הרפורמה המשפטית שהוצגה על ידי שר המשפטים יריב לוין ממשיכה להכות גלים. והפעם מי שהתייחס אליה היה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומנהל מערך הייעוץ והחקיקה, עו"ד שרון אפק, בכנס איגוד המשפטנים למשפטני השירות הציבורי (15 ינואר).
"זכינו להגן על המדינה ועל אנשיה בארץ ובחו"ל, בעיקר באמצעות המקצועיות והעצמאות שלנו", אמר אפק, "יש מי שחושבים שעצמאות ומקצועיות של היועצים המשפטיים הן בגדר בעיה, אבל חיי המעשה מלמדים שהן בגדר נכס חשוב של המדינה. פגיעה בהן תהיה בכייה לדורות".
עו"ד אפק הוסיף והדגיש: "ההצעות שעומדות על הפרק אינן עניינם הפרטי של המשפטנים. אנחנו אמצעי, מכשיר של הציבור, אחת הערובות החשובות לשמירה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי. כבר כיום היועצים המשפטיים הם אנשי אמון. חובת הנאמנות שלנו היא לא לאדם מסוים, לא לשר מסוים ולא למפלגה מסוימת. אנחנו חבים נאמנות לציבור כולו. אנחנו חייבים לציבור חובה כפולה – גם לקדם את מדיניות הממשלה שבה הציבור בחר, וגם לשמור על האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק".
אפק, שעד לאחרונה היה בדרגת אלוף בצה"ל וכיהן כפרקליט הצבאי הראשי, הוסיף ואמר: "הכלים שברשותנו הם ידע מקצועי רחב, ניסיון, יושר, עמוד שדרה מקצועי וערכי והעצמאות שלנו. הדי-אן-איי שלנו, הצופן הגנטי שלנו, הוא נאמנות לציבור. נעשה כל שביכולתנו, בדרכנו, על מנת להשמיע את עמדתנו בקול צלול ובהיר. נעשה זאת בממשלה, בכנסת ובכל מקום רלוונטי. נעמוד על ההשלכות והמשמעויות, נוכח השינויים שעומדים על הפרק. יש לקוות ולהאמין כי קולנו יישמע וישפיע. זהו צו השעה בעת הזו".
אל דברי עו"ד אפק הצטרף המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), ד"ר גיל לימון, במהלך דיון בוועדת חוקה. "הנושא שבו אנו דנים היום הוא חולייה אחת מתוך רצף של מהלכים שתוצאתם המצטברת עלולה להיות קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית", אמר ד"ר לימון והוסיף: "השאלה שעומדת למעשה על הפרק אינה מתייחסת לתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה, אלא לכפיפותה של הממשלה, על שריה וכל זרועותיה לשלטון החוק".
ד"ר לימון הדגיש כי "כפיפות זו היא מושכלת יסוד, העומדת בבסיס שיטת המשטר הדמוקרטית במדינת ישראל עוד משנותיה הראשונות של המדינה". הוא ציטט את אחת הפסיקות הראשונות שבהן נעשה שימוש במונח "שלטון חוק" – פרשת אלדד שייב משנת 1950, שם השופט המנוח שניאור זלמן חשין כתב: "מדינתנו מושתתת על שלטון החוק, ולא על שלטון אישים".
נוסף לשתי אזהרות חריפות אלה, 68 קלינאים וקלינאיות משפטיים שלחו השבוע מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, המתריע כי הרפורמות המשפטיות יפגעו בראש וראשונה באוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר.
קליניקה משפטית היא מחלקה שמטרתה הוראה מעשית של לימודי משפטים. בין הקלינאיות והקלינאים שחתמו על המכתב:
עו"ד הרן רייכמן, המנהל המקצועי של המערך הקליני ומנחה הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה.
עו"ד ד"ר שירן רייכנברג, המנהלת המקצועית של המערך הקליני ומנחת הקליניקה לזכויות נוער וצעירים במצבי סיכון באוניברסיטה העברית.
ד"ר תמי הראל-בן שחר, המנהלת האקדמית של המערך הקליני באוניברסיטת חיפה.
עו"ד יעל ויאס-גבירצמן מהקליניקה למשפט בינלאומי פלילי והומניטרי באוניברסיטת רייכמן.
עו"ד מיכל תג'ר מהקליניקה לזכויות עובדים/ות באוניברסיטת תל אביב.
עו"ד מוריה מנור-גנים מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטת בר אילן.
"בדמוקרטיה ייצוגית כמו שלנו, קבלת ההחלטות ברשויות השלטון (כנסת וממשלה) נעשית על ידי קבוצה מצומצמת של נבחרי ציבורי המושפעת, לצד תפישת עולמם, מצרכים פוליטיים שונים ומלחצים של קבוצות אינטרס שלהן יש גישה למסדרונות השלטון", כתבו לראש הממשלה, "מהדיון הפוליטי נפקדות אוכלוסיות מוחלשות רחבות (עניים, מיעוטים, קטינים, חסרי מעמד בישראל ועוד) שאינן זוכות לייצוג הולם בכנסת על כל גווניה ואינן בעלות המשאבים, הקשרים או האפשרויות להשפיע על ההליך הפוליטי… המיעוט הערבי המיוצג בכנסת סובל גם הוא מהיעדר יכולת אפקטיבית להשפיע על קבלת ההחלטות, נוכח מסורת ארוכת שנים של אי-שותפות ברשות המבצעת. היעדר הייצוג האפקטיבי בהליך קבלת ההחלטות מציב אוכלוסיות אלו כפגיעות במיוחד".
