10 שנות מאסר בפועל לברמלי 

שתף כתבה עם חברים

בתום הסאגה של דרישת הפסילה, השופט כבוב מנה את מצגי השווא השקריים שמכר ברמלי למשקיעים, ואחרי הכל ציין: "הקלתי על הנאשם שעה שהטלתי עליו עונש מאסר המצוי ברף הנמוך של המתחם"

השתמש בכספי המשקיעים לתשלום ריביות למשקיעים אחרים ותחזוק מצג השווא. אמיר ברמלי מבית המעצר
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב גזר הבוקר עשר שנות מאסר על אמיר ברמלי שהורשע בהונאת משקיעים ב-340 מיליון שקלים. "במתחם הענישה בחרתי ברף הנמוך", אמר השופט כבוב.
עכשיו איש לא יוכל להגיד שהשופט החמיר מדי, בגלל הספינים של הנאשם על חשבון שמה הטוב של משפחת השופט, לאחר הסאגה של השבועות האחרונים והנסיון הכושל להשחיר את בנו של השופט, ובתוך כך לפסול את אביו.
ברמלי לא הובא לבית המשפט. הפרקליטות דרשה מתחם של 14-21 שנות מאסר. הסנגורים, עורכי הדין עמית זיו, לירן זילברמן וגיא עין צבי, עתרו למתחם של שנתיים עד 8 שנים. השופט כבוב קבע 10 שנות מאסר על האישום העיקרי של הגניבה, ועל יתר האישומים – בגין הטעיית רשות ניירות ערך ומשיכת כספים מהחברה הציבורית – ארבע שנים אשר ירוצו בחופף.
התובעת, עו"ד חנה קורין
התובעת עו"ד חנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שניהלה את התיק, אמרה בתגובה לשאלת פוסטה על התייחסותה לעונש כי "מדובר בעונש מאוד משמעותי".

השופט כבוב כתב בגזר הדין: "נקודת הארכימדס של תיק זה היא הפער התהומי בין המצגים שהוצגו למשקיעים, לבין מה שבוצע על-ידי ברמלי בפועל… ההסבר שניתן למשקיעים היה שמדובר בהשקעה חסרת סיכון – כהשלמות הון של עד 72 שעות, לקבלנים הנדרשים להציג הון עצמי לאישור הלוואה על ידי הבנק, מימון בגינו גורמים אלה היו מוכנים לכאורה לשלם ריבית גבוהה בהרבה מהמקובל בשוק.

"בין התכנית לבין המציאות, פעורה תהום בלתי ניתנת למעבר", כתב השופט. "התכנית לא היתה קיימת כלל ועיקר, אלא בגדר חלומות באספמיה – תכנית שנועדה להכניס היגיון ונפח לריק מוחלט – במטרה לשכנע את המשקיעים להעביר את מיטב חסכונותיהם לידי הנאשם, הא ותו לא.

"חלומות באספמיה". השופט כבוב

"תחכום השיטה אותה הפעיל ברמלי", כתב השופט, "מתבטא בהקפדה על תשלום הריבית החודשית למשקיעים, וזאת כחלק ממנגנון השיווק שנועד למשוך משקיעים חדשים ולספק תחושת ביטחון למשקיעים הקיימים… 100 מיליון שקל אשר נלקחו למטרת השקעה, למעשה הועברו כתשלום בגין הריבית החודשית לכלל המשקיעים", כתב השופט.

סוג זה של מרמה חייב את ברמלי להכניס כל העת משקיעים חדשים, ובכמות משמעותית. לצורך זה, בוצעה הטעיה גם כנגד רשות ניירות ערך ועבירה על החוק המגביל גיוס עד 35 משקיעים בלבד בשנה ללא תשקיף. ברמלי גייס רק בחודש אחד 85 משקיעים ופיתח שיטות שיווק משוכללות, עם פרסום ועמלות ותמריצים גבוהים למגייסים.

השופט התייחס לטענת התביעה כי התיק מזכיר את פרשת אתי אלון, עליה נגזרו 17 שנות מאסר. "בהשוואה, מצאתי שסכומי המעילה דומים, אך היקף הנזק בעניינה של אלון, כתוצאה מקריסת הבנק למסחר, היה גבוה משמעותית", כתב השופט. הבדל משמעותי אחר, ציין, הוא שבעניינה של אלון כל הכספים נלקחו לשימוש אישי  של האח עופר מקסימוב, ואילו ברמלי "עשה שימוש בכספים באופן החורג מהרשאת המשקיעים, אך בחלק מהכספים, כן נעשה שימוש עסקי במטרה להניב רווח".

עורכי הדין עמית זיו וגיא עין צבי

בבואי לגזור עונש, כתב השופט כבוב, "עמדו לנגד עיני קורבנותיו; פרופיל המשקיע הטיפוסי בקרנות קלע, אותו משקיע בלתי מתוחכם". יחד עם זאת, הוסיף, "נתתי דעתי לנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, לדברי אימו ובנו שביקשו להקל עימו ואף לנהוג בו במידת הרחמים. כמו כן, עמדו לנגד עיני גם דברי הנאשם עצמו, הצער והחרטה אותם הביע, כמו גם העובדה שמדובר במאסר הראשון אותו הוא מרצה.
"לכן, הקלתי על הנאשם שעה שהטלתי עליו בגין האישום הראשון עונש מאסר המצוי ברף הנמוך של המתחם, ומצאתי לקבוע שהעונשים בגין יתר האישומים ירוצו בחופף". כמו כן נקבע קנס כספי של 400 אלף שקל.

התובעת עו"ד קורין שניהלה את ההוכחות יחד עם עו"ד יוני לבני שמונה לאחרונה לשיפוט, הודתה כי העונש נמוך ביחס למתחם שדרשה המדינה, אך מסרה בתגובה: "העונש שנגזר היום על אמיר ברמלי מבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים בשוק ההון. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה כי יש לשלוח מסר חשוב לכל יזם הסבור שהוא יכול לגייס כספים מן הציבור ללא אחריות, להתעלם מהחובות המוטלות עליו, ולמעול באמונם של משקיעים המעבירים לו את מיטב חסכונותיהם. לצד זאת, העונש שהוטל נמוך יותר מהעמדה שהצגנו, ונלמד את גזר הדין".
חשב קרנות קלע, ישראל עופר, שהורשע בגזרה קצרה בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק ניירות ערך, נדון למאסר על תנאי, לאחר שבעניינו נקבע כי יש מקום לסטות ממתחם הענישה. את עופר ייצג עו"ד יוסף תמיר.
השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *