בית המשפט המחוזי בירושלים אישר היום את הסגרתם של ארבעה ישראלים החשודים בהונאות פורקס לגרמניה (2 אפריל):
פבל קוטלר (47) מחולון
נמרוד בלכמן (33) מצור יגאל
חן מלכה (31) מגבעתיים
עו"ד דוד בראל.
לאחר הליך ארוך שנמשך יותר משנתיים, השופטת שירלי רנר הכריזה על הארבעה כברי הסגרה, אך עדיין עומדת להם זכות ערעור לבית המשפט העליון.
בקשת ההסגרה מגרמניה הוגשה לצורך העמדתם של הארבעה לדין בעבירות מרמה ועבירות מחשב בהיקף של עשרות מיליוני אירו.
גרמניה טוענת כי המבוקשים היו חלק מקבוצה עבריינית מאורגנת שביצעה הונאות כלפי שורה ארוכה של משקיעים בגרמניה ובמדינות אחרות במשך מספר שנים.
מי שהקים את הרשת העבריינית, נדב גובר, נעצר באירופה כבר לפני כשלוש שנים, הוסגר לגרמניה וחתם שם על הסכם עד מדינה. הוא יעיד נגד חבריו.
לפי בקשת ההסגרה שאושרה, הקבוצה הפעילה מערך של יותר מעשרה אתרי אינטרנט פיקטיביים שנחזו כ"פלטפורמות מסחר" להשקעה במוצרים פיננסיים, פורקס, קריפטו ואופציות בינאריות.
הקבוצה הקימה מרכזי טלפנים בטבליסי, גיאורגיה, ופנתה בעיקר למשקיעים מאירופה. הטלפנים הזדהו בשמות כוזבים, ושיקרו לגבי השקעות הכספים. בפועל, לא התבצע מסחר בחשבונות, והכספים שהמשקיעים פותו להפקיד שימשו להוצאות הרשת, ולמשיכת הרווחים והדיווידנדים ממנה על ידי הבעלים, דרך חברות קש שונות.
ניסיונות משקיעים לממש רווחים, או לקבל את כספם בחזרה, נתקלו בהתחמקויות ולבסוף בניתוק הקשר. עשרות משקיעים גרמניים הגישו תלונות על נזקים מצטברים בשווי כולל של מיליוני אירו.
לפי בקשת ההסגרה, פבל קוטלר היה מנהל החברה בישראל יחד תחת נדב גובר וקיבל רווחים לחשבון חברה בשליטתו.
נמרוד בלכמן ניהל את מרכז הטלפנים של הקבוצה בטביליסי.
גם חן מלכה עסק בהקמת מרכזי טלפנים בישראל ובגאורגיה וקיבל דיווידנדים מכספי משקיעים שרומו.
דוד בר-אל, עורך דין במקצועו, היה היועץ המשפטי של הקבוצה וסייע בהקמת חברות במדינות שונות אשר שימשו אותה. בהמשך הפך שותף עסקי בקבוצה יחד עם גובר. לפי בקשת ההסגרה, הוא קיבל לחשבונות בנק בשליטתו דיבידנדים של יותר ממיליון אירו מחשבון חברה אליה התנקזו כספי העוקץ לכאורה.
את המבוקשים ייצגו בין היתר עורכי הדין אורי קורב וסיוון רוסו ממשרד בן צור קורב, ועורכי הדין גלית רוטנברג וגיל דחוח. לטענתם, אין אחיזה לאישומים ומדובר היה בזירות מסחר לגיטימיות ולא במיזם מרמתי, והחברות שילמו מסים.
עו"ד בראל, אחד המיועדים להסגרה, טען באמצעות עורכי הדין יובל ששון ואיתן קדרון, כי לא החזיק במניות החברה אלא לזמן קצר ולא היה מודע לעבירות. כמו כן הוא טען כי הכספים שקיבל היוו שכר טרחה שהדין הישראלי מתיר לו לקבל בצורה של אחוזים מרווחי החברה.
השופטת שירלי רנר בחנה את הראיות, מסמכים בנקאיים ועדויות של עובדים לשעבר שנגבו על ידי החוקרים הגרמנים, כמו גם את עדותו של עד המדינה גובר.
השופטת קבעה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לבקשת ההסגרה, והטענות בדבר המשקל שיש לייחס לעדויות השונות, יתבררו בהליך הפלילי בגרמניה.
עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו המייצגים את חן מלכה מסרו בתגובה: "מרשנו הוא אדם נורמטיבי ושומר חוק, שעבד בחברה לפני שנים ארוכות, במשך תקופה קצרה, ובגיל צעיר. חן עזב את החברה מרצונו, וככלל המעשים המוזכרים בבקשת ההסגרה אינם רלוונטיים לגביו ונעשו לאחר עזיבתו. החלטת בית המשפט המחוזי שגויה ובימים הקרובים יוגש עליה ערעור לבית המשפט העליון".
חן מלכה הגנב בדיוק כמו אבא שלו הפושט רגל.