בית המשפט השלום בראשון לציון דחה ערעור של מנהלת חברות הטלמרקטינג "פרימיום סייל", "דיל המאה" ו"ליין ישיר" על עיצום כספי בסכום עתק של שמונה מיליון שקל, שהרשות להגנת הצרכן הטילה עליה באופן אישי.
פסק הדין מאשר את קביעת הרשות להגנת הצרכן כי מנהלת החברות, בת שבע מחלוף (40) מראשון לציון, ביצעה מאות הפרות של החוק (!) כלפי 40 צרכנים שונים, רובם ככולם לקוחות קשישים וחסרי ישע.
העיצום בגובה 8.3 מיליון שקל הוטל עקב הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן ב-514 אירועים ושיחות שיווק (!) ביחס לסעיפי החוק הללו:
איסור הטעיה בעניין מהותי בעסק
הטעיה בנוגע למהות העסקה
הטעיה ביחס לזהות נותן השירות
הטעיה ביחס לתנאי ביטול העסקה
ניצול מוגבלות של צרכן
ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן אף שהביע רצונו כי יחדלו מכך
אספקה של נכס בתשלום ללא בקשה מפורשת
יצירת רושם לצרכן כי זכה בהטבה או פרס אף שאין כאלו
חובת גילוי פרטים ומסירת מסמך בשיווק מרחוק
אי ביטול עסקה והשבת כספים.
בעלת החברות פעלה כאמור תחת שמות עסקים שונים ותלונות הלקוחות הצטברו ברשות במשך מספר שנים. מהדוח שכתב ממונה אכיפה מינהלית ברשות, הטלפניות של אותן חברות בבעלותה של מחלוף, נהגו להזדהות כאילו הן מתקשרות "ממחלקת הטבות בחברת האשראי" – דבר שאינו נכון. באחת השיחות המוקלטות, נציגות החברה הזדהו כנציגות בנק.
במהלך שיחות המכירה הוצגו ל"לקוחות" מצגים שקריים ונאמר להם כי מגיעות להם הטבות שונות: כי קיים לפקודתם צ'ק שלא נוצל; כי מגיע להם קופון בסך 1,000 שקל, או שהם זכאים להטבות כחברי מועדון. כל האמירות אינן נכונות.
בדוגמה אחת מעשרות דוגמאות שפורטו, שלחה נציגת המכירה של מחלוף לביתו של אדם מיקסר וסט סדינים ללא בקשתו המפורשת, וחייבה אותו בסכום של 2,500 שקל.
במקרה מקומם במיוחד ביצעה החברה לכאורה עושק של צרכן בן 90. הרשות קבעה כי החברה ביצעה הפרות חוק עקב השפעה בלתי הוגנת וניצול מצוקה של צרכן קשיש, בעל מוגבלות קוגניטיבית או פיזית שהקשתה עליו להבין את מהות השיחה – אך אנשי המכירות של בת שבע מחלוף התעלמו מכך. כאשר הצרכן התקשה למסור לנציגה את כתובתו, נציגת החברה אמרה לו שהיא כבר תאתר את הכתובת, והיא צריכה רק שיקריא לה מספר אשראי. כאשר הצרכן ביקש מהנציגה לשוחח עם בתו, הנציגה סירבה מאחר שההטבות לכאורה מגיעות לצרכן עצמו ובתו "לא יכולה להחליט בשבילו".
עוד נקבע כי אנשי המכירות לא מסרו בשיחות הטלפוניות לצרכנים "פרטים באשר לזהות וכתובת העוסקת, האחריות הניתנת על המוצר וזכות הצרכן לבטל את העסקה" – הכל בניגוד לחוק שמחייב את המוכר לגלות את הפרטים בשיחת השיווק, ולא רק על גבי החשבונית.
עוד מתברר מדוח הרשות, כי כאשר בעלת החברות נחסמה מביצוע עסקאות (סליקה) עם חברות האשראי, היא שילמה לעוסק מורשה אחר 10,000 שקל בחודש והשתמשה במספר הספק שלו מול חברות האשראי. על בסיס זה ניסתה מחלוף לטעון כי אותו עסק, "ליין ישיר", אינו שייך לה ואינו באחריותה. הרשות ובעקבותיה בית המשפט דחו את הטענה.
