בחודש אפריל 2022 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שישה בני משפחת אלעוברה, שייחס להם ניסיון רצח של אדם ממשפחת מילאד – ג'רושי.
לפי הפרקליטות, הנאשמים החליטו לנקום את מותו של פאדי אלעוברה (34), שב-14 בפברואר 2022 נרצח בירי בשכונת ג'ואריש ברמלה.
כעת, יותר משנתיים לאחר שהשישה הועמדו לדין, בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הורה על שחרור שניים מהם בתנאים מגבילים.
הנאשמים בתיק הם
מחמד אלעוברה (33)
אחמד אלעוברה (31)
אחמד אלעוברה (34)
סעיד אלעוברה (35)
מוחמד אלעוברה (23)
כארם אלעוברה (28).
הפרקליטות ייחסה לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, עבירות ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, קשירת קשר לפשע, נשיאת נשק ותחמושת ושיבוש הליכי חקירה.
מלבד כתב האישום, נגד הנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, ובית המשפט המחוזי נענה לבקשה זו, ומעצרם הוארך מאז מעת לעת.
בתסקירים שהוגשו בעניינם של אחמד אלעוברה (31) ומוחמד אלעוברה, שירות המבחן לא המליץ על שחרורם, למרות שהתרשם לחיוב ממפקחים פוטנציאליים שהוצעו.
בחודש מרס הגיע עניינם של השניים לבית המשפט העליון, שהחליט להאריך את מעצרם בפעם השישית, ב-90 ימים נוספים. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לבחון את החלופה שהוצעה על ידי הנאשמים, תוך שציין כי "קריאה זהירה של התסקירים מעלה כי אין מדובר כלל בתסקירים בעלי גוון שלילי".
בהמשך לכך, בית המשפט העליון הפנה את עניינם של השניים בחזרה לבית המשפט המחוזי, כדי שיבחן "ויפעל כחוכמתו מבלי שיש בהחלטה זו כדי לכבול את ידיו".
על פרשנות החלטת בית המשפט העליון התעוררה מחלוקת.
מצד אחד, הפרקליטות טענה שבית המשפט העליון הורה לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את כל הנתונים ולתת החלטה על יסוד מכלול הנסיבות.
מצד שני הסנגורים – ביניהם עו"ד זקי אלעברה, טענו כי בית המשפט העליון הורה על מעצרם של השניים באיזוק אלקטרוני בכפוף להתרשמות מהמפקחים המוצעים.
השופטת אפרת פינק מבית המשפט המחוזי מרכז ציינה בהחלטתה: "הואיל ומכלול הנתונים היו כבר בפני בית המשפט העליון והוא סבר שיש לבחון בחלופה המוצעת בדמות מעצר באיזוק אלקטרוני, סבורני כי היה בכך כדי לצמצם את מרחב שיקול דעתי לבחינת התאמת המפקחים. יתר על כן, בנסיבות אלו השאלה אינה מהי ההחלטה שהייתי נותנת אני מלכתחילה בנקודת זמן זו, אלא השאלה היא כיצד ליישם בצורה המיטבית את הנחיותיו המחייבות של בית המשפט העליון".
"הואיל וסבורני כי ההנחיה שניתנה בהחלטה הנזכרת היא לבחון בחיוב מעצר באיזוק אלקטרוני בכפוף להתרשמות ישירה ממערך הפיקוח, ולאחר שהתרשמתי ממערך זה – הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על מעצרם של השניים באיזוק אלקטרוני. לא נעלם מעיניי הקושי שבתסקירים האחרונים של שירות המבחן, אולם קשיים אלו כבר הועלו בתסקירים הקודמים וכבר היו בעיקרם בפני בית המשפט העליון", הוסיפה השופטת.
השופטת פינק התייחסה גם לחלוף הזמן והימשכות ההליכים המשפטיים: "אכן, בית המשפט העליון התייחס בפירוט להימשכות ההליך העיקרי והוא סבר באותה העת כי שמיעת התיק עד תום תימשך עוד זמן רב. גם אם אשקלל את קיצור ההליכים מאז ההחלטה, לרבות הסכמות שניתנו וקביעת מועדים נוספים, עדיין הצפי לסיום המשפט רחוק, אין עדיין מועדים נוספים שנקבעו לאחר הפגרה וברי כי קביעת סיכומים ומתן הכרעת דין יימשכו, גם הם, עוד זמן רב. בנסיבות אלו, אינני סבורה כי יש במועדים שנוספו ובהסכמות שהתקבלו כדי לשנות באופן מהותי את ההתרשמות של בית המשפט העליון מהצפי לסיום שמיעת התיק".
לאור קביעות אלו, השופטת קיבלה את עמדת הסנגורים והורתה על שחרור השניים למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים.
עו"ד זקי אלעוברה סירב להגיב לכתבה.
