בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי משטרת ישראל תפצה סניגור פלילי ביותר מ-120 אלף שקל עקב שני מעצרי שווא שלו וכתב אישום שהוגש נגדו והסתיים בזיכוי מלא. לבקשת הסניגור, ניתן צו איסור פרסום על שמו.
לפני שבע שנים, הוגש נגד הסניגור כתב אישום שכלל שלושה אישומים, כולם בגין הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם בשלושה אירועים שונים. באחד מהם יוחסה לעו"ד גם עבירה של מעשה מגונה בפומבי.
לאחר ניהול הוכחות שנמשך שלוש שנים, הסניגור זוכה מכל האישומים נגדו.
- מהאישום הראשון זוכה בשל זוטי דברים.
- מהאישום השני זוכה כבר לאחר שמיעת עדי התביעה, כשבית המשפט קבע שלא ביצע עבירה.
- מהאישום השלישי המדינה חזרה בה בעצמה וביקשה לזכות את הסניגור גם מסעיף המעשה המגונה.
לאחר הזיכוי, הגיש הסניגור תביעה אזרחית נגד המשטרה, הפרקליטות, מח"ש ומספר שוטרים באופן פרטני. התביעה התייחסה למספר אירועים שבהם הוא נעצר, בגין חלקם הוגש נגדו גם תיק הסרק שממנו זוכה.
המדינה טענה בכתב ההגנה, כי המשותף לכל האירועים הוא פעילות משטרתית שהסניגור נקלע אליה במקרה, בדרך כלל במהלך בילוי לילי במועדונים, תוך שהוא הפריע לשוטרים לכאורה במילוי תפקידם והתבטא בצורה תוקפנית כלפיהם.
מעצר סרק 1
חברו של הסניגור נעצר במהלך נסיעתו בתל אביב, בטענה שלא עצר בתמרור עצור. הסניגור הגיע למקום וראה שוטרת יושבת בניידת וכותבת דו"ח פעולה שמוכתב לה על ידי שוטרת אחרת שישבה לידה. הסניגור החל לצלם, אחר כך הציג תעודת עו"ד ודרש מהשוטרת להזדהות. היא סירבה. הוא דפק על חלון הניידת ולא איפשר לה לסגור את הדלת כי התעלמה מדרישתו להזדהות.
השוטרת הזעיקה סיוע – ולמקום הגיע אביה שגם הוא שוטר. עכשיו האב-השוטר הטיח בו: "חכמולוג על ילדות" ועיכב אותו לתחנה בטענה שלא הזדהה, אף על פי שאמר את שמו וגם הציג את תעודתו לשוטרת בתחילת האירוע.
הסניגור הוחזק בתחנה כמעוכב. בדיעבד, שונה הסטטוס שלו לעצור, בלי לקבל אישור פרקליט מחוז למעצר של עו"ד. הוא שוחרר רק אחרי שבע שעות ממעצר הסרק.
השופט גד מינא כתב, כי "השוטר ראובן ברייב ניסה להסתיר שידע מראש שהוא מגיע לטפל בקריאה של בתו השוטרת שירה ברייב… מעמידה על דרישתו הלגיטימית מהשוטרת להזדהות, הפך התובע לעצור, במעצר אלים… לאחר שבחנתי את כלל הראיות, אני סבור שהמעצר של התובע היה בלתי חוקי. התנהלותו של ראובן ברייב היתה בלתי סבירה באופן קיצוני ויש להטיל על המשטרה אחריות בנזיקין".
הסניגור יפוצה בגין מעצר זה ב-30 אלף שקל.
מעצר סרק 2
הסניגור היה בבילוי לילי ואז הבחין ליד סניף דומינוס פיצה ברחוב קרליבך בתל אביב, בהתקהלות שוטרים ליד כמה ניידות. הואר התעכב במקום ובחן מה קורה, הסתכל לעבר השוטרים ומפקד הכוח רס"ב איציק יהודה "קלט" אותו.
חודשיים לפני כן, היה עימות וחילופי דברים חריפים בין יהודה לבין אותו סניגור בתוך תחנת משטרת לב תל אביב וגם אז, הסניגור כמעט נעצר.
גם עכשיו, החלו חילופי דברים. אחת השוטרות צעקה: "מה אתה מסתכל, תתקדם!". הסניגור צעק לה בחזרה: "מי שואל אותך לאן להסתכל". הסניגור זרק כנראה עוד מילים. רס"ב יהודה זינק לעברו והודיע שהוא מעוכב ועצור על העלבת עובד ציבור. הסניגור התנגד למעצר. הוא הוכנס לניידת ונאזק בכוח. הוא הוחזק בתחנה לפחות שמונה שעות עד ששוחרר.
השוטר יהודה טען, כי מדובר בעו"ד "פרובוקטור שניסה לחמם את האווירה, הטריד והקניט שוטרת ואז קרא לעברי בהמה".
"לכאורה מילה כנגד מילה", כתב השופט. "אלא שהסתבר שבמקום נכח עד ראיה שצילם את האירוע במצלמת הטלפון והשוטר יהודה עיכב את אותו עד והורה לו למחוק את הסרטון… ברור שנעשה כאן ניסיון חמור להסתיר את ההתרחשות האמיתית של האירועים".
גם בעדות רס"ב יהודה בבית המשפט התגלו סתירות רבות. הוא הודה, כי עיכב עד ראייה שצילם את מעצר העו"ד – אך לא כתב על כך דוח פעולה.
השופט מינא קבע לאחר ששמע את העדויות: "מדובר במעצר בלתי חוקי תוך שימוש לרעה בכוח שניתן ליהודה כשוטר. יהודה היה 'טעון' על התובע בעקבות אירוע קודם (שהיה ביניהם בזמן אחר, ז.ק) שהותיר בו כעס רב ויש להניח שזה ההסבר הלא מוצדק למעצרו של התובע".
השופט פסק, כי הסניגור יפוצה ב-60 אלף שקל על "מעצר ללא סיבה", שלווה בהשמדת ראיה מצד השוטר.
והיה עוד חלק לאירוע: לאחר שהביא את עורך הדין לתחנה, החליט רס"ב יהודה לבצע עליו חיפוש גופני ללא בגדים. הוא הורה לסניגור לבוא עמו למקום מוצנע. הסניגור סירב ודרש, כי החיפוש יתבצע במקום שבו יש מצלמה והחל להפשיל את מכנסיו ותחתוניו. השוטר טען, כי הסניגור עשה בכך מעשה מגונה בפומבי משום שבמקום היתה גם שוטרת, אף שהיא פנתה לצאת. ההאשמה המופרכת התגלגלה לאחת הפרשות בכתב האישום שהסתיים בזיכוי.
בגין האישום המופרך, יפוצה הסניגור ב-30 אלף שקל נוספים.
בשני אירועים נוספים שבגינם דרש עורך הדין פיצוי – נדחתה תביעתו. בנוסף נדחתה התביעה נגד פרקליטות המדינה ומח"ש.
בסיכום: משטרת ישראל תשלם תשלם לתובע פיצוי כולל של 120 אלף שקל בתוספת הצמדה וריבית, החל ממועד הגשת התביעה בדצמבר 2020. נקבע, כי השוטר יהודה יישא ביחד עם המשטרה ביחד ולחוד ב-90 אלף שקל מתוך הסכום הכולל, לאחר שבית המשפט דחה את בקשת המדינה לתת לו חסינות אישית מתביעה כעובד ציבור. בנוסף ישולמו לתובע הוצאות של 20 אלף שקל.
