פרסום ראשון: ניצב משנה בדימוס אילן סרדל הודיע לבית משפט המחוזי בתל אביב כי הוא מקבל את הצעת השופטת אסתר נחליאלי חיאט, למחוק ולבטל את תביעת הפיצויים שהגיש לפני ארבע שנים נגד המחלקה לחקירות שוטרים ובכיריה לשעבר – משה סעדה (סגן מנהל המחלקה), דובי שרצר והחוקרת שרית עדיקא (28 אפריל).
סרדל, לשעבר מפקד תחנת משטרת זבולון בקריות, הגיש נגד נגד מח"ש, סעדה ושרצר תביעה על סך חמישה מיליון שקלים – 2.5 מיליון שקל בגין פרסומי לשון הרע לכאורה על ידי מח"ש, 500 אלף שקל בגין הטרדה מינית לכאורה בחקירותיו, 500 אלף שקל בגין הפגיעה בקריירה שלו, ועוד 1.5 מיליון שקל הוא תבע על עוגמת נפש שלו והפגיעה במשפחתו. בתביעה הוא טען כי מח"ש תפרה לו תיק כוזב על ניגודי עניינים שהיו כביכול בניהול התחנה והתנהלותה מול יעדים שונים, לרבות חשדות על מעורבות מקורבים בהשפעה על האכיפה מול מועדונים בתחום ההימורים ובתי בושת.
סרדל טען כי החקירה שהחלה במעצרו המשפיל, בזמן שהיה מפקד תחנה מכהן, הסתיימה בסגירת התיק הפלילי והיעדר אמצעים משמעתיים. לטענתו, החקירה התבססה על מידעים מודיעינים כוזבים שהוזנו למשטרה על ידי דורשי רעתו ובעלי אינטרסים שונים ללא כל ביסוס, והעוול על שפיכת דמו שווה פיצוי של מיליונים.
התביעה נפתחה במילים: "אילן סרדל – המפכ"ל הבא?", בהקשר הזה נטען בה כי מח"ש סכלה את קידומו לפיקוד הבכיר של המשטרה תוך שהיא נהנית מליווי תקשורתי אוהד, כולל כתבת יומן של איילה חסון במגזין שישי.
מאידך, מח"ש, סעדה ושרצר טענו בכתב ההגנה, כי נאגרו עשרות פרטי מידע מודיעינים בעניין התנהלות מפקד התחנה – חלקם אולי שמועות, אך כאלו אשר שכנעו גם שופט לתת צו האזנת סתר נדיר למפקד תחנה מכהן.
מח"ש הציגה גם את ההסכמה עם סרדל לסגירת התיק הפלילי נגדו, תמורת פרישתו מהמשטרה – הסכמה שתועדה במכתב שהוא מסר בידי מח"ש עם פרישתו. באותו מכתב הצהיר סרדל כי הוא "מבין שעשה מעשים שיש בהם ניגודי אינטרסים לתפקידיו… ומקבל אחריות, אף כי לא פעל להשיג לעצמו רווח כלשהו".
בשנתיים האחרונות השופטת נחליאלי חיאט שמעה את הוכחות ועדים רלוונטים מטעם כל הצדדים כמעט, לרבות עדויות ותצהירים תומכים בסרדל של קצינים אשר שירתו בתחנה.
סרדל בחר להביא לעדות לטובתו גם את מפקדו לשעבר במחוז חוף, ניצב חגי דותן, על אף שדותן עצמו נאלץ לפרוש מהמשטרה עקב פרשה מביכה שהסתיימה בהליכים משמעתיים.
כפי שפורסם באופן בלעדי בפוסטה לפני שבועיים, ב-10 באפריל זמנה השופטת נחליאלי חיאט דיון מיוחד לאחר שהסתיימו סיכומי הצדדים, והשליכה פצצה: היא הודיעה לסרדל כי היא עומדת לדחות את תביעתו, שכן לא מצאה ראיות לטענותיו על התנהלות חקירה בלתי הוגנת ותפירת תיק בזדון. השופטת המליצה לסרדל לא להמתין לפסק דין שעלול לצאת עם קביעות לא נעימות בעניינו, והמליצה לו למשוך את התביעה באופן חד צדדי, ובכך לשים מצדו סוף לפרשה.