חרף עשרות התלונות, חקירה פלילית שנפתחה נגד בת שבע מחלוף בשנת 2018 ביחידת ההונאה של המשטרה במחוז מרכז נגנזה על ידי הפרקליטות, אך הרשות להגנת הצרכן הפעילה את סמכות האכיפה המנהלית המקבילה ודרכה הטילה עיצום כספי גבוה במיוחד וחסר תקדים, על מנהלת חברות הטלמרקטינג לאחר שערכה לה שימוע.
מחלוף הגישה ערעור לבית משפט השלום בראשון לציון על הקנס המנהלי. באמצעות עו"ד לירן זילברמן היא טענה שהטלת עיצום גבוה כל כך על אדם פרטי הוא שימוש לא ראוי בכוח, שיוביל אותה לפשיטת רגל ויש להורות על ביטולו, או על הפחתתו לשבעה אחוז ממחזור עסקיה כפי שקובעות התקנות. מחלוף טענה גם כי אי אפשר להעניש אותה על מאות הפרות חוק כאשר מדובר ב-40 מתלוננים, ויש לקבוע את הכלל "צרכן אחד-הפרה אחת" גם אם היא ביצעה לעתים עשרות הטעיות מסוגים שונים כלפי אותו צרכן.
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה בסופו של יום את כל טענותיה של מחלוף. בשלב מסוים בהליך, בית המשפט איפשר לה לחזור ולדון ישירות עם הרשות להגנת הצרכן כדי להוכיח מה היה מחזור עסקיה ולהציג אסמכתאות, על מנת שתקבל הזדמנות נוספת לשכנע להפחית את העיצומים בהתאם למחזור עסקיה האמיתי.
הממונה על האכיפה המנהלית ברשות עיין שוב במסמכים שמסרה המנהלת, ודחה שוב את בקשתה להפחתת הקנס. השופטת בן אליעזר גיבתה את עמדת הרשות: "אכן לפי התקנות ניתן במקרים המתאימים להפחית את העיצום הכספי באופן דרמטי, כך שיהלום את היקף ההכנסות של העוסק, ולא יביאו לכדי חדלות פירעון… למרות זאת, המערערת נמנעה באופן שיטתי מהצגת האסמכתאות ומסמכים רלוונטיים והציגה מצג חלקי ומטעה… מחזור העסקאות עליו דיווחה אינו מהימן".
"אין חולק כי סכום העיצום הכספי שהוטל על המערערת הוא עצום", כתבה השופטת בן אליעזר בפסק הדין, "על אף האמור, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת הממונה (על העיצומים)".
עוד קבעה השופטת כי אין לקבל את טענותיה של מחלוף שיש לחייבה בהפרה אחת בודדת לגבי כל צרכן, משום שאז יהיה "משתלם לבצע הפרות רבות כנגד כל לקוח, ויוטל עיצום כספי בודד בגין כל ההפרות". ההחלטה התבססה על דוח מפורט כאמור של הרשות להגנת הצרכן וראיות שצורפו לו עם פירוט שעות השיחות ותוכנן עם 40 לקוחות, וחומר החקירה הועבר לידי המערערת לפני הטלת הסנקציה הכספית.
את הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ייצג בבית המשפט עו"ד ניסן טוביאנה מפרקליטות מחוז מרכז.
עו"ד זילברמן המייצג את מחלוף מסר בתגובה: "מקריאת פסק הדין עולה שהטענה המרכזית שלנו התקבלה, קרי שיש לפעול בהתאם לתקנות ולהשית עיצום כספי בגובה שבעה אחוז בלבד מהמחזור. המחלוקת המרכזית היתה מה גובה המחזור הכספי של העוסקת שבגינו יש להטיל את העיצום. בנסיבות אלה אנו עמלים על הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי".
