עכשיו איש לא יוכל להגיד שהשופט החמיר מדי, בגלל הספינים של הנאשם על חשבון שמה הטוב של משפחת השופט, לאחר הסאגה של השבועות האחרונים והנסיון הכושל להשחיר את בנו של השופט, ובתוך כך לפסול את אביו.
השופט כבוב כתב בגזר הדין: "נקודת הארכימדס של תיק זה היא הפער התהומי בין המצגים שהוצגו למשקיעים, לבין מה שבוצע על-ידי ברמלי בפועל… ההסבר שניתן למשקיעים היה שמדובר בהשקעה חסרת סיכון – כהשלמות הון של עד 72 שעות, לקבלנים הנדרשים להציג הון עצמי לאישור הלוואה על ידי הבנק, מימון בגינו גורמים אלה היו מוכנים לכאורה לשלם ריבית גבוהה בהרבה מהמקובל בשוק.
"בין התכנית לבין המציאות, פעורה תהום בלתי ניתנת למעבר", כתב השופט. "התכנית לא היתה קיימת כלל ועיקר, אלא בגדר חלומות באספמיה – תכנית שנועדה להכניס היגיון ונפח לריק מוחלט – במטרה לשכנע את המשקיעים להעביר את מיטב חסכונותיהם לידי הנאשם, הא ותו לא.
"תחכום השיטה אותה הפעיל ברמלי", כתב השופט, "מתבטא בהקפדה על תשלום הריבית החודשית למשקיעים, וזאת כחלק ממנגנון השיווק שנועד למשוך משקיעים חדשים ולספק תחושת ביטחון למשקיעים הקיימים… 100 מיליון שקל אשר נלקחו למטרת השקעה, למעשה הועברו כתשלום בגין הריבית החודשית לכלל המשקיעים", כתב השופט.
סוג זה של מרמה חייב את ברמלי להכניס כל העת משקיעים חדשים, ובכמות משמעותית. לצורך זה, בוצעה הטעיה גם כנגד רשות ניירות ערך ועבירה על החוק המגביל גיוס עד 35 משקיעים בלבד בשנה ללא תשקיף. ברמלי גייס רק בחודש אחד 85 משקיעים ופיתח שיטות שיווק משוכללות, עם פרסום ועמלות ותמריצים גבוהים למגייסים.
השופט התייחס לטענת התביעה כי התיק מזכיר את פרשת אתי אלון, עליה נגזרו 17 שנות מאסר. "בהשוואה, מצאתי שסכומי המעילה דומים, אך היקף הנזק בעניינה של אלון, כתוצאה מקריסת הבנק למסחר, היה גבוה משמעותית", כתב השופט. הבדל משמעותי אחר, ציין, הוא שבעניינה של אלון כל הכספים נלקחו לשימוש אישי של האח עופר מקסימוב, ואילו ברמלי "עשה שימוש בכספים באופן החורג מהרשאת המשקיעים, אך בחלק מהכספים, כן נעשה שימוש עסקי במטרה להניב רווח".
בבואי לגזור עונש, כתב השופט כבוב, "עמדו לנגד עיני קורבנותיו; פרופיל המשקיע הטיפוסי בקרנות קלע, אותו משקיע בלתי מתוחכם". יחד עם זאת, הוסיף, "נתתי דעתי לנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, לדברי אימו ובנו שביקשו להקל עימו ואף לנהוג בו במידת הרחמים. כמו כן, עמדו לנגד עיני גם דברי הנאשם עצמו, הצער והחרטה אותם הביע, כמו גם העובדה שמדובר במאסר הראשון אותו הוא מרצה.
"לכן, הקלתי על הנאשם שעה שהטלתי עליו בגין האישום הראשון עונש מאסר המצוי ברף הנמוך של המתחם, ומצאתי לקבוע שהעונשים בגין יתר האישומים ירוצו בחופף". כמו כן נקבע קנס כספי של 400 אלף שקל.
