כאשר השכנה של ולדלן רזיאניו (42) מנתניה סיפרה לו כי רכבה הפרטי נחסם בחניון הבניין על ידי רכב אחר, ריזיאניו ניגש לנהג הרכב וביקש ממנו להזיז אותו. בין השניים פרץ ויכוח סוער ש"נגמר לא טוב".
לפי כתב אישום שהוגש בהמשך נגד רזיאניו על ידי התביעה המשטרתית, בעיצומו של הוויכוח הוא שלף מכיסו סכין קפיצית, הניף אותה לעבר הנהג החוסם, ופצע אותו בזרועו השמאלית ובסמוך לחזהו. כתוצאה מכך נגרמו לנהג שני חתכים בזרועו והוא פונה באמבולנס לבית חולים שם טופל (החתך נתפר) ואושפז להשגחה של יום אחד, לאחריו שוחרר עם המלצות למנוחה של שלושה שבועות וטיפול פיזיותרפי לאחר הוצאת התפרים.
כתב האישום המקורי ייחס לנאשם עבירות פציעה כשעבריין מזוין והחזקת סכין. סנגורו, עו"ד דרור שלום, הגיע להסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו הוגש לבית משפט השלום בנתניה כתב אישום מתוקן ממנו נמחקה עבירת החזקת סכין, והנאשם הודה והורשע בעבירה אחת בלבד – "פציעה כשהעבריין נושא נשק קר".
בטרם הטיעונים לעונש הופנה הנאשם לשירות המבחן. בתסקיר שהוגש לבסוף לבית המשפט צוין כי הנאשם קיבל אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה, אם כי נטה להטיל אחריות חלקית גם על המתלונן. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם נעדר דפוסי אלימות מושרשים ולכן המליצה על עונש של עבודות שירות.
במהלך הטיעונים לעונש נשמעה עדותו של המתלונן, שתיאר כיצד טלטל אירוע האלימות את חייו ומלווה אותו עד היום. הוא הדגיש כי לא היה מסוגל לעבוד במהלך כחודשיים, בהם לא הצליח להירדם ונזקק לטיפול נפשי.
התובעת, עו"ד שני מלול, הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, ביקשה לדחות את המלצות תסקיר המבחן, ועתרה לעונש של 12-36 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה מרתיע, קנס ופיצוי למתלונן.
עו"ד שלום טען מנגד, כי יש להתחשב בתיקון כתב האישום ומחיקת העבירה של החזקת סכין, הוא טען כי מדובר באירוע נקודתי ועבירה שהתבצעה ללא תכנון מוקדם. כמו כן הדגיש הסנגור כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה, מה גם שהיה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני במשך תקופה ארוכה. לפיכך ביקש הסנגור לקבוע מתחם ענישה שנע בין שלושה לתשעה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות.
השופט גיא אבנון ציין בהחלטתו כי "הנאשם הוא שיזם את אירוע האלימות, הגיע למגרש החנייה מצויד בסכין, ופגע במתלונן על רקע של מה בכך". עם זאת ציין השופט כי "עסקינן בהנפת סכין יחידה בכיוונו של המתלונן, ללא נקיטת אלימות נוספת עובר לאירוע או לאחריו, וללא השמעת איומים כלפי קורבן העבירה. מבלי להקל ראש בחומרת הנזק שנגרם או בפוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם, המתלונן נפגע בזרועו בשני חתכים, אך לא באיבר רגיש. אין חולק על כך שהאירוע הפחיד את המתלונן ורעייתו, אך בדיעבד לא סיכן את חייו".
השופט ציין כי מכלול נתונים מצדיקים קביעת עונש בחלק התחתון של מתחם הענישה, בכלל זה העובדה כי מדובר בנאשם שהינו אדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות, והערכת שירות המבחן לגביו הינה כי מסוכנותו נמוכה.
לפיכך גזר השופט על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי של 7,500 שקל למתלונן.
עו"ד שלום מסר בתגובה: "אני שמח שבית המשפט קיבל את עמדתנו ולא השית על מרשי מאסר בפועל. הנאשם עבר כברת דרך ארוכה, הביע חרטה כנה ועמוקה וגם עבר הליך שיקומי משמעותי".