לפיכך, באמצעות פרקליטיו עורכי הדין רענן בר און ו-ורד כהן סרדל מסר אתמול את תגובתו לבית המשפט. אלא שעורכי הדין של סרדל חזרו ותקפו בהודעתם לבית המשפט את מח"ש ואת הנתבעים. הם הגדירו את הצעת השופטת לסגת מהתביעה, כמשפילה מבחינתם, והאשימו את אנשי מח"ש בהדלפת הצעת השופטת לאתר "פוסטה". עורכי הדין גם ביקרו את השופטת עצמה, לדבריהם על כך שהיא מאפשרת למח"ש, שרצר וסעדה, "לסיים את העניין כאילו לא אירע דבר".
לאחר ההתקפה על הנתבעים והביקורת על בית המשפט – הודיעו פרקליטיו של סרדל בשורה התחתונה כי הם מאמצים את המלצת השופטת, למרות הכל, ומוחקים את התביעה.
את הודעתם לבית המשפט, פתחו עורכי הדין בטענה כי סעדה ושרצר – הנתבעים אישית – אמרו לסרדל בעצמם כי להערכתם מגיע לו פיצוי נכבד. וכך כתבו: "סרדל, כהרגלו, הקדים להגיע לדיון האחרון ב-10 באפריל. לפני הכניסה לאולם הדיונים פגש סרדל בנתבעים בפרוזדור. בשיחה שהתנהלה בין השלושה אמר שרצר כי עם פיצוי לטובת סרדל של כשני מיליון שקלים 'כולם יוכלו לחיות'. סעדה מצדו אמר שנראה לו בהחלט סביר פיצוי של 1 מיליון, ובנוסף כיסוי מלוא הוצאותיו של סרדל". כך כתבו פרקליטי סרדל ברצינות גמורה, בפתח הודעתם לבית המשפט, שבסיומה כאמור הודיעו כי הם מסכימים לדחיית התביעה.
בהמשך, נמקו עורכי הדין את הסתירה בכך שלא נותרה להם ברירה ומתחו ביקורת על השופטת, שלטענתם בדיונים קודמים נשמעה אחרת – "הזכירה את הנקודות הבעייתיות בהתנהלותה של מח"ש והאיצה בצדדים להגיע להסדר, בטרם תיאלץ לכתוב פסק דין ש'לא ינעם לאף אחד מהם'".
לאור דבריה הקודמים סברו סרדל ועורכי דינו כי השופטת נחליאלי זימנה אותם לדיון המיוחד לפני שבועיים, כדי להציע מתווה הסדר פשרה "בו סרדל לא ייצא עם מלוא תאוותו, אך גם הנתבעים לא יסיימו את העניין כאילו לא אירע דבר… מה רבה היתה התדהמה כאשר בפיה של השופטת נחליאלי בדיון לא היתה אפילו מילת ביקורת אחת כלפי מח"ש והתנהלותה. דבריו של בית המשפט כוונו למר סרדל, ולו בלבד, כמו גם ההצעה שתביעתו תיסגר בלא צו להוצאות".
בהמשך, עו"ד בר און הלין קשות על "הדלפת הדיון" לאתר "פוסטה" שפרסם את דברי השופטת לצדדים ואת אמירתה כי בכוונתה לדחות את התביעה. "בדיון נכחו אך ורק כבוד השופטת, הצדדים עצמם ובאי כוחם. מיד אחרי הדיון הזדרז מי מהנתבעים להדליף את הצעתה של כבוד השופטת נחליאלי, אשר בכוונת מכוון לא נכתבה על ידה בפרוטוקול הדיון", כתב פרקליטו של סרדל וצירף לטיעוניו עותק מהפרסום הבלעדי באתר "פוסטה".
"לתובע בודאי שאין אינטרס בפרסום כזה, ומכאן שתוכן דבריה של השופטת נחליאלי הועבר על ידי מי מהנתבעים לתקשורת. צעד נואל כזה של מח"ש לא אמור להפתיע איש", טוען עו"ד בר און, "והרי כך נהגה מח"ש גם כאשר נחקר סרדל, עת הדליפה לכלי התקשורת חלקים נבחרים מחקירותיו – כצעד טקטי על מנת לשבור את רוחו, ובאופן כזה לגרום לסרדל להודות בביצוע עבירות שמעולם לא ביצע".
