתקת ביקורת מקצועית מוצדקת. אני נגד הראייה הדיכוטומית: או שאתה מבקר את הפרקליטות או שאתה משתיק ביקורת כדי להגן על מערכת המשפט. הפרקליטות צריכה להסכים למסירת חומרי חקירה, צריכה להסכים לתיעוד חקירות, צריכה להפסיק להתנגד ברפלקס".
עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות: "יש מגמה עולמית של קריסת עקרונות דמוקרטיים. של עידן קונספירציות. הפרקליטות נמצאת במקום בלתי נסבל, מדובר באנשים מקצועיים והיום מוטל עליהם הנטל להוכיח 'שאין להם אחות', שהם לא רודפים אף אחד, לא תופרים תיקים. כשסגן ראש מח"ש משה סעדה מתבטא כפי שמתבטא (בגנות פרקליט המדינה) ויומיים אחרי זה מתפקד לרשימה פוליטית, יש פה בעיה של אינטרסים פוליטיים שמתדלקים תיאוריות קונספירציה".
עו"ד דן אלדד, גם הוא מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות עד לאחרונה: "קו ישיר עובר בין אירוע משה סעדה לאירוע הנורא שהתרחש בבית המשפט המחוזי בנצרת עם התקפת הפרקליטות על ד"ר חן קוגל. מרגע שסעדה פתח את הפה מיד תקפו אותו שהוא שקרן, וזה איש מערכת מובהק שבמשך 20 שנה ייצג את הפרקליטות בחקירות ובבתי משפט. אותו כנ"ל כאשר ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר קוגל יצא נגד הקו של התביעה בתיק זדורוב, פרקליטים עשו מולו חקירה נגדית אכזרית שמנסה למחוק ניסיון של עשרות שנים ברשויות אכיפת החוק. אפילו בכנסייה הקתולית אין תגובה כזו למי ש'סוטים מהקו'".
המנחה עו"ד סודרי אמר ללמברגר: "יש לכם בעיה לקבל ביקורת. יש פגמים, דברים שנאמרים גם בפסקי דין ובהחלטות שיפוטיות. האם באמת כל הטעויות קורות בתום לב?".
למברגר בתגובה: "הציבור לא מכיר מספיק את מנגנוני הביקורת – מבקר המדינה שביצע ביקורות מערכתיות ונציב התלונות על מייצגי המדינה. הנציב דוד רוזן בחן מאות תלונות ורק בשתי החלטות כתב ביקורות אישיות על פרקליטים (לפחות אחת מהן בוטלה על ידי בג"ץ בעקבות עתירת הפרקליטה המדוברת, ז.ק)".
עו"ד אלף ללמברגר: "דבריך מדגימים את ציפוף השורות. המערכת יקרה לי, אבל לא נכון רק לומר 'אנחנו בסדר' ולא לקחת אחריות על משגים".
עו"ד סודרי: "אולי הבעיה היא שזה ארגון סגור. 'מתחתנים במשפחה'. כל מינויי הבכירים הם מתוך הארגון, וכולם חושבים באותה פריזמה. אולי הגיע הזמן לפתוח את השורות?".
הסנגורית, עו"ד נוית נגב: "פרקליט המדינה דיבר על ריבוי דעות בפרקליטות, אבל איכשהו הדעות תמיד נשמעות דומות. גם פרקליט שפועל 'בתום לב' יכול לפעול בצורה בלתי תקינה".
למברגר מתגונן: "בתוך חדרים סגורים, הוויכוחים עושים חור בתקרה".
סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, מעיר באירוניה: "יש פה קבוצה של מלאכים שכל התנהלותם תמת לב… אני חושב שיש אנשים טובים, שרוב הזמן רוצים לעשות טוב ולשרת את הציבור… אבל מה לעשות ולא כולם מקצועיים… הבעיה מלמטה עד למעלה… למה אנחנו לא מקבלים דוח סודי מדיוני מעצרים אחרי הגשת כתב אישום? בכל פעם שכן יצא לי לקבל דוח סודי ראיתי ש(טוענים משטרתים) שיקרו שקר גס.. אנחנו רוצים לקבל הקלטות של ראיונות עדים בפרקליטות….
"הבעיה בתיקי נתניהו", הוסיף עו"ד חדד, "היא לא התמונה שצולמה בבית המשפט… הבעיה היא תרגילי החקירות, הבעיה היא תנאי מעצר, פשפשים ולחץ על עדים…".
עו"ד חדד הוסיף כי "אחת הבעיות הגדולות של הפרקליטות היא היצמדות למשטרה. העובדה שיש פרקליט מלווה בתיקים הופכת אותו לחוקר על. הפרקליטות צריכה להפסיק לחפות על טעויות של המשטרה".
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד נורית ליטמן: "רוב הפרקליטים הם ישרי דרך. להגיד שמאה אחוז מהם כאלה? לא. כולנו בני אדם. מודאגת מכך שיש אנשים שעשו מעשים לא תקינים והמערכת לא ידעה לאתר אותם".
