הפרקליטות הגישה לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד פושט רגל בשם יניב רהב עמר בו היא מייחסת לו הונאה רחבת היקף, הסתרת נכסים בהליכי פשיטת רגל, קבלת דבר במרמה והלבנת הון במיליוני שקלים (31 יולי).
בכתב האישום נטען, כי עמר פעל במשך תקופה ארוכה תוך הטעיה שיטתית של כונס הנכסים, רשויות המדינה, נושיו ומאות אזרחים שנפלו קורבן למנגנון עוקץ מאורגן שהקים.
עמר פתח בהליכי פשיטת רגל ב-2017 בשל חובות של מיליון שקל והצהיר על הכנסה חודשית של 5,000 שקל והיעדר נכסים.
בדצמבר 2020, על בסיס דיווחים כוזבים שהגיש, לפי הנטען, אישר בית המשפט לעמר הפטר מכל חובותיו לאחר ששילם כ-100 אלף שקל לנושיו.
בכתב האישום נטען כי במקביל להליכי חדלות הפירעון עמר הסתיר הכנסות ונכסים, ובפועל ניהל פעילות עסקית ענפה.
מכתב האישום עולה, כי הנאשם הסתיר גם עסק מרמתי חדש, שבמסגרתו הונה ועקץ לכאורה מאות אזרחים.
המיזם החדש היה "לוח דרושים" אינטרנטי, שהציע עבודות שיווקיות מהבית.
האתר איפשר לגולשים להירשם לצורך "קבלת הצעות עבודה, ובעת ההרשמה נדרשו הגולשים לשלם תשלום חד פעמי של 200 שקל עבור כניסה לאתר.
לפי הנטען, עמר ניהל את האתר באמצעות איש קש, שפתח חברה בשם "עבודות מהבית".
לפי כתב האישום, לאחר תקופה שלח עמר הודעות מטעות למאות משתמשים, בדרישה לשלם סכומי כסף בגין חוב בדוי, על ההרשמה לאתר, בצירוף איומים בפתיחה בהליכי הוצאה לפועל.
הנאשם שלח למאות מתלוננים הודעת טקסט שכותרתה "התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ופתיחת תיק הוצאה לפועל".
במסגרת ההודעה פירט הנאשם את מועד ההרשמה של המתלוננים לאתר וטען כי באותה עת הם חתמו על תקנון הרשמה.
הוא גם הפנה בכזב לקישור לתקנון שקיים כיום באתר, שבו הוספה דרישת תשלום עבור שימוש באתר לאחר 30 יום.
לפי האישום, דרישה כזו לא הייתה קיימת בעת ההרשמה.
יתר על כן, חלק מנפגעיו לכאורה אשר קיבלו את ההודעות אפילו לא השלימו את הליך ההרשמה הראשוני לאתר.
לפי האישום, עמר דרש בכזב תשלום על סך 1,519 עד 1,819 שקל מכל משתמש באתר וכתב כי יש להסדיר את התשלום בתוך 24 שעות.
אם לא כן הנושא יועבר להליכי גבייה בהוצאה לפועל, שעליהם יתווספו הוצאות שכר טרחת עורך דין וכו'.
ההודעה נשלחה לנפגעי העבירה, חודשים רבים לאחר שנרשמו לכאורה לאתר, ומ-26 מספרי טלפון שונים.
עורך דין צווארון לבן >>
עורך דין פשיעה כלכלית >>
עורך דין הוצאה לפועל וחדלות פרעון
במנגנון מרמה שיטתי ומתוחכם זה ניסה הנאשם לקבל לידיו מאות אלפי שקלים.
עשרות נפגעים נבהלו מהאיום ושילמו לו סכומי כסף שונים, לפי הנטען.
הפרקליטות טוענת, כי לחשבון החברה שהנאשם עמר פתח באמצעות "קוף" נכנסו חצי מיליון שקל, אך עמר לא דיווח על הפעילות לכונס הנכסים והעלים את הרכוש מנושיו.
עוד נטען כי בחשבון אחר של עמר בבנק הדואר הופקדו כמיליון וחצי שקל בשנת 2020 וכל הכספים שעברו בחשבון לא דווחו.
הנאשם הצהיר, כי סך הכנסותיו החודשיות עלו ל-7,750 שקל והוצאותיו 4,513 שקל בחודש, כאשר בפועל החזיק לכאורה תשעה חשבונות שונים ובסופו של דבר הוא קיבל הפטר במרמה, לפי הנטען.
כתב האישום שהוגש באמצעות עו״ד דנה חביליו מפרקליטות מחוז ירושלים, מייחס לו עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק חדלות פירעון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ופעולה ברכוש אסור בהיקף כ-3 מיליון שקל. החקירה נוהלה על ידי מפלג הונאה ופשיעה כלכלית במחוז ירושלים במשטרה.
הסנגור עו"ד דותן דניאלי מסר ל"פוסטה" בתגובה, כי חומרי החקירה טרם הועברו ותגובת ההגנה תימסר לאחר לימוד חומר הראיות.