על הרקע הזה, עו"ד בר און ציטט בהודעתו לבית המשפט קטע מהפרסום ב"פוסטה" על הצעת השופטת לסיום התיק, שבו נמסר כי "סרדל מנהל כיום חברת חקירות פרטית… ונמצא במקום אחר. הוא מבחינתו קיבל 'זיכוי ציבורי' כאשר ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל העיד בתיק והבהיר: 'מאוד רווח לי שסרדל לא ביצע פשע ולא לקח שוחד. זה מה שעלה מחומר הראיות…".
ביחס לכך כתב פרקליטו של סרדל בדיון המסכם: "אכן, בדיוק כמו שנכתב בפרסום, סרדל נמצא כיום במקום אחר לחלוטין. לאחר שעזב את משטרת ישראל, פתח משרד חקירות אשר גדל מאוד והפך לשם דבר… עם סניפים ברחבי ישראל".
את המשך דבריו לבית המשפט, עוד טרם הודעתו על קבלת המלצת השופטת, כבר ניסח פרקליטו של סרדל כמו הודעה לעיתונות. וכך הוא כתב:
"הכנסתו השנתית של סרדל כיום הנה כמעט פי 20 מההכנסה הגבוהה ביותר שקיבל אי פעם במשטרת ישראל, חרף דרגת הקצונה הבכירה אליה הגיע במשטרה. במשרד החקירות, שהפך בהנהלתו של סרדל בתוך זמן קצר לאחד המובילים בישראל, מועסקים בכירים לשעבר במערכת הבטחון ובמשטרת ישראל, והוא נותן שירותים הן למגזר הפרטי והן למגזר העסקי. החברה עוסקת במגוון תחומים, חקירות ומעקבים, מז"פ ופשיעה חמורה, הונאות, מודיעין. בין לקוחות המשרד נמנים – משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, הסנגוריה הציבורית, עורכי דין פליליים, נפגעי עבירה ועוד".
בהמשך טען פרקליטו של סרדל כי תחנת זבולון שבראשה עמד רק הידרדרה לאחר עזיבתו: "מאז שגרמה מח"ש לכך שסרדל יפרוש משורותיה של משטרת ישראל, הפכה זבולון מתחנה מובילה לתחנה קורסת. שלושה מפקדי תחנה הוחלפו בזה אחר זה בשש השנים האחרונות. אחוז הפשיעה בקריות, אותו הצליח סרדל להוריד במאמצים אדירים יום ולילה, עלה מאז פרישתו בלמעלה מ-60 אחוז. סרדל הביא את תחנת זבולון לפריחה ותעודות הצטיינות… השנה האחרונה היא שיא שלילי – זבולון הפך לשם נרדף לבלאגן".
ההודעה הבלתי שגרתית לבית המשפט מסתיימת בנוסח הזה: "סרדל מבין שבנסיבות החדשות יקשה על בית המשפט לקבוע שהתנהלות הנתבעים (מח"ש) הסבה לו נזקים. אמנם התנהלותו לא חפה מטעויות, עליהן מצר סרדל בכל לבו… בנסיבות החדשות שנוצרו, התנהלותם השערורייתית של הנתבעים הינה מבחינת סרדל הסטוריה רחוקה, שראוי לנסות לשכוח אותה ולהסירה מלב… סרדל עתיר זכויות. את מיטב שנותיו נתן למען בטחונה של מדינת ישראל.
"כיום סרדל במקום אחר, החברה שהקים משגשגת , ויש לו סוף סוף פנאי לעשות לא רק למען הכלל, אלא גם לביתו… לבלות במחיצת רעייתו בארץ ובחו"ל, להנות מילדיו ומהצלחותיהם כשחקני כדורגל מקצועיים (במדי הפועל חיפה, ז"ק). סוף סוף יש זמן ויש כסף לכל אלה", כתב עו"ד בר-און.
"בנסיבות כאלה", הוא חתם, "מקבל סרדל את הצעתה של כבוד השופטת נחליאלי, לפיה תסולק תביעתו בלא צו להוצאות".
